מחירות לעבדות? קפריסין נלחמת על עתידה הכלכלי

אחרי ארבעה עשורים של צמיחה מרשימה, קפריסין עלולה לאבד את מה שהשיגה בעמל רב - ולמצוא עצמה תחת משטר צנע בחסות הטרויקה - הבנק המרכזי של אירופה, קרן המטבע הבינ"ל והנציבות האירופית ■ כעת מתכננת הממשלה להשתלט על רבע מנכסי המפקידים הגדולים באי

נדן פלדמן
קפריסין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדן פלדמן
קפריסין

נדן פלדמן, קפריסין

אנדראס מילטיאדו משתוקק לשוב לפמגסוטה. כמעט 40 שנה עברו מאז שברח ממנה עם משפחתו, אך כשהוא מדבר על עיר הנמל שבה גדל - על רקע תצלום שלה משנות ה-70 שתלוי במשרדו - נדמה שהזמן והמרחק לא הקהו את הזיכרונות. "החיים היו טובים עד הפלישה של הטורקים. טובים כל כך, שחלק מהמשפחה שלי נשאר שם", הוא מספר, ומצביע על תמונות מהביקור האחרון שלו בעיר לפני שנים אחדות.

מחאה בקפריסין

מילטיאדו, ראש לשכת העיתונות הממשלתית של קפריסין היוונית, מתגורר בבירה החצויה ניקוסיה, ועדיין מאמין באיחוד היסטורי של שני חלקי האי המבותר - היווני בדרום והטורקי בצפון. אך הוא במיעוט. 70% מהקפריסאים היוונים, שהם עשירים ומשכילים יותר משכניהם הטורקים, הצביעו נגד האיחוד במשאל עם ב-2003 - והותירו את פמגוסטה ומילטיאדו להתרפק על זיכרונות העבר.

בימים אלה הקפריסאים טרודים במשבר אחר. אתמול בערב אמר שר האוצר של קפריסין, מיכאל סאריס, כי נרשמה "התקדמות משמעותית" בדיונים עם הטרויקה - הבנק המרכזי של אירופה, קרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏) והנציבות האירופית. קפריסין מתכננת מיסוי של 25% על פיקדונות בהיקף של יותר מ-100 אלף יורו בבנק אוף סייפרוס - הבנק הגדול במדינה. אתמול ניסו בכירים בקפריסין לקדם את התוכנית במהירות ולהביאה לאישור הטרויקה, שכבר דחתה בשבוע שעבר תוכנית קודמת שהובאה לאישורה.

היום נפגשים בבריסל שרי האוצר של גוש היורו, כדי לדון בסיוע בהיקף 10 מיליארד דולר - 53% מהתמ"ג של קפריסין - שלו היא זקוקה כדי למנוע את קריסת מגזר הבנקאות במדינה. כדי לקבל את הסיוע, צריכה קפריסין לגייס בעצמה 5.8 מיליארד יורו. ההצעה הראשונית של הממשלה - למסות פיקדונות של אזרחים - ספגה ביקורת רבה מצד הציבור הקפריסאי ובעולם כולו, והפרלמנט לא אישר אותה בהצבעה בשבוע שעבר.

אחרי 12 שעות של דיונים והפגנות מחוץ לבניין הפרלמנט, הוסכם ביום שישי כי קפריסין תוכל לקבל החלטות בנוגע לפיצול בנקים שנמצאים בקשיים עקב חשיפה לחוב היווני ל"בנק טוב" ו"בנק רע". כך, ניתן יהיה למנוע את קריסת הבנקים ולהגן על החוסכים הקטנים. הבנק הראשון שכנראה יפוצל יהיה הבנק השני בגודלו במדינה, סייפרוס פופולר ‏(לאיקי‏).

בנוסף הסכים הפרלמנט על תקנה אחרת שמגבילה פעולות פיננסיות בעת משבר, וכן הוחלט על הקמת קרן סולידריות - שאליה יזרמו השקעות ותרומות. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, התייחסה ביום חמישי להחלטות הפרלמנט, וטענה כי לא יהיה בכך די כדי לגייס את הכסף הנדרש.

מתבוסה לפריחה

עד הפלישה הטורקית ב-1974 לצפון קפריסין - תגובה להפיכה צבאית שביצעה חונטת גנרלים יוונים־קפריסאים - פמגוסטה היתה מרכז כלכלי משגשג, ומודל לאופן שבו רצו הקפריסאים לפתח את המשק המקומי. בעיר הנמל הראשית של קפריסין, שקמה כבר במאה ה-7, התגוררה רק 7% מאוכלוסיית האי, אך 50% מענף התיירות התרכזו בה והיא היתה אחראית על יותר מ-10% מכוח הייצור ושוק התעסוקה. תיירים ואנשי עסקים נהרו אליה בשל השילוב בין השפעות בריטיות מובהקות - שריד לשלטון קולוניאליסטי בן 80 שנה - לבין תפאורה ים תיכונית מושלמת וחופים מהיפים באזור.

שאר קפריסין התאפיינה מאז קבלת עצמאותה ב-1960 במשק שהסתמך בעיקר על חקלאות, כרייה, תעשייה קלה ותיירות לא מפותחת, אוכלוסייה כפרית ורמת חיים נמוכה. ב-1974, ערב פרוץ העימות המזוין בין הטורקים ליוונים, התמ"ג השנתי לנפש בקפריסין היה כ-4,000 דולר בלבד - רבע מהתמ"ג לנפש באותה שנה בישראל, שכלכלתה ניזוקה במלחמת יום כיפור.

הצבעה על התוכנית בפרלמנט הקפריסאי, ביום שישי

הכיבוש הטורקי של צפון קפריסין ‏(כ-37% משטח האי‏) גרם נזק קשה לכלכלת המדינה בטווח המיידי: ענף התיירות איבד 65% מבתי המלון שלו, הייצור התעשייתי התכווץ במחצית, ענף המכרות חוסל ברובו ושדה התעופה הבינלאומי בניקוסיה נסגר. עם זאת, היה זה גם אות הפתיחה לשינוי דרמטי בכלכלת קפריסין היוונית, שנהפכה בתוך שני עשורים לכלכלה מתקדמת שמושכת השקעות, ושמגזר השירותים מהווה 80% ממנה.

התבוסה לטורקים גררה את נפילת החונטה הצבאית היוונית. במקומה קם משטר דמוקרטי, שיישם מאמצע שנות ה-70 תוכנית חירום כלכלית. זו התאפיינה במדיניות מוניטרית מרחיבה, תוך אימוץ כלכלת שוק חופשי. הממשלה הזרימה הון למשק, עודדה את פיתוח המגזר הפרטי באמצעות השקעות ותיקצבה תוכניות דיור ותעסוקה בעבור 200 אלף יוונים שנמלטו מהצפון.

ההצלחה היתה מדהימה. עד 1978 צמחה כלכלת קפריסין ב-6% בממוצע והאבטלה התכווצה ל-2% בלבד - לעומת 30% ב-1974. תעשיות החקלאות והכרייה פינו בהדרגה את מקומן לטובת מגזר השירותים, שמשנות ה-80 התחיל להתבסס על שלושה ענפים - תיירות, נדל"ן ומסחר. ב-1988, לדוגמה, מגזר השירותים כבר היה 50% מהכלכלה, והתיירות לבדה סיפקה כ-20% מהתמ"ג ומהיצע העבודה. מספר התיירים בקפריסין זינק בתוך עשור וחצי מ-165 אלף איש 
ב-1976 ל-1.4 מיליון ב-1990.

מתיירות לפיננסים

עם זאת, הדומיננטיות של ענף התיירות היתה לרועץ בשנות ה–90, כשקפריסין סבלה משיעורי צמיחה לא יציבים בשל תנודות במספר התיירים. התחרות הגוברת מצד יעדי תיירות סמוכים ואטרקטיוויים בטורקיה, ביוון, בבולגריה ובישראל פגעה משמעותית בהכנסות המדינה. נוסף על כך, הגירעון הכבד שצברה קפריסין בשל השקעות גדולות בתשתיות ופרויקטים ציבוריים, העיב גם הוא על הקופה הציבורית - והממשלה הפנימה את הצורך בגיוון מקורות ההכנסה של המשק.

מה שחילץ את קפריסין מקיפאון כלכלי והזניק אותה צעד נוסף קדימה היה פיתוח המגזר הפיננסי שלה. המיקום האסטרטגי של קפריסין בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון והיציבות הפוליטית שלה, הפכו אותה למקור משיכה טבעי למשקיעים זרים. כדי למנף את היתרון הזה ולהגדיל משמעותית את הכנסות המדינה, החליטה הממשלה לעודד דרמטית את זרם ההשקעות באמצעות מס חברות מזערי בשיעור 4% בלבד.

נפילת בריה"מ ומכירת החיסול האדירה של נכסיה לגורמים פרטיים, הביאו לנהירה של משקיעים רוסים רבים אל קפריסין. אלה מצאו בה מאז לא רק יעד תיירות קרוב ובעלת ברית ארוכת שנים - אלא גם מקלט מס מזמין ומעלים עין. כלכלת קפריסין קיבלה דחיפה נוספת לעבר זרועות השווקים הגלובליים 


ב–1996, עת יישום את הסכם הסחר העולמי החדש, שהקטין משמעותית את שיעורי המכס בין מדינות סוחרות. בתמורה הסכימה קפריסין להסיר את חרם המסחר שלה עם החלק הטורקי של האי. בשנה זו החלה לפעול גם הבורסה הקפריסאית, בהובלת הבנקים וחברות הפיננסים. אלה היו הנהנים העיקריים מהפיכת קפריסין למגנט עבור השקעות זרות. ההון הרב שזרם מרוסיה, מבריטניה, מיוון וממדינות נוספות עודד את הבנקים להשקיע אותו בנדל"ן ופרויקטי תיירות גרנדיוזיים שהוקמו באי.

פתיחת השיחות הרשמיות להצטרפות לאיחוד האירופי ב–1998 הגדילו את התיאבון לפיתוח כלכלי, והצמיחה התייצבה על 5% בשנה עד קבלתה של קפריסין כחברה באיחוד ב-2003.

כשהם נהנים מפריחה כלכלית ומעלייה חדה ברמת החיים, הצביעו הקפריסאים היוונים באותה שנה במשאל עם נגד איחוד עם החלק הטורקי העני, שסבל מאינפלציה של עשרות אחוזים ומתמ"ג לנפש קטן פי חמישה. במקביל, המשיכו הפיקדונות הזרים לתפוח בבנקים הקפריסאים, שהתחילו לרכוש אג"ח יווניות - ממשלתיות ופרטיות - בהיקפים ניכרים. ב–2006 הסתכמו הפיקדונות בבנקים הקפריסאים ב–40 מיליארד יורו, לעומת היקף הלוואות של 30 מיליארד יורו.

מפנטסיה לסיוט

מגמת הגידול בפיקדונות ובשוק ההלוואות נמשכה עד 2008 - השנה שבה הצטרפה קפריסין לגוש היורו. עבור הקפריסאים, השנה הזאת הפכה מפנטסיה לחלום בלהות. המשבר הכלכלי העולמי באותה שנה טילטל את אירופה, והביא לפריצתו של משבר החובות בגוש היורו.

הקפריסאים, שהתרכזו במשך שני עשורים בטיפוח וגידול מגזר בנקאות מפותח על חשבון השקעה בתעשייה מתקדמת ובהיי־טק, מצאו את עצמם בתוך שנה עם בועת נדל"ן שהתפוצצה, עם השקעות זרות שנעצרו - ובעיקר עם חשיפה אדירה לנכסים רעילים ביוון. לשני הבנקים הגדולים בקפריסין, פופולר בנק ובנק אוף סייפרוס, היתה חשיפה משותפת לאג"ח של ממשלת יוון בסך של 5.8 מיליארד יורו - כרבע מהתמ"ג השנתי הכולל של קפריסין. הירידה החדה בערכן של האג"ח והתספורת הכואבת שאישרה ממשלת יוון ב–2011, כחלק מהסכם עם האיחוד האירופי, הביאו להפסד של 75% מהסכום.

עם הזינוק בתשואות האג"ח של קפריסין לרמה של 7%, עלויות מימון החובות של המדינה עלו. קפריסין נזקקה להלוואת חירום של 2.5 מיליארד יורו מרוסיה - שאת רובה טרם השיבה. הכסף נעלם במהירות, וביולי השנה נאלצה קפריסין לפנות בבקשת סיוע לבנק המרכזי האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית.

קפריסין קיוותה שאחרי שאירופה סייעה במאות מיליארדי יורו ליוון, לספרד, לאירלנד ולפורטוגל, חובותיה בגובה 17 מיליארד יורו יהיו כסף כיס בעבורה. אך הקפריסאים גילו כי אירופה נוקטת במדיניות יד קפוצה, בהובלת גרמניה ובשיתוף פעולה של קרן המטבע, בטיפול במשבר החובות. בפסגת מנהיגי אירופה לפני כשבוע הסכימו ראשי גוש היורו להעניק לקפריסין 10 מיליארד יורו, בתנאי שזו תטיל מס על הפיקדונות הבנקאיים במדינה - בגובה 10% מפיקדונות של יותר מ-100 אלף יורו ו-6.5% משאר הפיקדונות.

קפריסאים רבים טוענים כי מאחורי התנאים הדרקוניים של הסכם החילוץ, מסתתר חוסר שביעות הרצון של האירופאים מהפיכתה של קפריסין למקלט מס לאזרחי המדינות החברות בגוש היורו - ולגן עדן למלביני הון רוסים. רוסיה, מצדה, דחתה ביום חמישי בקשה להלוואה נוספת לקפריסין בסך 5 מיליארד יורו, ושלחה את מנהיגי האי להתחנן בפני בכירי הבנק האירופי וקרן המטבע על הקלות במתן הסיוע.

לאחר ארבעה עשורים של חירות, שהפכה את קפריסין ממדינה נחשלת לסיפור הצלחה שהסב רווחה וגאווה לתושבי האי, הם עשויים בקרוב למצוא את עצמם משועבדים למשטר צנע נוסף - בחסות מרקל, יו"ר קרן המטבע כריסטין לגארד ומקהלת אומרי ההן באיחוד. הכיסופים של אנדראס מילטיאדו לפמגוסטה בימים ההם עוד יתחלפו בגעגועים לזמן הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker