תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגל האחרון של העלאות הריבית הוביל למשבר של 2008 - לא מפתיע שבשווקים חוששים

הכל קרה בגלל מסמר אחד, גורסת האימרה הידועה. ובגלל מלה אחת, נראה שעידן הכסף הקל בארה"ב עומד להסתיים. ייתכן שיהיו לכך השפעות מהותיות בטווח הארוך, הן על הכלכלה והן על השווקים.

בהודעתו מ–18 במארס, הבנק הפדרלי כבר לא הכריז שהוא יהיה "סבלני" בנוגע להידוק המדיניות המוניטרית. אבל בה בעת הוא הפחית את תחזית הצמיחה הכלכלית, והנמיך את המסלול הצפוי של שיעורי הריבית. משקיעים קיבלו זאת כסימן לכך שהריביות יעלו בהמשך השנה, אם כי לא מוקדם כפי שחלקם צפו.

אם הבנק הפדרלי אכן יעלה את הריבית, זאת תהיה ההעלאה הראשונה מאז 2006. מחזור ההידוק המוניטרי האחרון החל ב–2004, כשברק אובמה היה רק סנאטור במדינת אילינוי וטוויטר עדיין לא הומצא.

הבנק הפדרלי לא ממש מגיב לאיום אינפלציוני קרוב: המחירים נפלו ב–0.1% בשנה שהסתיימה בינואר, בעיקר כתוצאה מהנפילה במחירי הנפט. עם זאת, האבטלה ירדה לשפל של שבע שנים, לשיעור של 5.5%. שיעור זה עשוי להיות קרוב לנקודה שבה התחרות על עובדים מעלה את המשכורות - אף שכמעט ואין לכך עדיין סימנים.

ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי, התאמצה לשכנע את השווקים שהפד לא יפעל בלא מעצורים. סוחרים בשוק החוזים העתידיים של שיקגו מצפים שריבית הבנצ'מרק תעלה ל–0.5%–0.75% עד סוף השנה, לעומת 0%–0.25% כעת. הגישה ההגנתית והאיתות הזהיר של הבנק הפדרלי צפויים למתן את ההשפעה על השווקים. מתוך שבעת מחזורי העלאת הריבית הקודמים, ברוב המקרים מניות אמריקאיות התנדנדו סביב מועד ההכרזה - אבל שישה חודשים לאחר ההעלאה הראשונה, שוק המניות היה גבוה יותר משהיה לפני העלאת הריבית.

הפעם זה יהיה שונה

החשש הוא שהפעם זה יהיה שונה. התמיכה של בנקים מרכזיים בשווקים מאז 2008 היתה חסרת תקדים - לא רק סביבת ריבית אפסית, כי אם גם רכישת נכסים באמצעות הרחבה כמותית (QE). אנליסטים בבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל הצביעו על כך שהיו רק שני סבבים שבהם מניות אמריקאיות עלו מהר כל כך, כפי שקרה להן מאז 2009; בשני המקרים (1923–1929 ו–1993–1999), שוק דובי הגיע מיד לאחר מכן.

רויטרס

מנהל קרנות הגידור ריי דאליו מברידג'ווטר אסוסייטס ביטא את חששותיו במכתב ללקוחות, כשהשווה את התנאים הנוכחיים ל–1937, כשההידוק המוניטרי של הבנק הפדרלי לא רק שגרם לנפילה בשוק המניות, הוא גם הפיל את המשק האמריקאי חזרה למיתון. "אנחנו לא יודעים - וגם הבנק הפדרלי אינו יודע - איזו רמה של הידוק תפיל את עגלת התפוחים", כתב. "מה שאנחנו כן מקווים שהפד יודע (ושאנחנו לא יודעים), הוא איך בדיוק הבנק יוכל לתקן את הדברים אם העגלה תיפול".

הדולר החזק יותר (ראו גרף) עשוי להיות תוצאת הלוואי המשמעותית ביותר מבחינת שוק המניות. יצואניות אמריקאיות יהיו פחות תחרותיות בשווקים הבינלאומיים, והרווחים של חברות רב־לאומיות המגיעים מחו"ל יהיו שווים פחות במונחים דולריים. לפי דויטשה בנק, 40% מהרווחים של חברות במדד S&P 500 מגיעים מחו"ל, לצד שליש מהמכירות.

עם זאת, רק רבע מהרווחים הכוללים נקובים במטבע חוץ - כך שעלייה של 10% בשער החליפין של הדולר תקטין את הרווחים ב–2.5%. בהתחשב בהתחזקות הדולר ובהשפעה של מחירי נפט נמוכים על רווחי חברות אנרגיה, בדויטשה בנק סבורים כי הרווחים המצרפיים של חברות במדד S&P 500 לא יהיו גבוהים יותר השנה מאשר בשנה שעברה.

החששות מההשפעה של דולר חזק יותר על רווחים הכבידו על שוק המניות בארה"ב עד ההודעה של הבנק הפדרלי. אבל הנימה הזהירה ששידר הבנק המרכזי שלחה את המניות חזרה לעליות - מרחק נגיעה מרמות השיא שמדד S&P 500 רשם בתחילת מארס.

גם איגרות החוב התאוששו מעט כתוצאה מהדחייה המסתמנת בהעלאת הריבית; עלייה כזאת היא בדרך כלל חדשות רעות לשוק האג"ח. עד כה השוק היה גמיש למדי לנוכח ההידוק המוניטרי הצפוי. תשואות האג"ח הממשלתיות ל–10 שנים היו 2.03% ב–18 במארס - מתחת לרמתן בתחילת 2015. אף שהתשואה הזאת נמוכה במונחים היסטוריים, היא נראית אטרקטיבית בהשוואה למקבילות האירופיות. התשואה של אג"ח גרמניות ל–10 שנים היא 0.2% ואפילו אג"ח איטלקיות דומות נושאות תשואה של 1.35% בלבד.

כל עוד הבנק המרכזי של אירופה רוכש אג"ח ממשלתיות בתוכנית ההרחבה הכמותית שלו, התשואות הללו צפויות להישאר נמוכות. במצב כזה תימשך המגמה הנוכחית באג"ח האמריקאיות, משום שמשקיעים המחפשים הכנסות יתפתו להעביר את הכסף שלהם מאירופה לארה"ב. התקופה הקרובה מזכירה את 2004–2005, כשיו"ר הפד דאז, אלן גרינספן, דיבר על ה"חידה" - תשואות האג"ח לטווח ארוך נותרות נמוכות, גם כשהתשואות לטווח קצר עולות.

המשתנה הבלתי צפוי

המחזור האחרון של העלאות ריבית בידי הבנק הפדרלי הפיל בסופו של דבר את שוק הדיור, מה שהוביל למשבר הפיננסי של 2008. רוכשי בתים שלקחו משכנתא בריבית משתנה עשויים להרגיש את הלחץ הפעם, אבל אמריקאים רבים נטלו הלוואות בריבית קבועה. לכן, ייקח זמן עד שהריביות הגבוהות יותר ינגסו בכספם של משקי הבית.

תשלומי המשכנתאות מכרסמים כיום 18% מההכנסה של משקי הבית, לעומת 28% ב–2006. ענק הפיננסים מורגן סטנלי חישב שהריביות יהיו חייבות לעלות ביותר מ–0.2% כדי להעלות את יחס תשלומי המשכנתאות להכנסה מעל הממוצע ארוך הטווח.

חישובים כאלה טובים ויפים, אבל המשתנה הבלתי צפוי הוא אמון. איך ישפיעו ריביות גבוהות יותר על הלך הרוח של משקיעים ורוכשי בתים? עברו תשע שנים מאז העלאת הריבית האחרונה. כל שינוי יהיה בבחינת גישוש באפלה.

החשש הוא שהפעם זה יהיה שונה. התמיכה של בנקים מרכזיים בשווקים מאז 2008 היתה חסרת תקדים - לא רק סביבת ריבית אפסית, כי אם גם רכישת נכסים באמצעות הרחבה כמותית (QE)

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות