רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

83 מיליון משפחות נזרקו מהבית בגלל 686 דולר

לכתבה
MATT EICH / NYT

עוני, מחסור בהגנות על דיירים ומערכת משפט שמוציאה פסקי דין אוטומטיים בסיטונות גרמו לכך שכמעט מיליון משפחות בארה"ב פונו מבתיהן השכורים בשנה אחת ■ האבסורד הוא שאובדן שכר הדירה בעת החיפוש אחר שוכר חדש גדול מהחוב הצנוע של המפונים - מאות דולרים בודדים

30תגובות

לפני הדיון הראשון בבית המשפט, התור מתחיל לגדוש את הלובי של בית המשפט ג'ון מרשל בווירג'יניה. אסור להכניס לאולם טלפונים, אך רבים לא יודעים זאת עד שהם מגיעים. "תשאירו את המכשיר באוטו", אומרים סגני השריף. העצה הזאת לא עובדת עבור אנשים שהגיעו באוטובוס. כדי להיכנס, הם מחביאים את הטלפונים שלהם בשיחים הסמוכים.

בית המשפט ג'ון מרשל מטפל בכל תביעה של פינוי בתים בריצ'מונד, עיר עם שיעור פינוי מהגבוהים בארה"ב, לפי נתונים חדשים שמכסים עשרות מדינות ונערכו על ידי צוות בראשות הסוציולוג מתיו דזמונד מאוניברסיטת פרינסטון.

ערים עם שיעור הפינוי מבתים הגבוה ביותר בארה"ב

לפני שנתיים הפך דזמונד את נושא פינוי דיירים מבתים לנושא שיחה ארצי, כשהוציא את הספר "Evicted" (מפונה), שתיעד את המשפחות העניות שאיבדו את בתיהן במילווקי ושקעו לעוני קשה. הספר מצא חן בעיני אנשי ארגונים אזרחיים והיה נפוץ בקמפוסים בארה"ב. ביל גייטס ונשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, ציינו אותו כאחד הספרים הטובים שקראו ב-2017, והוא זכה באותה שנה בפרס פוליצר.

ואולם למרות תשומת הלב שעורר, אפילו דזמונד לא ידע עד כמה הבעיה נרחבת. סקרים בקרב שוכרים בארה"ב ניסו למדוד את תופעת הפינוי, אך אין מידע ממשלתי שעוקב אחר כל מקרי הפינוי באמריקה. לפיכך, החל דזמונד לכרות מידע מתיקים בבתי המשפט ברחבי ארה"ב, ובנה מסד נתונים של מיליוני מקרי פינוי. אפילו מהתמונה החלקית הזאת עולה בבירור כי מקרים אלה רווחים הרבה יותר מכפי שראה במילווקי.

צוותו של דזמונד מצא רישומים ל-900 אלף מקרי פינוי ב-2016. המשמעות היא שלפחות אחד מכל 50 בעלי הבתים להשכרה בארה"ב באזורים שנבדקו קיבלו רשות חוקית לסלק משפחה מהבית שבבעלותם. במילווקי המספר הזה היה אחד מתוך 25 ובריצ'מונד - אחד מתוך תשע. מספר הדיירים שקיבלו איום בפינוי בריצ'מונד באותה שנה היה אחד מחמישה. בעלי הבתים החלו בהליכים, גם אם לא קיבלו אישור לפנות את הדיירים מבית המשפט. עבור בעלי הבתים, הנתונים האלה מצביעים על בעיה קשה בשכר דירה שלא נפרע. עבור הדיירים - סיכון לאבד את מקום מגוריהם.

שיעור הפינוי של דיירים בשכירות בארה"ב, ב-2016

בריצ'מונד, רוב המפונים מעולם לא הגיעו לבית המשפט משום שהם חששו מההליכים, או שלא היו להם עורכי דין, או שהאמינו כי אם אין להם כסף לשלם שכר דירה, אין להם זכות דיבור. הנתונים שנאספו גילו כי הסכום החציוני שהיו חייבים דיירים אלה היה 686 דולר. מקרים שהובאו לבתי המשפט בסיטונות על ידי בעלי נכסים יושבו תוך דקות, כשהנאשמים לא היו נוכחים.

