תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מותם של חולות הזפת באלברטה 
גורר מטה את כלכלת קנדה

לכתבה
חולות זפת בפורט מקמאריי, אלברטה IAN WILLMS / NYT

אף שהפקת הנפט מרוכזת במחוז אלברטה, כוח העבודה האדיר של פרויקטי הבנייה מיובא ממחוזות אחרים בקנדה ■ כעת, כשמחירי הנפט צנחו, חברות האנרגיה מקפיאות פעילות ודוחות פרויקטים ■ הדבר מגדיל משמעותית את מספר המובטלים בקנדה - המתקרבת למיתון

12תגובות

16 בניינים במחנה לעובדי נפט בפורט מקמאריי, קנדה, שבעבר איכלסו 2,000 עובדים, עומדים כיום ריקים. מגרש חניה במחנה עובדים סמוך מנוקד במכוניות נטושות. כשמחירי הנפט צונחים במהירות, פרויקטים עתירי הון באלברטה, ששורשיהם בנפט הגולמי הכבד המופק מחולות הזפת - תערובת של חול, טיט וביטומן (נפט גולמי מוצק למחצה), מעין זפת שניתן לזקק ולהפוך לדלק - מפסידים כסף. בעקבות המשבר, כ–35 אלף איש שעבדו במגזר האנרגיה ברחבי המחוז בקנדה איבדו את עבודתם.

על אף מיתון כלכלי חריף באזור, שבעבר נראה היה כי יצמח ללא הגבלה, חברות אנרגיה רבות השקיעו יותר מדי משאבים בחולות הזפת מכדי שיוכלו להאט או לסגור את הברז כעת. בנוסף לפעילות הנמשכת במפעלים קיימים, גם הבנייה בפרויקטים שהושקו לפני צניחת המחירים ממשיכה, בעיקר מכיוון שהושקעו בהם כבר מיליארדי דולרים. פרויקטים בחולות זפת מתבססים על טווח השקעה של 40 שנה, כך שבעליהם נאלצים להמשיך לפעול גם בתקופות מיתון.

"קשה מאוד עכשיו", אומר גרג סטרינגהם, סגן נשיא שווקים וחולות זפת באיגוד הקנדי של יצרניות הנפט, שמשמש הקול של המגזר באלברטה. "אנחנו צופים תנודתיות רבה בארבע־חמש השנים הקרובות".

לאחר תקופת פריחה חסרת תקדים שמשכה רבות מחברות האנרגיה הגדולות בעולם והשקעות בשווי כ–200 מיליארד דולר לפרויקטי חולות זפת ב–15 השנים האחרונות, המגזר שרוי במצב של קיפאון פיננסי, ותמרון בעת ירידות המחירים התברר כאתגר. תוכניות להנחת צינורות חדשים שיפתחו שוקי יצוא חדשים, בהם צינור קיסטון XL, סובלות מעיכובים בשל חששות סביבתיים והתנגדויות פוליטיות. התחזית המעורפלת יוצרת תנאים הפכפכים במחוז ובמדינה שתלויים רבות במגזר האנרגיה.

קנדה מתמודדת כעת עם ההשלכות הכלכליות, לאחר שנקלעה למיתון קל מוקדם יותר השנה. אלברטה, שחלק גדול מהכנסותיה מגיע מתמלוגי נפט, צפויה לרשום השנה גירעון של 6 מיליארד דולר קנדי (4.5 מיליארד דולר).

גם המפה הפוליטית השתנתה. באביב האחרון הגיעה ממשלת השמאל לסופם ארבעה עשורים של שלטון ימין שמרני באלברטה. המפלגה השמרנית, שקידמה את פרויקט קיסטון והתנגדה להגבלת פליטת גזי החממה בחולות הזפת, הפסידה בבחירות בתחילת השבוע. "כף המאזניים נוטה לכיוון השני", אומר סטיבן רוס, נשיא דבוניאן פרופרטיז, יזמית נדל"ן מאלברטה שהקימה בנייני מגורים ופרויקטים מסחריים בפורט מקמאריי.

החברות מעכבות פרויקטים מתוכננים

IAN WILLMS / NYT

מאז סוף מלחמת העולם השנייה, הנפט העשיר את אלברטה. הגידול בפיתוח חולות הזפת מאז תחילת המילניום רק העצים את עושרה והפך את פורט מקמאריי הנידחת לעיירה פורחת שתורמת בצורה חסרת פרופורציה לכלכלת קנדה. כשרוס קנה קרקעות לפיתוח בפורט מקמאריי ב–2000, הוא שילם 6,000 דולר קנדי לדונם. הוא הפסיק לרכוש קרקעות הרבה לפני שהמחיר הגיע ל–250 אלף דולר קנדי לדונם.

מפעלי חולות הזפת הפעילים הפחיתו במהירות תקציבים וצימצמו שירותים שנחשבו לא הכרחיים. כשחלקים מפרויקטי בנייה מסתיימים, עובדי הבנייה נשלחים הביתה. הפסקת הפרויקטים החדשים גם הותירה ספקים רבים ללא הזמנות.

מחזורי עבודה של שלושה שבועות

מאז קריסת המחירים, חברת טק ריסורסז עיכבה את השקת פרויקט חולות הזפת שלה בחמש שנים, ל–2026; חברת סנובוס אנרג'י קיצצה משמעותית בתקציבים שלה לפרויקטים לטווח ארוך; אוסום אויל סנדס השעתה חלק מההרחבות המתוכננות לפרויקט שרכשה מחברת של בשנה שעברה; ונקסן הסינית, שבאוגוסט הושעתה הפקת חולות הזפת שלה על ידי רגולטורים בשל דליפת צינור, דחתה לסוף 2020 תוכניות להקמת מתקן שדרוג נוסף, שבו מפיקים מחולות הזפת נפט גולמי סינתטי.

IAN WILLMS / NYT

פרויקטים אלה ואחרים, שהושקו ב–15 השנים האחרונות, הוקמו והופעלו על ידי כוח עבודה זמני ונייד בעיקרו. הפועלים הוטסו לשדה התעופה של פורט מקמאריי והוסעו במשך שעתיים למחנות עובדים. חייהם הם מחזורים של שלושה שבועות רצופים של משמרות ארוכות, עם נסיעות הביתה לעשרה ימים בין לבין. כשהם מפוטרים, הם אינם נכללים בסטטיסטיקת האבטלה של אלברטה, אלא במחוזות המקור שלהם. באזורים אלה, יותר מאשר באלברטה, מורגש האובדן של משכורות שמנות שהשתכרו עובדי חולות הזפת, ולכך יש השפעה ברחבי המדינה.

העובדים שהרוויחו מתקופת הפריחה מבינים כעת כי מזלם הטוב הגיע לקצו. רז'אן גודן, נהג משאית ומפעיל ציוד כבד, התחיל את המסע הארוך מהצד השני של קנדה לפני 13 שנה. מאז, משכורתו היתה גבוהה פי ארבעה־חמישה מזו שהיה משתכר במחוז הבית שלו, ניו ברנסוויק. הוא עדיין חי במחנה עובדים, וחושש כי הימים שבהם הוא זוכה לשכר גבוה עשויים להיות קרובים לסיומם בעקבות גל הקיצוצים הנוכחי. בנו של גודן, בן 30, הצטרף אליו לעבודה באלברטה. "אני לא יודע אם נחזור בשנה הבאה", הוא אומר. "אנחנו חיים מיום ליום, מכיוון שאי־אפשר לדעת מה יקרה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות