רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חזק יותר מנשק גרעיני: הכסף האיראני משתלט על המזרח התיכון

לכתבה
AP

מימון לחיזבאללה, תמיכה במשטר אסד, השקעות בעיראק והעברת כספים למורדים בתימן. הדרך של איראן ליהפך למעצמה הגדולה והמשפיעה באזור היא קודם כל כלכלית

65תגובות

באחד הבקרים של אוקטובר 2017 נכנסו 12 חמושים המשתייכים לארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בנהיגה מהירה למרכז העיר אל עריש שבחצי האי סיני. הם התחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת פתחה באש על החיילים ואנשי האבטחה שניצבו מחוץ לכנסיית סיינט ג'ורג'. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה הכנסייה הותקפה. שירותי התפילה שהיא סיפקה באותה תקופה לתושבים היו מוגבלים גם כך לאור גל התקפות נגד נוצרים שנערכו בעיר בשבועות שקדמו לאירוע.

אלא שהפעם המתקפה על הכנסייה היתה רק פעולת הסחה מהמטרה האמיתית של המבצע. הקבוצה השנייה של הלוחמים פתחה באש על השומרים שעמדו מחוץ לסניף הבנק המקומי שניצב לא רחוק משם. מיד לאחר שהשומרים חוסלו, הקבוצה הסתערה פנימה ורוקנה את הקופות בבנק. חייל מצרי, שלושה מאבטחים ושלושה אזרחים, בהם ילד אחד נהרגו, ו–15 אזרחים נפצעו מהירי שנמשך כשעתיים. הכסף שנגנב מהבנק הועמס על טנדר גנוב ושלושה אופנועים — באמצעותם עזבו התוקפים את העיר, לא לפני שהותירו חומרי נפץ בסניף כדי לעכב את הצבא המצרי.

בניגוד ליתר הפעולות של דאעש בחצי האי סיני, המניע של פעולה זו היה כלכלי, וזו לא היתה הפעם היחידה שבה דאעש נקט אמצעים פליליים כדי להשיג כסף. דרך נוספת שבאמצעותה מימן הארגון את התחמשותו בשנים האחרונות היתה השתתפות בעסקות סמים.

אי־פי

סחר בסמים ועסקות פליליות אחרות עומדים אמנם בסתירה לאידאולוגיה הדתית והמדיניות הרשמית של דאעש, ארגון סלפי־דתי, שנחלש משמעותית באחרונה, אך עדיין משגר לאוויר איומים על המערב ועל ישראל. ואולם בשטח, הדרגים הנמוכים לא תמיד מתנהלים בהתאם למדיניות זו. הסיבה לכך היא שדאעש — כמו ארגוני טרור רבים אחרים — זקוק לתזרים מזומנים שוטף כדי להתקיים.

הדבר נכון כמובן גם בארגון הטרור חיזבאללה, הפועל מלבנון ונמצא תחת חסות איראנית. מנהיג הארגון, חסן נסראללה, מתנגד באופן רשמי לסחר בסמים — על אף שבשנות ה–80 וה–90 השטחים שעליהם שלט הארגון היו נתיבים חיוניים במעבר של סמים מלבנון לישראל. גם במקרה הזה — כוחות הארגון בשטח המרוחקים מהנהגת הארגון — מה שנקרא בעגה הביטחונית "הפריפריה של מימון הארגון", נעזרים במימון פעילותם באמצעות עסקות שכאלה.

מבצע "קסנדרה", שמנהלת בעשור האחרון הרשות האמריקאית למלחמה בסמים ברחבי העולם, מתמקד גם בחיזבאללה. יחידה 910 של חיזבאללה, שאחת ממטרותיה היא להוציא אל הפועל פיגועים מחוץ ללבנון — מעורבת גם בפעילויות פשיעה וסמים. תשתית הסחר בסמים הזאת אף שימשה את האיראנים והחיזבאללה להעברת סוכנים ואמצעי לחימה ביניהם.

ההתמודדות עם ארגון הטרור העשיר בעולם

ההתנהלות האיראנית במזרח התיכון ובראשה הציר איראן־חיזבאללה, היא כיום האיום המרכזי על ישראל. התקיפה האווירית של מצבור טילי הקרקע העצום שהחזיקו האיראנים בסוריה בתחילת השבוע, ומסיבת העיתונאים שכינס ראש הממשלה יום לאחר מכן — שנועדה להבהיר לעולם כי האיראנים שיקרו בשנים האחרונות בטענותיהם כי הם מקיימים את ההסכם להגבלת פיתוח הנשק הגרעיני — מבשרת הסלמה בעימות בין איראן לישראל.

ההתבטאויות האיראניות נגד ישראל מתמקדות בשנאה אידאולוגית, אך קשורה גם באינטרסים כלכליים באזור. את אלה היא מנסה להשיג דרך מגוון פעולות שנועדו לבסס את שליטתה במזרח התיכון, להעמיק את אחיזתה בחיזבאללה ואת נוכחותה ובסמוך לגבול עם ישראל.

מצעד של משמרות המהפכה באיראן
Ebrahim Noroozi/אי־פי

ההתמודדות עם החיבור הכלכלי בציר זה היא אתגר לא פשוט מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, שכן מהרבה בחינות, הניסיון לחנוק כלכלית ארגוני טרור עשוי להיות קשה יותר מהניסיון להטיל מצור כלכלי על מדינה שלמה — מצב שנחשף, בין היתר, במלחמת לבנון השנייה.

המלחמה בלבנון ב–2006 גרמה לשינויים רבים בהבנה של צה"ל בנוגע לדרכי ההתמודדות שלו עם שדה הקרב החדש שניצב בפניו. כך, העובדה שהעורף הישראלי סבל במשך חודשיים מירי רקטות שכוחות צה"ל לא הצליחו לעצור — האיצה את פיתוח מערכת כיפת ברזל.

אלא שמלחמת לבנון השנייה הובילה להפקת לקחים במישור נוסף של העימות — הכלכלי. ישראל גילתה במלחמה הזאת כי היא מתקשה בהתמודדות הכלכלית עם ארגון טרור שאינו מדינה. היא אמנם תקפה תשתיות חיוניות בלבנון והשביתה את תחנות הכוח ושדה התעופה של המדינה כדי להפעיל לחץ על חיזבאללה, אבל היה זה בבחינת ניסיון להיפטר מטפיל באמצעות חיסול של כל הגוף שעליו הוא התיישב — וישראל התקשתה לחנוק את הארגון באופן ישיר.

כדי להבין כיצד ניתן לחנוק ארגון טרור כמו חיזבאללה, ובאיזה כיוון משקיע צה"ל את המשאבים שהוא מקצה למלחמה הכלכלית בארגון, צריך להבין את הדרך שבה הארגון פועל. חיזבאללה הוא ארגון הטרור העשיר בעולם הפועל כיום. היקף ההכנסות השנתי שלו, כפי שהוערך בדירוג שפירסם מגזין "פורבס" בדצמבר האחרון, הוא 1.1 מיליארד דולר.

דו"ח של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון (WINEP) העריך ב–2012 כי חיזבאללה מקבל כ–200 מיליון דולר בשנה מאיראן, והתמיכה הזאת גדלה עם השנים. בנוסף, בעבר העריך מכון וושינגטון כי חיזבאללה נהנה מהכנסות של יותר מ–200 מיליון דולר בשנה מעסקות סמים — בין אם באמצעות שליטה על נתיבי סחר וגביית עמלות מעבר ממבריחים, או דרך מסחר שמבצע הארגון בעצמו. מעבר לכך, הארגון מגייס כסף גם באמצעות תרומות.

בכנס הרצליה האחרון העריך ראש אמ"ן כי 75% מתקציב חיזבאללה מגיע מאיראן — והרמטכ"ל גדי איזנקוט העריך באותו כנס כי הארגון מקבל מאיראן כ–800 מיליון דולר בשנה. "החזקה של מערכת צבאית, מערכת הרווחה ומערכת תקשורתית של טלוויזיה עיתונים ורדיו כמו שיש לחיזבאללה — עולה הרבה כסף. זו אימפריה שלמה שצריך לתחזק. זה מעבר לארגון טרור", אומר ד"ר ראובן ארליך, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית.

AP

ביולי 2016 תקף נסראללה בנאומו את מערכת הבנקאות הלבנונית, שנכנעה ללחצים אמריקאיים ופעלה בהתאם ל"חיזבאללה אינטרנשיונל פייננסינג אקט" (המהלך שיזם הממשל האמריקאי להטלת סנקציות כלכליות על חיזבאללה ב–2014), והסביר כי כל הלחצים האלה לא ישפיעו על הארגון כי כל תקציבו מגיע מאיראן — ולא מבנקים לבנוניים. ההערכות בישראל הן כי מדובר על העברה של כסף מזומן בסך 200 מיליון דולר בשנה — שעליו יש להוסיף העברת אמצעי לחימה, מתן אימונים וסיוע לוגיסטי. לדברי ארליך, "בשביל טילי הנ"ט שיש להם, וארסנל של יותר מ–100 אלף רקטות וטילים צריך המון כסף. זה גם לא כולל את הסיוע האיראני לכל המוסדות החברתיים של איראן בלבנון".

ואולם הסכומים האלה אינם החלק הארי בהוצאות הביטחוניות של איראן על תמיכה בארגוני טרור זרים: לפי הערכות בישראל, רק במלחמת האזרחים בסוריה השקיעה איראן מ–2015 ועד היום 15–20 מיליארד דולר. "מאז 2011 איראן השקיעה המון כסף בסוריה", אומר ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. "האיראנים רצו להציל את משטר אסד כי הוא למעשה בעל הברית הקבוע היחיד שלהם במזרח התיכון, וכי חיזבאללה לא יכול להתקיים בלבנון ללא שיתוף פעולה עם הסורים. כך שלאיראן היה אינטרס חיוני לסייע לאסד. לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם באמצעות אלפי חיילים ממשמרות המהפכה ששלחו לסוריה.

"לסיוע האיראני בסוריה יש להוסיף את המיליציות העיראקיות הפועלות בסוריה — שבע חטיבות עיראקיות שהכשרתן והתשלומים לחיילים ולמשפחותיהם מגיעים מאיראן", אומר כרמון. "יש כיום מיליון פליטים אפגנים, אזרים ופקיסטנים שיושבים במחנות פליטים באיראן. כשחיילים ממחנות הפליטים האלה נשלח לסוריה, איראן משלמת למשפחה של כל אחד מהם שנשארת במחנות 500 דולר לחודש. מדובר על עשרות אלפי חיילים כאלה".

ביום מורה בבית הספר, בערב פעיל טרור

"ארגון התמיכה בהתנגדות האסלאמית משיק את הקמפיין השנתי שלו ל–2017: סוליות הפלדה הצועדות בדרכי הג'יהאד זקוקות לבגדים ולציוד צבאי. פרויקט זה מאפשר לך לתרום עבורן. הוא יכול להיות בתשלום חד־פעמי או בתרומה בתשלומים חודשיים. כדי לתרום לקמפיין הזה ניתן להתקשר עם נציגויות הסיוע להתנגדות האסלאמית באזורים שונים של לבנון, באמצעות מספרי הטלפון הבאים...".

Morukc Umnaber / dpa Picture-All

הקריאה הזאת מופיעה בימים אלה בקמפיין המפורסם באתרי אינטרנט כמו מוקוואמה ("התנגדות"), המזוהה עם החיזבאללה, המופנית בעיקר לקהילה השיעית בלבנון. את התרומות של אזרחים לחיזבאללה ניתן להגדיר כ"מס הנמצא בתווך בין מסים לתרומות". הסיבה לכך שיש מי שיגדיר את התרומות האלה כמסים, היא שאזרח לבנוני מהעדה השיעית הנולד כיום בלבנון, לא פעם בא אל העולם בבית חולים הממומן על ידי חיזבאללה, לומד מילדות בבית ספר המשתייך לחיזבאללה — ומלווה על ידי ארגון הטרור השיעי כמעט בכל אספקט של חייו. כך, במובנים רבים הקהילה השיעית בלבנון שבויה בידי הארגון, והדבר מתבטא בתרומות שהאזרחים מעבירים לארגון. אזרח המתגורר בשכונה שבה כל האזרחים תורמים לחיזבאללה, למשל, יתקשה להתנגד ללחץ החברתי לתרום כסף לארגון.

בתי החולים ומוסדות החינוך והשיקום הם פעמים רבות הנימוק הרשמי למימון שמקבל חיזבאללה לא רק מאיראן — אלא גם מקטאר או מצרים. אחרי שהכסף עובר, הארגון מוצא דרכים להשתמש בו לדברים נוספים, שאינם כוללים בהכרח שיקום שכונות.

מעבר לכך, חיזבאללה מנהל תקציב כללי אחד, ולא דואג לפיצול הכספים בין פעילויותיו השונות. נסראללה אף הודה בכך בפומבי בעבר, כשאמר כי אינו רואה מקום להפרדה בין פעילות הזרוע הצבאית לפעילות האזרחית של הארגון.

היעדר ההפרדה בחיזבאללה מתבטא גם בקרב מקבלי המשכורות של הארגון. בחיזבאללה אפשר למצוא מורים המחזיקים במשרה יומית בשכר, לצד לוחמים שמקדישים את זמנם לאימונים צבאיים בלבד. למעשה, אנשי המטה והתמיכה בחיזבאללה שאינם לוחמים הם החלק העיקרי של מקבלי השכר בארגון.

רמות השכר בארגוני טרור משתנות מארגון לארגון בהתאם לרמת הקנאות האידאולוגית שלו — ביחס הפוך: ככל שהקנאות עולה — רמות השכר יורדות. עם זאת, גם בהתחשב ברכיב האידאולוגי של הארגון, כדי לשכנע אזרחים לקחת חלק מלוחמה פעילה, צריך להציע להם שכר גבוה משכר המינימום במדינה שבה פועל הארגון. בקנה מידה מערבי, לא מדובר בכסף גדול. שכר המינימום בלבנון הוא כ–450 דולר בחודש — ואנשי חיזבאללה האחראים על איסוף התרומות מרוויחים הרבה יותר.

נסראללה עצמו הצהיר בעבר כי הוא מרוויח 1,300 דולר בלבד בחודש. אלא שדרכי הפעולה העמומות של ארגוני הטרור הם כר נרחב לשחיתות של בכירי הארגונים. בארגון חסר שקיפות — שהמערכת הכלכלית שלו מתבססת על רשתות חברתיות והעברות כספים מיד ליד — קשה לעקוב אחר הכספים. כך, רבים מפעילי הטרור מחזיקים חשבונות בנק נסתרים ברחבי העולם על שמם או על שם בני משפחתם.

ארגוני הטרור לא מקבלים רק תרומות מההמונים. למשל, "לחיזבאללה יש עוד שני מקורות כספיים לפחות", אומר ארליך. "האחד תרומות של אנשי עסקים שיעים וקהילות שיעיות. בעבר נתקלנו בהרבה אנשי עסקים שיעים במערב אפריקה ובדרום אמריקה ומרכזה. השני הוא קשר עם קרטלים וארגוני פשיעה שעוסקים בסמים וזיוף כספים — ותחומים פליליים נוספים".

הכספים שמוציאים ארגוני הטרור לטובת רכישת נשק, ציוד ותשלום ללוחמים לא יוצאים מן הסתם בכרטיסי אשראי או הוראות קבע. הם מנוידים באמצעות חלפנים המתחזקים רשת העברת כספים ייעודית, או באמצעות פעילים העוברים את הגבול בין מדינות כשבידיהם מזוודות מלאות בכסף

AZIZ TAHER/רויטרס

מאות מיליארדי דולרים ביום - בלי שאיש שם לב

את העברת הכסף מאיראן לחיזבאללה קשה למנוע. "בסכומי כסף גדולים בלדרים הם לא פתרון. הם חייבים לעבוד עם כיסוי כזה או אחר מול מערכת הבנקאות. ברגע שמדובר בהעברת כספים ממדינה למדינה, הלוגיסטיקה קלה יותר. למדינה יש מערכת בנקאות, דואר דיפלומטי וחברת תעופה. לעומת זאת, אם חיזבאללה רוצה להעביר כספים למקומות שונים — זה קשה יותר", אומר ארליך.

הכספים שמוציאים ארגוני הטרור לטובת רכישת נשק, ציוד, תשלום ללוחמים לא יוצאים מן הסתם בכרטיסי אשראי או הוראות קבע. במקום זאת, הם מנוידים באמצעות חלפני כספים המתחזקים רשת העברת כספים ייעודית, או באמצעות פעילים העוברים את הגבול בין מדינות כשבידיהם מזוודות המלאות בכסף. המניעים האידאולוגיים של אותם מבריחים מתוגברים כמובן בעמלות שהם גובים על העברת הכספים.

דרך נוספת להעברת הכספים מתבססת על רשת של בעלי עסקים הקשורים לארגון הטרור. חיזבאללה, לדוגמה, מחזיק באגף הקרוי "ארגון הביטחון החיצוני באמצעים עסקיים" (BAC). מדובר ברשת של פעילי חיזבאללה שלהם עסקים שונים, כמו פיצוציות או סוכנויות רכב, שמהווים חלק משמעותי מרשת העברת הכספים לארגון.

השם הכולל לאופן העברת הכספים שבו משתמשים ארגוני הטרור בעסקים מעין אלה הוא "חוואלה". מחקר של משרד האוצר האמריקאי מהשנים האחרונות מגדיר את החוואלה בתור מערכת אלטרנטיבית העוקפת את העברת כספים המסורתית במערכת הבנקאות. השיטה הזאת פותחה בהודו, עוד לפני התפתחות מערכת הבנקאות הרגילה, ומבוססת על יחסי אמון והישענות על קשרים משפחתיים ושייכות אזורית. היא מאפשרת העברת כספים מבלי להשתמש במערכת הבנקאות.

מנגנון החוואלה מאפשר העברת כספים מהירה, עם עמלות נמוכות ושער חליפין גבוה יותר מכפי שמציעה מערכת הבנקאות הרגילה. במלים פשוטות, אם ברצונך להעביר כסף לבן דוד שלך המתגורר במדינה אחרת — אתה נותן כסף לאזרח א' במדינה שבה אתה מתגורר; במקביל, אזרח ב' יעביר את הכסף לאותו בן דוד שלך — בארץ אחרת.

המנגנון מבוסס על כך שאזרח א' ואזרח ב' יכולים להיות שותפים עסקיים, או שני בעלי עסקים שונים שאחד מהם חייב לשני כסף — ומחזיר לו אותו בדרך זו. במקרים שבהם השותפים עוסקים ביצוא או יבוא של סחורות, יהיה קל הרבה יותר להפעיל את מנגנון החוואלה. במצב זה, אזרח א' יכול להעביר לאזרח ב' המתגורר במדינה אחרת סחורה בשווי של 20 אלף דולר, ולחייב אותו תמורתה רק ב–15 אלף דולר — או להפך: לחייב אותו בסכום הגבוה משווי הסחורה שהועברה לו אם ברצונו לשנע כסף בכיוון ההפוך.

החוואלה נחשבת מנגנון יעיל, מהיר ואמין, שאינו משאיר עקבות בדמות מסמכים פיננסיים, ועם עלויות תקורה נמוכות. קל לתפעל את החוואלה גם משולחן בבית קפה. לפי הערכות מומחים בתחום, באמצעות החוואלה מועברים מדי יום מאות מיליארדי דולרים בעולם. עיקר הכסף הזה מועבר בין אנשים לצרכים שאינם נוגעים לטרור, כמו העברת כספים בין מהגרי עבודה במדינות המערב למשפחותיהם במדינות המתפתחות שמהן הגיעו. ואולם חלק ניכר ממנו מועבר לארגוני טרור. מה שמביא לכך שהרשת הזאת מכונה "ביטקוין של האדם העובד", אבל גם "הכספומט של הטרוריסטים".

HUSSEIN MALLA / AP

האזרחים האיראנים משלמים את המחיר

מערכת הביטחון הישראלית עוסקת באופן שוטף בדרכים שבהן ניתן למנוע מארגוני הטרור להעביר כסף לפעיליהם. אלא שכדי להבין את התהליכים הכלכליים המפעילים את ארגוני הטרור, צריך להבין את האינטרסים הכלכליים הגדולים יותר המשפיעים על המדינות המעורבות באזור.

"איראן משקיעה כסף לא רק בסוריה. בעיראק היא מממנת כניסה של אפגנים ופקיסטנים לעיירות שננטשו על ידי הסונים — ופותחת שם מרכזי דת שיעים. בשטחים שבהם שולט משטר אסד היא מנסה להעביר עלאווים לזרם השיעי. למהלכים האלה יש השפעה גדולה לעתיד. זו תוכנית גיאופוליטית עצומה שמגיעה עד תימן, שבה החות'ים שמומנו על ידי איראן, השתלטו על 40% מהמדינה", אומר כרמון.

"לאיראן יש הרבה השקעות בסוריה. מייצרים שם מכוניות איראניות, הם מושקעים בנדל"ן, בתיירות, בחקלאות ובבנייה. הם מממנים את אסד כי הם רוצים שהוא ישמור על האינטרס הכלכלי שלהם בסוריה, והם רוצים גם להרוויח כסף משיקום סוריה אחרי המלחמה. אסד שרד עד היום בגלל התמיכה הצבאית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והתמיכה הכספית של איראן", אומר מאיר ג'בדנפר, מרצה לפוליטיקה עכשווית של איראן במרכז הבינתחומי.

מיליארדי הדולרים שאיראן מפזרת בסוריה ולבנון, למשל, באים על חשבון דאגת הממשל האיראני לאזרחיו. האזרחים האיראנים מודעים לכך, ובמדינה קיימת התנגדות למשטר על בסיס כלכלי. עם זאת, פתיחה של איראן לעולם באמצעות אינטראקציות כלכליות עם מדינות שונות יכולה להשפיע על נכונותה להמשיך לממן את ארגוני הטרור ברחבי המזרח התיכון.

במקביל למלחמת האזרחים המתנהלת בסוריה, תימן היא זירה נוספת שבה מתעמתות ביניהן איראן, סוריה וסעודיה. איראן וחיזבאללה תומכות במורדים החות'ים במדינה, כאשר המעורבות של איראן בסוריה נועדה גם כדי לשמר את האינטרסים שלה בתימן. סעודיה, מצדה, תומכת בממשלה הגולה של תימן, ומאשימה את איראן בירי טילי קרקע לשטחה מאזור תימן.

לכל המדינות וארגוני הטרור המעורבים בסכסוכים במזרח התיכון נדחפת גם רוסיה. בבסיס המעורבות הרוסית במזרח התיכון נמצא רצונה לשמור על האינטרסים שלה בתחום האנרגיה. הרוסים, שכלכלתם נשענת על יצוא נפט וגז לאירופה — לא רוצים לראות ייצור חופשי של משאבים אלה במזרח התיכון. הם גם לא מעוניינים בצינור נפט שיחבר את האזור ישירות לאירופה — וסוריה היא מדינת מעבר פוטנציאלית לצינור שכזה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות