שוודיה, לא מה שחשבתם: הכירו את הפנים האמיתיות - והחבולות - של האישה השוודית

שוודיה נחשבת למדינה הטובה ביותר עבור נשים ואחת השלוות בעולם - אך מתברר שאלה סובלות מרמת אלימות גבוהה ומטרידה; האם יתכן שגם גברים נאורים וליברלים הופכים אלימים כשנשים רוכשות מעמד חברתי וכלכלי? האם הפנים היפות של שוויון המינים השוודי מסתירות במסקרה עבה צלקות כואבות? האם, במקרים רבים, הפנים האלה הן בעצם חבולות ומושפלות? // TheMarker Women

נדן פלדמן
נדן פלדמן
נדן פלדמן
נדן פלדמן

השנה היא 2016, המין היפה חזק מאי פעם, ושלוש המעצמות החזקות במערב עתידות להיות מונהגות לראשונה בהיסטוריה על ידי נשים - אנגלה מרקל בגרמניה, תרזה מיי בבריטניה וסיכוי לא רע שבקרוב גם הילרי קלינטון בארה״ב. אולם נשים ברחבי העולם עדיין סובלות מנחיתות קשה - במעמדן, בשכר שלהן ובזכויותיהן: הן משתכרות 33% פחות מגברים, בעלות פחות מ-30% מהעסקים הפרטיים ברחבי העולם, ויושבות רק ב-19% מהדירקטוריונים של חברות ציבוריות. לא פחות מ-700 מיליון נשים על פני הגלובוס הן קורבנות לאלימות פיזית או מינית וקרוב ל-800 מיליון נשים אינן יודעות קרוא וכתוב - כשני שליש מאוכלוסיית האנלפבתים העולמית.

ובשעה שנשים ברחבי העולם ממשיכות להיאבק למען שיוויון - מזכות בסיסית של נשים בסעודיה לנהוג בעצמן ועד זכות מתקדמת של נשים בגרמניה לייצוג של 40% בדירקטוריונים - נדמה שמדינה אחת זורחת מעל כולן ומאירה את חייהן של נשים יותר מכל מדינה אחרת: שוודיה.

שער מרקר וומן

המדינה הגדולה בסקנדינביה במונחי אוכלוסין היא מובילה עולמית במספר הנשים שמחזיקות במשרות ציבוריות, במספר הנשים בהנהלות של חברות, במספר השרות בממשלה, בשיעור הנשים בעלות תואר אקדמי, בשיעור תעסוקת הנשים בשוק העבודה, ובהתאמה של שוק העבודה לאמהות. אמהות בשוודיה זוכות לחופשת לידה מהארוכות בעולם (אמהות זכאיות לחופשת לידה של 390 יום) ונהנות משירותי רווחה לילד מהטובים בעולם במימון הממשלה, במדינה שמדורגת בקביעות במקומות הראשונים בעולם בכל מדדי איכות החיים הבולטים: מרמת פיתוח אנושי, דרך שכר חציוני, ועד רמת השכלה.

גם בפוליטיקה שוודיה מראה את הדרך לנשים בשאר העולם: לפני עשור הוקמה במדינה המפלגה הפמיניסטית (Feministiskt initiativ - FI), וב-2014 הצליחה המפלגה לרשום הישג ראשון מסוגו, כשהצליחה להיבחר לראשונה לפרלמנט האירופי לאחר שזכתה ב-5.3% מסך הקולות בשוודיה. בבחירות הלאומיות האחרונות זכתה ב-3.1% מהקולות, הגבוה בתולדותיה, אף שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה (שעומד על 4%).

שלל ההישגים הנשיים האלה מתורגם גם למדד השיוויון העולמי: בסקר מ-2015 של חברת מחקרי השווקים העולמית YouGov, שוודיה דורגה במקום הראשון בעולם ברמת השיוויון לנשים. מיד אחריה מדורגות שאר מדינות סקנדינביה - פינלנד, דנמרק ונורבגיה.

ויש עוד מדד נשי שבו שוודיה היא הראשונה בעולם, אולם למרבה הצער הוא מטיל צל כבד על ההישגים שרשמו הנשים במדינה: האלימות המופנה כלפיהן.

למרבה ההפתעה, שוודיה מדורגת ראשונה מבין 28 מדינות האיחוד האירופי בשיעור הנשים שדיווחו על אלימות כלפיהן – לא פחות מ־81% הנשים שהשיבו לסקר של האיחוד מ־2014 השיבו כי עברו הטרדה פיזית כזאת או אחרת מאז גיל 15; שוודיה גם נמצאת בפער ניכר משאר המדינות, כשהממוצע באיחוד הוא 55%. גם מספר מקרי האונס המדווחים בשוודיה הוא הגבוה באיחוד, ונמצא בעלייה מדאיגה: ב־2005 היה הנתון 53 מקרים לכל 100 אלף נשים – יותר מכפול מהבאה ברשימה, בריטניה, עם 24 מקרי אונס על כל 100 אלף נשים. ב־2012 כבר נרשמו בשוודיה 66.5 מקרי אונס על כל 100 אלף נשים, לפי מחקר של האו״ם. גם מספר תקיפות הנשים המדווחות בשוודיה מטפס בחדות ב־25 השנים האחרונות: ב־1990 דווחו 14 אלף מקרי תקיפה, ב־2003 המספר זינק ביותר מ־50% ל־22,400, וב־2013 הוא טיפס בעוד 30% ליותר מ־29 אלף מקרים. ביותר ממחצית המקרים התוקף היה במערכת יחסים עם המותקפת. כל אישה שנייה בשוודיה תחווה אלימות מצד גבר.

הממצאים מפתיעים במיוחד מאחר שבנוסף לכל הישגי הנשים, שוודיה היא גם אחת המדינות הכי פחות אלימות בעולם – ב־2014 ניצבה במקום ה־11 מתוך 162 מדינות במדד השלום העולמי מ־2014. ארצות הברית, לשם השוואה, דורגה במקום ה־101 – בין האיטי לאנגולה. כשמצרפים לנתונים אלה גם את כוחן ומעמדן של הנשים במדינה, שוודיה אמורה להיות מקום בטוח ביותר עבורן. כמו כן, ברחבי העולם קיים מתאם ישיר בין רמת שוויון מגדרי לבין רמת אלימות כלפי נשים: ככל שנשים זוכות לשוויון רב יותר, כך רמת האלימות כלפיהן נמוכה יותר.

אינפו שוודיה

אולם נראה שהמציאות השוודית מוכיחה בדיוק את ההפך. הנתונים המטלטלים נחשפו בדו״ח חמור של אמנסטי כבר לפני עשור. הדו״ח קבע ששוודיה נכשלה במאבק באלימות כלפי נשים ונכשלה לסייע לאותן נשים להתמודד עם מצבן המורכב. בין היתר האשים הדו״ח כמה גורמים שתרמו להחמרה: פרקליטות ציבורית פסיבית, נתונים מעורפלים, שופטים גברים בעלי תפישה מיושנת וממשלה שלא פעלה כראוי. הדו״ח עורר סערה, שהובילה לגילוי אמיץ של אחת העיתונאיות הבולטות במדינה – מריה קרלסשמר: היא הודתה שבעלה התעלל בה במשך יותר מעשור. ״אנחנו לא אלופות העולם בשוויון נשים״, אמרה ב־2005 ל״ניו יורק טיימס״. ״זהו אתגר זכויות האדם הגדול של דורנו, ואסור לשמור עליו בסוד״.

הפנים האמיתיות

האם ייתכן כי גם גברים נאורים וליברליים נהפכים לאלימים כשנשים צוברות מעמד חברתי וכלכלי, ושמודל החיקוי של שוודיה לשוויון בהכנסות יצר מכת אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן? האם בעצם, הפנים היפות של שוויון המינים השוודי הצליחו במשך שנים ארוכות להסתיר בשכבת מסקרה עבה צלקות כואבות? האם הפנים האלה, במקרים רבים, הן בעצם חבולות ומושפלות?

״כן, בעיני זה אחד הגורמים לאלימות מצד גברים, שקשה להם לקבל את ההצלחה היחסית של הפמיניזם בשוודיה״, אומרת ל-TheMarker Women לינאה ברונו, בכירה במפלגה הפמיניסטית FI ומרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת גוטנברג. לדבריה, ״נשים בשוודיה הן עצמאיות הרבה יותר מבחינה כלכלית ונוטות יותר ליזום גירושין בהשוואה לנשים ממדינות אחרות. האלימות הקשה כלפי נשים מתרחשת במקרים רבים בעת פרידה, כשגברים מסרבים להתגרש. לכן אני סבורה שהנתונים לגבי שוודיה נכונים. ייתכן שהמספרים של מדינות אחרות מעט יותר נמוכים, בשל מודעות נמוכה יותר״.

מי הגורם המרכזי שאחראי לבעיה הזאת?

״הממשלה לא טיפלה בבעיה ברצינות הדרושה. אנחנו צריכים לקצץ בהוצאות על הצבא ובמקום זה להשקיע בתכניות מונעות אלימות, במקלטים לנשים מוכות ובהכשרה וטיפול – הן בקורבנות והן בתוקפים. אנחנו גם צריכים להתמודד עם הסקסיזם והגזענות במערכת המשפט ובמשטרה. עלינו להטמיע הבנה חדשה של מה המשמעות של ביטחון אישי מנקודת מבט של נשים. הבעיה היסודית היא גבריות רעילה, אבל אני משוכנעת שניתן לשנות אותה".

אמנדה ארסטריד, רופאה בת 33 משוודיה שעברה לנורווגיה לפני שמונה שנים, אומרת כי ייתכן שהאלימות רווחת אפילו יותר ממה שמדווח. לדבריה, "שוודיה היא אחת המדינות שבהן יש שוויון גבוה, אבל גברים עדיין מרוויחים יותר, ויש להם גישה טובה יותר למשרות הטובות. יש לנו עוד דרך לצעוד".

ואולי המהגרים אשמים?

לתופעת האלימות כלפי נשים בשוודיה, קיימות כמה השערות, אחת מהן היא שרמת האלימות כלפי נשים במדינה אינה גבוהה יותר ממדינות אחרות, אלא רמת הדיווח על מקרי האלימות היא שגבוהה יותר. ההסבר הוא שהודות לכוחן, השוודיות מרגישות נוח יותר לדווח על מקרי תקיפה ואלימות מאשר במדינות אחרות.

את העלייה ברמת האלימות כלפי נשים בשוודיה אפשר גם לתלות בגידול החד במספר המהגרים ממדינות עולם שלישי אסלאמיות כמו עיראק וסוריה, המתאפיינות בחברות מסורתיות־פטריאכליות בחוסר שוויון זועק כלפי נשים ובשיעור גבוה של אלימות כלפיהן מצד בעליהן. לפי נתוני יורוסטאט, לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, ב־2010 חיו בשוודיה 1.33 מיליון מהגרים – 14.3% מכלל האוכלוסייה, שמתוכם כמעט שני שליש נולדו מחוץ לגבולות האיחוד האירופי.

לוטן סונה
לוטן סונה, חברת הוועד המנהל של המפלגה הפמיניסטית FI

השערה נוספת היא שהשיעור הגבוה של תקיפות מיניות כלפי נשים נובע מכך שהגדרת האונס בשוודיה רחבה ומחמירה יותר מאשר במדינות אחרות: החוק במדינה מחלק את עבירת האינוס לשלוש רמות – אונס חמור, שכולל רמת אלימות חמורה ונושא עונש של עד עשר שנות מאסר; אונס ״רגיל״, שעשוי לכלול אלימות ונושא עונש מאסר של עד שש שנים; ו״אונס בדרגה פחותה״, שאלימות לרוב אינה מעורבת בו אבל הוא כולל קיום יחסי מין בניגוד לרצונה של האישה.

בעבירה הזאת חשוד מאז 2012 ג׳וליאן אסאנג', המייסד האוסטרלי של אתר ההדלפות ויקיליקס. ביוני 2012 דרשו הרשויות בשוודיה את הסגרתו של אסאנג׳. אף שהוא אינו מואשם בעבירה, הרשויות במדינה דורשות לחקור אותו בנוגע לטענות לתקיפה מינית שהעלו שתי נשים בקשר אליו. לפי החשד, בשני המקרים אסאנג׳ כפה עצמו על הנשים כשלא השתמש בקונדום, בניגוד לרצונן. חוקי האונס הקשוחים של שוודיה הניסו את אסאנג׳ עד שגרירות אקוודור בלונדון, שם הוא חי בשנים האחרונות מחשש להסגרתו לשוודיה ומשם לארצות הברית, שהגישה גם היא בקשה להסגרה נגדו בשל פרסומים באתר ויקיליקס של מסמכים מסווגים ותשדורות דיפלומטיות של שירות החוץ האמריקאי.

ההתייחסות המחמירה לעבירות מין בשוודיה עומדת לעתים בניגוד חד לחוק במדינות אחרות. בעוד שבשוודיה תקיפה מינית יכולה להיחשב מעשה אונס, במצרים אונס מוגדר ברוב המקרים כתקיפה. זה יכול להסביר את השיעור הגבוה של מקרי אונס רשומים בשוודיה.

״נתקלתי בהרבה אלימות כלפי נשים, בחיי הפרטיים ובחיי המקצועיים״, אומרת לוטן סונה, חברת הוועד המנהל של המפלגה הפמיניסטית FI, ל־TheMarker Women. אלימות היא עניין של בחירה ושל חישוב. זה חלק מהמבנה של גבריות. בנים גדלים כשמלמדים אותם לעשות שימוש באלימות לחזק את מעמדם, אם הדימוי העצמי שלהם ואת כוחם – פעמים רבות כלפי נשים. גברים לא מכים גברים כשהם חושבים שהם יפסידו בקרב או שהמחיר יהיה גבוה מדי, ואילו נשים לומדות לדכא כל נטיות אלימות, והן מחונכות לפתור עימותים בדרכים לא אלימות״.

סונה, בת 54 ואם לשלושה ילדים, היא דוגמה ליזמות ולשוויון בקרב נשים בשוודיה – היא הקימה עם בן זוגה עסק משגשג למסחר באבנים עתיקות, ובפעילותה במפלגה הפמיניסטית עוסקת במחקר על מעמדן של נשים בשוודיה. בעבר עבדה בטיפול עם מכורים, אלכוהוליסטים ופושעים. ״זה עולם מלא באלימות״, היא אומרת. ״אני לא חושבת שבשוודיה יש יותר אלימות כלפי נשים לעומת מדינות אחרות. אני כן סבורה שיש פחות סובלנות לתופעה הזאת כאן, שגורמת ליותר נשים ואנשים סביבן לדווח למשטרה על מקרים של אלימות. אני גם חושבת שהנתונים שיש לנו כוללים הגדרה רחבה יותר של אלימות כלפי נשים מאשר במדינות רבות אחרות, מה שתורם עוד לכך שהנתונים נראים גבוהים״.

אולם ממצאי מחקר מיוני האחרון דוחים את רוב ההשערות. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Social Science & Medicine, בוחן את מה שמכונה ״הפרדוקס הנורדי״ – תופעה שבה במדינות הנורדיות קיים שוויון מגדרי מהגבוהים בעולם, לצד שיעור לא פרופורציונלי של אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן (IPV - intimate partner violenceׂ), כשבשוודיה המצב כאמור הוא הקיצוני ביותר.

"אף שהפרדוקס הזה הוא אחת הסוגיות התמוהות במחקר, איש לא בחן את שאלת המחקר הזאת עד היום״, טוען פרופ' אנריקה גרסיה מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ולנסיה בספרד, שערך את המחקר יחד עם פרופ' חואן מרלו מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת לונד בעיר מאלמו בשוודיה. שיעור ה־IPV בשוודיה הוא 28% מסך מקרי האלימות כלפי נשים, לעומת 22% בממוצע באיחוד האירופי.

אחת ההשערות של גרסיה ומרלו היא שנשים בשוודיה ובמדינות נורדיות אחרות סובלות מאפקט של התנגשות בין ההגדרות המסורתיות של גבריות לעומת נשיות לבין המציאות החדשה, שבה חלה בדור האחרון התחזקות משמעותית במעמדן בחברה, כשבלא מעט מקרים נשים הן בכירות יותר או משתכרות יותר מהגברים סביבן בכלל, ומבני הזוג שלהן בפרט.

אחד הממצאים שמחזקים את ההשערה הזאת היא הגילוי כי בשוודיה ובמדינות הנורדיות, רמת הדיווח של נשים על אלימות מצד בני זוגן למעשה נמוכה מאשר הממוצע באיחוד האירופי, בעוד ששיעור ה־IPV בקרב האוכלוסיה גבוה משמעותית. בשוודיה, 17% מסך המקרים המדווחים דווחו למשטרה ביוזמת נשים, לעומת 20% באיחוד האירופי (דנמרק ופינלנד עם רמה נמוכה באופן ניכר, של 10% בלבד). בשאר המקרים גורמים אחרים דיווחו על אלימות כלפי האישה – שכנים, בני משפחה וחברים. במילים אחרות, נראה כי נשים בשוודיה דווקא מרגישות פחות נוח מנשים במדינות אחרות באיחוד לדווח על אלימות מצד בני זוגן – בניגוד לאחת ההנחות המרכזיות להסבר לתופעה.

גם מורטן קייארום, העומד בראש מכון ראול ולנברג לזכויות אדם בשוודיה, התייחס לממצאי המחקר המפתיעים: ״כשהתפקידים המגדריים משתנים נוצר מתח בין בני הזוג, ותבניות התנהגות עתיקות יומין משתנות״.

אולם החוקרים לא הצליחו לפצח את הגורם המרכזי לפרדוקס האלימות כלפי נשים. ״את הפרדוקס הזה עלינו להבין בדחיפות, מאחר שכך נוכל לקדם את הידע שלנו על אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן במדינות אלה ולגבש תוכניות למניעת האלימות בצורה טובה יותר״, אמר מרלו לאתר חדשות המדע Science Daily. היות שהיה זה המחקר המדעי הראשון שנגע בפצע המדמם הזה, נראה שאת התעלומה ניתן יהיה לפצח רק בעזרת מחקרים נוספים בעתיד.

כתבה של ערוץ אוסטרלי על התופעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker