הודו נלחמת בעיוורון בקרב חולי סוכרת בעזרת בינה מלאכותית

בבית חולים בדרום הודו משתמשים במערכת בינה מלאכותית של גוגל המסתמכת על מאגר נתונים עצום, שכולל ניתוח בדיקות של חולים ועוזר לקבוע אם הם עלולים לסבול מעיוורון

ניו יורק טיימס
קיידי מץ
חולים הממתינים לבדיקת העיניים בבית החולים בדרום הודו
ניו יורק טיימס
קיידי מץ

בבית החולים לרפואת עיניים אראווינד מוענק טיפול לכל פונה, גם למי שידו אינה משגת לשלם עבורו. מדי יום מגיעים למקום יותר מאלפיים בני אדם מכל רחבי הודו, ולעתים גם מחוץ לה. הם מצטופפים במסדרונות ובחדרי ההמתנה של בית החולים, שהוקם במאדוראי שבדרום המדינה לפני 43 שנה.

לפני כמה ימים נכנס מותוסמי רמלינגאם, תושב המקום, לחדר בקומה השנייה, התיישב והניח את סנטרו על מתקן שעליו מורכבת מצלמה המכוונת לעיניו. הטכנאי הקיש על מסך בירכתיו של סורק העיניים, ובתוך מספר שניות הופיעה אבחנה על מסך המחשב. בשתי העיניים התפתחה רטינופתיה סוכרתית, שאם לא תטופל עלולה להוביל לעיוורון.

ברוב בתי החולים והמרפאות בעולם מאובחנת הבעיה על ידי רופאים מומחים, המזהים בבדיקה קרעים קטנטנים, דימומים ושינויי צבע שמעידים על תהליך שעלול להסתיים בעיוורון. באראווינד נערך ניסוי של מערכת ממוחשבת המאבחנת רטינופתיה הנובעת מסוכרת, שאותו פיתח צוות של חוקרי בינה מלאכותית בגוגל , הפועל בקליפורניה.

גוגל וחברה־אחות שלה, ורילי (Verily), מתמקדים בסוג זה של עיוורון בגלל שכיחותו באוכלוסייה, ומשום שזו מחלה שניתנת לגילוי מוקדם בעזרת מערכת בינה מלאכותית. גוגל אינה מחייבת את בית החולים בתשלום בתקופת ניסוי הטכנולוגיה.

חוקרים מקווים שהמערכת תסייע לרופאים לבדוק מספר גדול יותר של מטופלים בהודו, שבה חל גידול במספר הסובלים מהמחלה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כמעט 70 מיליון הודים סובלים מסוכרת, וכולם מועדים לעיוורון - אלא שמספר רופאי העיניים בהודו אינו מספיק כדי לסרוק אוכלוסייה זו. על פי נתוני המועצה הבינלאומית לרפואת עיניים, שיעור המומחים בתחום זה בהודו הוא 11 למיליון בני אדם.

המערכת מנתחת מיליוני סריקות של רשתיות שרופאים קבעו כי הם מעידים על התפתחות עיוורון כתוצאה מסוכרת, וכך יכולה ללמוד לזהות את המחלה בכוחות עצמה

מערכת בדיקת העיניים הממוחשבת
מערכת בדיקת העיניים הממוחשבתצילום: Atul Loke for The New York Times

הפרויקט האמור הוא חלק מיוזמה בינלאומית להקמה ופריסה של מערכות לגילוי אוטומטי של תסמיני מחלות בסריקות רפואיות. בתי חולים בארה"ב, בבריטניה ובסינגפור ביצעו גם הם ניסויים קליניים במערכות לאיתור סימני מקדימים לעיוורון הנובע מסוכרת. חוקרים בעולם כולו מפתחים טכנולוגיות לגילוי סרטן, שבץ, מחלות לב ומחלות אחרות בעזרת צילומי רנטגן, בדיקות MRI ובדיקות CT.

בחודש שעבר הוענק אישור לשימוש במערכת בדיקת העיניים באירופה, תחת השם Verily. מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) אישר באחרונה לשימוש מערכת דומה. ואולם בתי חולים שוקלים בזהירות אם להשתמש במערכות שונות כל כך משיטות הרפואה המסורתית.

גובינדאפה ונקאטאסוואמי מייסד בית החולים אראווניד, נחשב לאגדה בהודו. חזונו של "דוקטור וי", כך הוא מכונה, כלל רשת של בתי חולים ומרכזים לרפואת עיניים הפועלים בדומה לזכיונות של מקדונלדס, ומעניקים טיפולי עיניים זולים בכל רחבי המדינה. בימים אלה פועלים יותר מ-40 מרכזים לרפואת עיניים בהודו.

בנוסף לבדיקת חולים במאדוראי, מתכנן בית החולים להתקין את המערכות של גוגל גם בכפרים הסמוכים, שבהם יש מחסור כבד ברופאי עיניים. מערכת הבינה המלאכותית החדשה תאפשר להרחיב בהרבה את האוכלוסייה הנבדקת. "בימים אלה נוצר צוואר בקבוק בתהליך בדיקת חולי הסוכרת", אומר ד"ר ר. קים, אחיין של ונקאטאסוואמי ומנהל השירותים הרפואיים בבית החולים.

אבחוני המערכת אינם נופלים ברמתם מאבחונים של רופאי עיניים מיומנים, אך היא עדיין רחוקה מלשמש תחליף לרופא. כך למשל, היא מתקשה לאבחן את עיניו של אדם הסובל מקטרקט

שיטות הסריקה החדשות מבוססות על רשתות עצביות - מערכות מתמטיות מורכבות שמסוגלות ללמוד לבצע משימות בעזרת ניתוח כמויות עצומות של נתונים, ומשמות כיום גם בטכנולוגיות כמו זיהוי פנים, מכוניות אוטונומיות ותוכנות תרגום. המערכות הללו לומדות על ידי חשיפה לכמויות עצומות של מידע, וחוקרים עדיין אינם מבינים לגמרי כיצד הן פועלות וכיצד יתנהגו בעתיד. ואולם מומחים רבים מאמינים שאם ישכללו אותן, יערכו בהן ניסויים ויעשו בהם שימוש נכון, יהיה ניתן להכניס בעזרתן שיפורים גדולים בשרותי הרפואה. במקרה זה, המערכת מנתחת מיליוני סריקות של רשתיות שרופאים קבעו כי הם מעידים על התפתחות עיוורון כתוצאה מסוכרת, וכך יכולה ללמוד לזהות את המחלה בכוחות עצמה.

על קירות בית החולים אראווינד מותקנים מסכי מחשב ועליהם מידע באינספור השפות המדוברות במקום. מותוסמי רמלינגאם, בן ה–60 שנבדק במקום, דיבר טמילית - שפה עתיקה המדוברת בדרום הודו ובסרי לנקה. לא הפריע לו שמכונה מאבחנת את מצב עיניו, גם משום שהבדיקה ארכה כהרף עין. אחרי הסריקה הראשונית במערכת יקבל רמלינגאם טיפול למניעת עיוורון מידי רופאים, ואולי יעבור ניתוח לייזר.

אבחוני המערכת אינם נופלים ברמתם מאבחונים של רופאי עיניים מיומנים, כך עולה ממחקר שהתפרסם בכתב העת של התאחדות הרפואה האמריקאית, אך היא עדיין רחוקה מלשמש תחליף לרופא. כך למשל, בתחילת היום ישב באותו החדר גם פמבאיאן באלוסמי בן ה-55. המערכת איבחנה בעינו השמאלית רטינופתיה פרוליפרטיבית - מהסוג הקשה ביותר - אבל לא הצליחה לקרוא את סריקת עינו הימנית, כנראה משום שהעין לקתה בירוד (קטרקט).

בדיקת עיניים בבית החולים בהודו
בדיקת עיניים בבית החולים בהודוצילום: Atul Loke for The New York Times

רופאים יכולים לעתים לאבחן גם עיניים הלוקות בירוד, וכן לפענח סריקות מטושטשות. המערכת של גוגל עדיין מתקשה בכך, משום שהיא למדה לאבחן באמצעות דימויים חדים ומלאים של הרשתית. בגוגל מנסים לשכלל אותה כך שתצליח לאבחן גם בעזרת דימויים שאיכותם נמוכה.

למרות מגבלה זו, אומר קים, ביכולתה לתרום רבות ליכולות האבחנה של הרופאים. בית החולים מפעיל מרכזי רפואת עיניים קטנים בערים וכפרים הסמוכים למדוראי. קים מקווה שהמערכת תסייע למפעילי המרכזים הללו, ואולי גם למרכזים אחרים בדרום הודו.

כיום שולחים הטכנאים במרכזים הללו את הסריקות שביצעו לרופאים במדוראי. אבחון אוטומטי יסייע בייעול התהליך, וכך יתאפשר להגיע למספר גדול יותר של בני אדם במקומות שונים — תהליך ה"מקדונלדיזציה" שעליו חולם ד"ר וי.

לקריאת הכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"

תגובות