"כל המערכת עובדת על ברירת מחדל ועל זה שאנשים לא מתייצבים", אומר מרטין וגברייט, מנהל תחום התדיינות משפטית באגודה לסיוע משפטי במרכז וירג'יניה. "תארו לכם שכל אחד היה מבקש משפט. המערכת היתה נתקעת תוך חודשיים".

ההשלכות של מקרים אלה מתפשטות ברחבי העיר. מערכת בתי הספר הציבורית מנתבת מחדש הסעות של ילדים, מדירות שבהם התגוררו למקלטים למחוסרי דיור ולעתים למוטלים זולים. עובדים סוציאליים מדריכים את הדיירים כיצד למלא בקשות עבודה, כי אין להם כתובת מגורים לציין בהן. כשמשפחות מאבדות כתובת קבועה, הן גם מאבדות את תלושי המזון שלהן ואת הטבות המדיקייד - ביטוח הבריאות למעוטי יכולת. "פינוי הוא בעיה מרובת פנים", אומרת עו"ד איימי וולרד, מתאמת מדיניות במרכז לסיוע משפטי.

מילווקי, ויסקונסין. אחד מכל 25 משכירים בעיר קיבלו רשות חוקית לסלק משפחה מהבית
Dori

"אין מרווח לטעויות"

המידע החדש, שנאסף מ-83 מיליון תיקים בבתי משפט משנת 2000, מראה כי הבעיות הקשות ביותר אינן בהכרח במקומות שבהם שכר הדירה גבוה - יש מקרי פינוי רבים במישיגן ובאינדיאנה. כמו כן, ריצ'מונד סובלת מכמה גורמים שתורמים לבעיה - שיעור עוני גבוה ושכר מינימום נמוך לעומת מדינות אחרות, מחסור בזכויות במדינת וירג'יניה לדיירים שיש במדינות אחרות, ואוכלוסייה שחורה גדולה שמתגוררת בדיור באיכות נמוכה ואין לה יכולת לצאת ממנו.

"זה לא מקרי - זה ממש בכוונה", אומר לוואר סטוני, ראש העיר של ריצ'מונד. רבע ממשקי הבית בעיר עניים, כך שמספיק שהמכונית שלהם תתקלקל או שמי מבני הבית יחלה, והדיירים לא יוכלו לפרוע את תשלום שכר הדירה. העוני הזה משולב במערכת משפט שרוצה לטפל במקרים האלה במהירות - צירוף שמעניק יתרון לבעלי הבתים, כפי שהיה מאז ימי אחוזות המטעים הגדולות של הדרום. מנגד, הסיוע לעניים מוגבל.

תחשיבי שיעורי הפינוי של דזמונד שמרניים: הם כוללים רק משקי בית שמגיעים להליכים משפטיים, ולא את המקרים שבהם אנשים מפונים ללא אזהרה רשמית. המידע אינו מונה תיקים חתומים או כאלה שקשה להגיע אליהם.

בריצ'מונד, מנהלי נכסים אומרים כי הדרך היחידה שלהם לפעול כשלא משלמים שכר דירה היא להגיש צו פינוי, וגם לאחר החלטת בית המשפט יכולים הדיירים להישאר בדירה עד שהשריף מגיע. כך יוצא שההליך בבית המשפט מתפקד כמערכת מסורבלת לגביית שכר דירה, שעליה מועמסים שכר טרחה של עורכי דין ואגרות בית משפט. בנוסף, דיירים שלא מפונים סובלים מרישום שלילי של צו פינוי שהוצא נגדם.

קנדיס ויליאמס, 43, חוותה איום כזה על בשרה, כולל צו וביקור של שריף, כשפיגרה בתשלומי שכר דירה ב-2016. היא השתכרה 178 דולר לשבוע בחנות נוחות בתחנת דלק, עבודה שאליה היתה יכולה להגיע בלי מכונית. חלק מכספה שימש לרכישת תנורי חימום ובידוד לחורים שבקירות בבית הזול ביותר שמצאה עבור משפחתה.

ארה"ב פינוי דיירים מבתים
MATT EICH / NYT

היא הביאה לבית המשפט את מכשיר הסלולר שלה, שבו צילומים המראים את מידת ההזנחה של הבית. כשגילתה שאסורלה להכניס את הטלפון, היא החביאה אותו מתחת לפח אשפה בחוץ. כשנכנסה לבית המשפט, באיחור, גילתה שכבר התקבלה פסיקה נגדה.

"אני מבינה את חלקי באשמה", אמרה ויליאמס, "אבל אין מרווח לטעות".

קנדיס ויליאמס
MATT EICH / NYT

לדברי צ'יפ דיקס, עורך דין בריצ'מונד שמטפל במקרי ניהול נכסים וכתב סעיפים בחוק דייר־בעל בית, התהליך אמור להיות יעיל. לטענתו, יעילות היא מדיניות ציבורית טובה - לא בעל הבית ולא הדייר מפיקים תועלת ממשיכת התהליך שמעמיס עליהם עלויות מיותרות. בעלי בתים שלא מקבלים שכר דירה לא יכולים לפרוע משכנתאות.

"בעלי הבית הם הקורבנות, כי הם אלה שלא משלמים להם", אמר דיקס. "מה קורה לך כשאתה לא פורע תשלום על המכונית? לוקחים לך את המכונית. מה קורה כשאינך פורע משכנתא? מעקלים לך את הבית".

לדיירים עניים בריצ'מונד אין גישה מובטחת לסיוע משפטי או הגנה מהעלאות שכר דירה מופרזות כמו בערים אחרות. גם אין להם זכות לנכות עלויות תיקונים משכר הדירה.

לורה לפאייט, מנכ"לית איגוד המתווכים האזורי, שתמך בהגנות על דיירים, חוששת כי המערכת נהפכת ל"מטחנה" שלא מבדילה בין דיירים שעשו טעות אחת לבין כאלה שחוזרים וממשיכים לא לכבד את החוזה.

לאחר שוויטני גאלי פונתה מביתה בריצ'מונד ב-2014, היא ושלושת ילדיה התגוררו עם בני משפחה במוטל לטווח ארוך, ולאחר מכן במקלט למחוסרי בית. בסופו של דבר הם מצאו בעל דירה שהסכים להסתכן בדיירים שפונו פעם אחת - ונדרשו להפקיד שכר דירה של חודשיים מראש.

וויטני גאלי. פונתה מביתה בשל חוב של 569
דולר
MATT EICH / NYT

גאלי פונתה מביתה בשל חוב של 569 דולר - החלק שלה בתשלום שכר דירה, שסובסד על ידי המדינה. בעלת הבית שלה אמרה כי לא קיבלה את הצ'ק, וגאלי לא הגיעה לבית המשפט כי לא יכלה להביא את ילדיה עמה. היא סבלה לפני כן מהתמכרות לתרופות לכאב, ונגמלה. בזמן שהתגוררה בדירה הוציאה תעודת בגרות, רישיון נהיגה וקנתה מכונית. לאחר הפינוי, היא מספרת, היא התמכרה מחדש לכדורים. בפינוי אבדו לה היומנים שכתבה כחלק מתהליך הריפוי שלה. "הכוח, ההשראה והמוטיבציה נלקחו ממני".

מה שקורה לאחר הפינוי הוא תהליך לא יעיל בתכלית. בעלי הבתים חייבים למצוא שוכרים חדשים, וחלק מהמועמדים אינם אמינים. רשות הדיור הציבורי בעיר ריצ'מונד, שאחראית ל-9% מצווי הפינוי ב-2016, מבזבזת בממוצע 50 ימים שבהם דירות אינן מושכרות - מה שעולה לה יותר משכר הדירה, שלא שולם על ידי הדיירים שפונו. הסכום החציוני שהיו חייבים לה מפונים היה 328 דולר, לפי נתוני דזמונד.

הסוכנות הזאת מספקת לשוכרים דיור של המוצא האחרון, שלאחריו הם עשויים למצוא את עצמם במקלט לחסרי דיור או ברחוב, אך היא גם עוסקת בניהול נכסים. "אי־אפשר ליישב את המתח הזה", אומר אורלנדו ארצה, מנכ"ל זמני של רשות הפיתוח והדיור של ריצ'מונד.

"הרבה אנשים נתפסים לשאלה מי אשם - הדייר או בעל הבית", אומרת אילורה ריימונד, פרופסורית זוטרה באוניברסיטת קלמזון, שחקרה את נושא הפינוי באטלנטה. "זה לא ממש משנה, כי בכל מקרה זה לא עובד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות