ימי פומפיי האחרונים של יוון: ייאוש, דיכאון וחשש מהתפוררות

ניו יורק טיימס

>> אתונה. התנועה נעה מהר יותר ברחובות שהיו פקוקים בעבר. עישון הסיגריות צנח. הרבה פחות זבל משונע למזבלות. בכל מקום אחר בעולם סימנים כאלה היו יכולים להתפרש כהתקדמות, אך באתונה, הנתונים האלה הם תזכורות עגומות למעמד בינוני שנמצא בהידרדרות מהירה.

רבים ביוון חוששים כי הבחירות שיתקיימו היום לא מציעות מוצא ברור מהמשבר הפוליטי והכלכלי. מהפרברים הצפוניים העשירים ועד למבני הבטון של מרכז העיר, יש תחושה של סוף המשחק. "אלה הימים האחרונים של פומפיי", אומר אריס חטזיסטפאנו, במאי הסרט הדוקומנטרי "Debtocracy" (שלטון החובות), העוסק במשבר ביוון.

בעבור יוונים רבים, השאלה היא לא איזו מפלגה תזכה. החודשים הבאים והשנים הקרובות יהיו קשים בכל מקרה. יותר ויותר יוונים תוהים אם הם ומדינתם ייצאו מהמשבר כשעתידם בטוח יותר. יורגוס, סטודנט לכלכלה בן 27, אומר שתחושת חוסר הוודאות מדכאת. "כל העם בדיכאון, כל חבריי", מספר יורגוס, שדחה בינתיים את תוכניתו לפתוח קיוסק פרוזן יוגורט.

יורגוס שב באחרונה מנסיעה בת יום למינכן, שם, כמו תושבים רבים מהמדינות עתירות החובות, הוא פתח חשבון בנק. "אני לא רוצה להעביר את כל הכסף שלי, אבל אם יקרה פה משהו, אני לא רוצה להיהפך לעני בן לילה", הוא אומר.

במטרו של אתונה, כרזות שעליהן הסיסמה "אפוקליפסה" מפרסמות הפקת תיאטרון מחודשת ל"ספר ההתגלות" מהברית החדשה, ומצליחות ללכוד את רוח הייאוש. בחנות הספרים הבוהקת אלפתרודקיס שבמרכז העיר, עותקים של "Living in the End of Times" ("חיים בסוף העולם") של סלבוי ז'יז'ק הסלובני מוצגים בצורה בולטת. אחד המוכרים מספר כי ספרים על כלכלה וספרי עשה-זאת-בעצמך נמכרים במהירות, וכך גם מותחנים אסקפיסטיים וספרי פילוסופיה, בעיקר של ארתור שופנהאואר, הידוע בפסימיות שלו ובטענתו כי החוויה האנושית אינה רציונלית או מובנת.

"אם השוק יכול היה לדבר - הוא היה מתחנן"

יוון, עמוסת חובות לנושים זרים, נמצאת בשנה חמישית ברציפות של מיתון. חוסר הוודאות הפוליטית והכלכלית הובילו לחריקת בלמים כלכלית: לפי נתונים של OECD, השכר במגזר הפרטי ביוון צנח ב-22.5% ב-2011. נתונים חדשים שפורסמו החודש הראו ששיעור האבטלה הגיע ל-22%, וכי 30% בקרב גילאי 25-34 מחוסרי עבודה.

התחושה שהמדינה עשויה לעבור תהפוכות כלכליות גדולות רווחת אף יותר. צעירים משכילים מנסים נואשות להגר; משפחות מעמידות נכסים למכירה כדי להחזיר חובות; הבנקים כבר מזמן הפסיקו להעניק הלוואות; ושיחות סתמיות בין חברים מסתיימות בדמעות.

חטזיסטפאנו, היוצר הדוקומנטרי, נמנה עם פלג ביוון הקורא לפרישה מרצון מגוש היורו, וחזרה לשימוש בדרכמה. סקרים מעידים כי יותר מ-70% מהיוונים מתנגדים לעמדה זו. עם זאת, הסקרים גם מעידים כי סיריזה, מפלגת השמאל השוללת את תנאי חבילת החילוץ שמנעה עד כה את פשיטת הרגל של יוון אך הטילה מדיניות צנע חריפה על המדינה, נמצאת במרוץ צמוד עם מפלגת הדמוקרטיה החדשה השמרנית - מה שמגדיל את החששות כי יוון אכן תעזוב את גוש היורו. החוק אוסר על קיום סקרים בשבועיים שלפני הבחירות, ולכן התוצאות האחרונות הן מסקרים שנערכו ב-1 ביוני.

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שלישי, הכריז מנהיג סיריזה, אלכסיס ציפרס, כי אין בכוונת המפלגה לאיים על הנושים הזרים. "נשכנע אותם שמדינה בגוש היורו מתפרקת", אמר.

אין ערובה לכך שהבחירות לפרלמנט שיתקיימו היום יפזרו את הערפל שאופף את המדינה מאז הסיבוב הקודם של הבחירות ב-6 במאי. ללא עתיד ברור, היוונים דחו את קבלתן של החלטות. "לא רק שיש מיתון, הכל פשוט קפא מאז הבחירות", אומר לפטהריס פוטאמיאנוס, סוכן נדל"ן. "אם השוק היה יכול לדבר, הוא היה מתחנן לפני הממשלה", הוסיף.

ככל שהתקרבו הבחירות, המפה הפוליטית נעשתה מקוטבת יותר בין ימין לשאל. מאז תחילת החודש, הרוחות ביוון סוערות בעבקבות מעשיו של דובר מפלגת השחר הזהוב הניאו-נאצית, איליאס קסידיאריס, שתקף שתי מחוקקות מהשמאל בשידור חי בטלוויזיה. קסידיאריס הטיח מים בפרצופה של האחת, וסטר לאחרת. לאחר מכן, הוא התחמק ממעצר במשך כמה ימים, מה שגרם למבקרים לטעון כי קיים שיתוף פעולה בין הימין הקיצוני למשטרה היוונית. המשטרה הכחישה קשרים שכאלה. בהתפתחות הזויה ביום שני האחרון, תבע קסידיאריס את שתי המחוקקות שתקף, בטענה כי עודדו אותו לעשות כך.

אכזבה גם בכדורגל

ובכל זאת, חיי היומיום נמשכים. מחוץ לבניין הפרלמנט שפוזר, השומרים ממשיכים לצעוד בנעלי הפונפון שלהם. תיירים מטפסים לאקרופוליס. בתי הקפה מלאים. הטמפרטורות עולות, והחנויות מלאות במגוון סוגים של קרם הגנה. אחד המוכרים מספר שהמכירות יורדות באופן כללי, אך קרם ההגנה מושך קונים. "החופים הם הדבר היחיד שנשאר לנו", אומר קופאי בחנות הכלבו הונדוס סנטר. "זה בחינם".

בעבור אחרים, כדורגל הוא הסחת הדעת. במשחק הפתיחה של יורו 2012 שהתקיים לפני תשעה ימים, רשמה יוון, הכלכלה בעלת הצמיחה השלילית הגדולה ביותר, תיקו מול פולין - הכלכלה בעלת הצמיחה החיובית הגדולה ביותר. אוהדים התכנסו במרכז קניות באתונה כדי לצפות במשחק, והשמיעו קריאות אכזבה וייאוש בעקבות בעיטת עונשין שהוחמצה. מאמן נבחרת יוון חפן את ראשו בידיו, במחווה ששיקפה את מצב הרוח הלאומי. ביום שלישי, יוון הפסידה גם לצ'כיה.

המשבר ממשיך לשחוק את הכלכלה ואת איכות החיים. ערוצי החדשות היווניים דיווחו על צניחה של 27% בפינוי הזבל באזור אתונה ועל ירידה חדה בהיקף העישון - צריכת הסיגריות ירדה ב-26% בין 2007 ל-2011. השימוש בתחבורה ציבורית צנח בשיעור דו-ספרתי. "בהתחלה נכנסים לפאניקה, ואז מבינים שאפשר להסתדר גם עם פחות", אומר ניקוס הלפאס, מרצה לממשל ציבורי באוניברסיטת אתונה, שדיווח כי שכרו צומצם בחדות. "בלי מסעדות, בלי אופרה. הולכים לחברים ומבשלים בבית - יש לכך היבטים חיוביים. לא משתמשים במכונית, לא יוצאים לטיולים". אחרי כמה העלאות מס, מחירו של ליטר דלק כיום שווה ערך לכ-8.12 שקלים.

בשוק הבשר של אתונה, איאנולה וטאסוס סיסקוס, בני 52 ו-57, שניהם מובטלים, מספרים שהם נוסעים ברכבת התחתית מהפרברים לעיר כדי לחסוך. "זו הפעם הראשונה שלנו כאן", אומר סיסקוס. "זה זול יותר מהסופרמרקט". היא היתה תופרת והוא עבד בבנייה, אך כעת תמה קצבת האבטלה שלהם לאחר שנה. "יש לנו משכנתא, אבל הפסקנו לשלם אותה", מספרת סיסקוס. המיתון פגע גם בשכבות העליונות. שוק המכוניות קרס. מכוניות היוקרה נמכרות במחירי מציאה.

היוונים משלימים עם העובדה שהכלכלה שלהם נעה אחורה, אף כי לא ברור מתי תיעצר מגמה זו - כשתגיע לרמות של שנות ה-90, ה-70, או ה-50.