ג'ורג' ווסקופולוס

חלוצי האיחוד האירופי ראו בחזונם אירופה של עמים, יבשת שפועלת באופן שמאפשר לכל הצדדים להרוויח, ולצאת ממלכודת משחק סכום האפס.

אירופה הצליחה להתקדם בשאיפתה לחיות בשלום, ביציבות וביצירת סביבה פוליטית, כלכלית וחברתית אטרקטיבית שתוביל קהילות לאומיות ומנהיגיהן להעביר את הנאמנות שלהם למוסדות אירופיים על-לאומיים. הכוחות שקידמו את תהליך האיחוד היו היגיון ואמונה ברעיון האירופיזציה.

אירופיזציה ניתנת לתיאור כאידיאולוגיה רציונלית, שאינה מיועדת לבטל את האינטרסים הלאומיים והלאומיות האירופית, אלא לבנות את המוסדות והכלים הנחוצים לשלב בין האינטרסים האלה בצורה מסודרת.

גרפיטי באתונה. ניאו־ליברליזם פוגע באחדותצילום: אי–פי

התפתחותו של האיחוד השפיעה במשך כמה עשורים באופן חיובי על הממסד הלאומי במדינות החברות בו. המדינות נהפכו לדמוקרטיות טובות יותר בזכות מוסדות האיחוד ומערכת הערכים שנלוותה להם. האירופיזציה הצליחה ליצור את התחושה הכוזבת שהאידיאולוגיה האירופית בעלת עוצמה רבה יותר מאשר אינטרסים לאומיים. נראה היה שז'אן מונה, הנחשב בפי רבים לאבי רעיון האיחוד האירופי, הצליח. ואולם מתברר שהמציאות הפוליטית שונה בתכלית.

אימוץ המטבע האחיד של חלק ממדינות האיחוד הוכתר כצעד לחיזוק האינטגרציה, אך במקביל חשף תהליך שאינו מתקדם בכל הערוצים באותו הקצב. לחלק ממדינות אירופה יש כיום מטבע משותף, אך אין לו הכלים החיוניים כדי להגן על אחדותו. אי השוויון ברווח שלו זוכות מדינות שונות באיחוד, בצירוף חוסר היכולת של חלק מההנהגות לנהל את ענייניהן באופן רציונלי, הפכו להזדמנות עבור המדינות החזקות ולמלכודת עבור החלשות יותר. הסיסמה "ההבדלים שמאחדים בינינו" נהפכה לקלישאה ריקה מתוכן.

האימוץ של מדיניות ניאו-ליברלית, כפי שמונהגת כיום באירופה, מרחיק אותה מהמקורות והאידיאלים של האיחוד. ראשית, מדיניות זו כופה צנע שמערער את היציבות הכלכלית, החברתית והחוקתית. חומרתן של הגזירות שומטת את הקרקע מתחת ליכולת הפוליטית והדמוקרטית של ההנהגות למשול באופן לגיטימי במדינותיהן. מדיניות ניאו-ליברלית קיצונית גורמת להגבלתה של הדמוקרטיה, הרס שלטון החוק ‏(ע"ע יוון‏) ואימוץ מודל ממשל בעל מאפיינים של משטר, ולא של מערכת שלטונית.

שנית, צנע גורם לביטול הקונצנזוס של תהליך האינטגרציה האירופי, משום שהוא מערער את הבסיס ללגיטימיות של האיחוד - דמוקרטיה וצדק חברתי. הצנע מפרק את המרקם החברתי והרגולטורי של מודל הרווחה האירופי. הצנע גורם להיווצרות גרעין גדל והולך של עולם רביעי בתוך מדינות העולם הראשון באיחוד - תת אוכלוסיות שמודרות מהחברה הגלובלית.

שלישית, צנע גורם לחוסר יציבות פוליטית ברמה הלאומית, מחזק כוחות קיצוניים ומביא לפיצול ברחבי אירופה. הופעתם של כוחות לאומניים מאיימת על יכולת לקיים משא ומתן בין החברות ביבשת ועל הלכידות החברתית בתוך המדינות.

איחוד אירופי ניאו-ליברלי אינו יכול לשמור על אחדות. הסיבה לכך היא שהוא מייצר מחדש את משחק סכום האפס - כשמדינה אחת מרוויחה האחרת מפסידה. בשורה התחתונה, מדיניות זו הופכת את האינטגרציה למאבקי כוחות שמחזירים את היבשת אחורה אל ההיסטוריה החשוכה שלה.

הכותב הוא מרצה ללימודים אירופיים 
באוניברסיטת מקדוניה ביוון

Dr. George Voskopoulos is an Assistant Professor of European Studies, University of Macedonia, Thessaloniki, Greece

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker