הבחירות שיכריעו לאן צועדת אירופה

במסע הבחירות לנשיאות צרפת אין מועמד מוביל באופן בולט ■ הקיטוב מכתיב את סדר היום של המתמודדים, הכלכלה נדחקה הצדה — והעניים, שהתאכזבו מהסוציאליסטים, עלולים להישאר בבית ביום ראשון הקרוב במקום לפקוד את הקלפיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עצרת בחירות של המועמד עמנואל מקרון
עצרת בחירות של המועמד עמנואל מקרוןצילום: GEOFFROY VAN DER HASSELT/אי־�
אקונומיסט
פייננשל טיימס
אקונומיסט
פייננשל טיימס

זו לא הכלכלה, טיפשים

פרשנים וחוקרי מדעי המדינה לא תמיד מסכימים, אבל בכל מה שקשור לחיזוי תוצאות בחירות, הם מסכימים שהכלכלה היא כלי הניבוי הטוב ביותר. אינספור מחקרים מצאו קשר חזק בין שיעור הצמיחה של התמ"ג לתוצאות הבחירות. בין אם מי שבשלטון אחראי לכלכלה ובין אם לאו, הכלכלה אחראית לכך שהוא ייבחר מחדש — או לא.

ז'אן לוק מלנשוןצילום: ALAIN JOCARD/אי־אף־פי
פרנסואה פיוןצילום: FRANCK PENNANT/אי־אף־פי

מחקר שערכו רות דייסונוויל מאוניברסיטת מונטריאול ומייקל לואיס־בק מאוניברסיטת איווה מגלה כמה הקשר הזה מובהק. הם בחנו את הביצועים הכלכליים ואת תוצאות הבחירות ב–31 מדינות באירופה בין 1952 ל–2013. אחרי ששיקללו גורמים נוספים, כמו מספר המפלגות בבחירות, הם מצאו כי גידול של 1% בתמ"ג היה מקושר עם עלייה של כמעט 0.75% בתמיכה בממשלה המכהנת.

אבל דברים משתנים. כיום פחות בוחרים מזדהים עם מפלגה מסוימת, מה שגורם לבחירות להיות תנודתיות. מאז 2008 איבדו ממשלות מכהנות 7% בממוצע בתמיכה בהן בין מערכות בחירות, לעומת 3% בשנות ה–80.

מארין לה פןצילום: JOEL SAGET/אי־אף־פי
עמנואל מקרוןצילום: GEOFFROY VAN DER HASSELT/אי־�

ניתן היה לצפות כי העובדה שיותר בוחרים כיום משנים את דעתם מבחירות לבחירות תגרום דווקא לעלייה בחשיבות של נתונים אובייקטיביים כמו ביצועי הכלכלה — אבל קורה דבר הפוך. בנתונים מעודכנים של דייסונוויל ולואיס־בק, שכוללים ניתוח של מערכות הבחירות באירופה המערבית מאז מלחמת העולם השנייה, נמצא אמנם קשר בין הצמיחה להתנהגות הבוחרים לפני המשבר הכלכלי, אבל מאז לא ניתן למצוא קשר כזה.

הבוחרים פיתחו עוינות כלפי המפלגות השולטות, שמאבדות את התמיכה בהן ללא קשר לביצועים הכלכליים. ממשלות מכהנות איבדו שיעורי תמיכה ב–29 מתוך 35 מערכות בחירות שנערכו מאז 2008. שבע שנים אחרי פרוץ המשבר בגוש היורו, הכלכלות באירופה עדיין מתאוששות. אבל אם הממשלות חושבות שעוד כסף בכיסי הבוחרים ישאיר אותן בשלטון, צפויה להן הפתעה מרה.

עניי השיכונים בצרפת יכולים להכריע את הבחירות - אם יצביעו

"לאחר חמש שנים של ממשלה סוציאליסטית, שום דבר לא השתפר בשיכונים מוכי הפשע של פרברי פריז", אומר יוסף רשידי, ומצביע על כנופיות נערים המשוטטות בין הבניינים. "הצבענו לסוציאליסטים, והתוצאות היו עגומות", הוא אומר.

רשידי, יליד מרוקו בן 46, עובד במשרה חלקית בעבודת כפיים. הוא מתגורר זה יותר מעשור בפרבר לה גרנד בורן שבדרום פריז — אזור הידוע בסוחרי הסמים, מבריחי הנשק ועברייני הנוער, ש–40% מתושביו, שרובם מהגרים חיים מתחת לקו העוני. בשנים האחרונות השיכון הזה מזוהה עם האסלאם הקיצוני. אמדי קוליבלי, שהרג שוטרת וארבעה אזרחים בסופרמרקט כשר בפריז ב–2015, גדל כאן.

פרברים עניים כמו לה גרנד בורן, שבהם מתגוררים 7% מתושבי צרפת, נטו תמיד חזק שמאלה. מרבית יושביהם הצביעו לסוציאליסט פרנסואה הולנד ב–2012. ואולם לאחר חמש שנות אכזבה מממשלתו של הולנד, שלא הצליח לטפל באבטלה ונע לכיוון הימני עם רפורמות פרו־עסקיות, הפרברים העניים של צרפת הפנו עורף למפלגה.

מהומות בפרברי פריזצילום: אי־פי

"ההתפכחות מהסוציאליסטים קשה", אומר אנטואן ג'רדן, חוקר באוניברסיטת סיינס פו. "הם חשים שממשלת הולנד לא קיימה את הבטחותיה". השאלה הגדולה, לדבריו, היא במי יתמכו המאוכזבים בסבב הראשון של הבחירות ביום ראשון, שבו מתמודדים ארבעה מועמדים בעלי חזון שונה בתכלית. מפני שהפערים בתמיכה במועמדים קטנים, הכרעת הבחירות עשויה ליפול בפרברים העניים. לפי חברת הסקרים Ifop, מועמד המרכז עמנואל מקרון זוכה לתמיכה של 23%, מרין לה פן מהימין הקיצוני ל–22%, פרנסואה פיון הימני וז'אן לוק מלנשון — 19%.

ואולם במרכול חלאל בלה גרנד בורן, השוכן במחסן קודר סמוך למגרש חניה מסחרי, עאליה ברקי אומרת כי דבר אחד לגבי הבחירות ברור לה: היא לא תצביע לסוציאליסטים. היא שוקלת להצביע למלנשון, מועמד השמאל הקיצוני, שמבטיח להגדיל תקציבים ולהטיל מס של 100% על העשירים, ומעמדו בסקרים התחזק בשבועות האחרונים. "נראה שאכפת לו מהאנשים הרגילים", היא אומרת. רבים אחרים אומרים כי אין להם מושג למי להצביע — וייתכן כי לא יצביעו כלל.

אמנה נאגה, 28, עטוית כיסוי ראש השוהה עם שני ילדיה מחוץ לבית הספר ז'אן וילאר, אומרת כי אין מועמד שמדבר לליבה. "כולם אותו הדבר, ולאף אחד לא אכפת מאתנו", היא טוענת.

חמש שנות אכזבה מממשלתו של פרנסואה הולנד גרמו לתושבי השיכונים העניים ומוכי הפשע של צרפת להפנות גב לסוציאליסטים — אבל אף מועמד אחר עוד לא הצליח לתפוס את מקומם. אם ייצאו לקלפיות ביום ראשון, התושבים האלה עשויים להכריע את הבחירות הצמודות

מהומות בבוביני, בצרפתצילום: CHRISTIAN HARTMANN/רויטר�

לנוכח האכזבה הזאת זיהתה מפלגת החזית הלאומית האנטי־גלובליסטית הזדמנות, וניסתה להגביר את כוחה בקרב יושבי הפרברים העניים, הידועים בשם בנליו. המפלגה כבר זכתה בתמיכתם של רבים מבני מעמד הפועלים בצרפת, עם תמיכה צפויה של 43% מעובדי הכפיים ללה פן בסבב הראשון.

בשנה שעברה הקימה לה פן קבוצת קמפיין מקומית בשם בנליו פטריוט. "כל צרפת צריכה לקבל את אותו היחס, בלי שפוליטיקאים יפזרו הבטחות שלא ניתן לממש", אמרה לה פן בהשקה. ואולם ברחובות לה גרנד בורן, קשה למצוא מישהו שיאמר מלה טובה על לה פן.

"היא גזענית מהסוג הגרוע ביותר", אומר פועל בניין עם ראסטות עד מותניו שקונה לחם במאפייה מקומית. סבסטיאן רושה, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת סיינס פו, טוען כי לחזית הלאומית אין סיכוי רב בפרברים. למעשה, לדבריו, רוב הסיכויים שתושבי המקום יתאחדו לצאת נגדה בסבב השני, אם היא תגיע אליו.

מהומות בבוביני, צרפתצילום: Aurelien Morissard/אי־פי

בסבב הראשון יכריע שיעור ההשתתפות באזורים האורבניים העניים — הימנעות מהצבעה תעזור לימין הקיצוני, שלו יש מצביעים נאמנים שיופיעו בקלפיות במספרים גדולים. "תושבי השיכונים לא תמיד יוצאים להצביע — זה תלוי בנושא", אומר רושה. לדבריו, ההצבעה נגד הולנד בבחירות לנשיאות ב–2012 היתה ברובה הצבעה נגד מועמד המרכז־ימין ניקולה סרקוזי. "לעת עתה, אנחנו רואים בעיקר התפכחות מאשליות".

"תושבי השיכונים לא תמיד יוצאים להצביע — זה תלוי בנושא. לעת עתה, אנחנו רואים בעיקר התפכחות מאשליות"

סבסטיאן רושה, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת סיינס פו
מהומות בפרבר בצפון פריז, השבוע. "מתפכחים מהאשליות"צילום: Francois Mori/אי־פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker