הגוף שלכם יודע שנשחקתם מעבודה. השאלה אם אתם יודעים להקשיב לו

שחיקה בעבודה לא רק מוציאה את החשק לצאת מהמיטה ומפחיתה יעילות בעבודה, היא גם פוגעת בבריאות ■ לכן, צריך לשים לב אליה ולטפל בה — ולא בהכרח באמצעות יציאה לחופשה ■ קושי להירדם, שינויים בתיאבון וכאבי ראש הם רק חלק מהתסמינים שכדאי להכיר

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
מלינדה ונר מויר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
השחיקה יכולה להתבטא בחוסר רצון לצאת מהמיטה
השחיקה יכולה להתבטא בחוסר רצון לצאת מהמיטהצילום: monkeybusinessimages / Getty Ima
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
מלינדה ונר מויר

ג'סי גולד, פסיכיאטרית מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, יודעת שהיא מתקרבת לשחיקה כשהיא מתעוררת בבוקר, חשה מיד כעס על תיבת האימייל שלה ולא רוצה לצאת מהמיטה. כנראה שלא מפתיע שאשת מקצוע בתחום בריאות הנפש, המנסה לבלום את הגל הגובר של שחיקה, תישחק בעצמה לפעמים. אחרי הכל, אפשר לראות את התופעה הזאת בכל מקום בתרבות שלנו.

בסקר שנערך ב–2021 בקרב 1,500 עובדים בארה"ב, יותר ממחצית המשתתפים אמרו כי הם חשים שחיקה כתוצאה מדרישות העבודה שלהם, ומספר מדהים של 4.3 מיליון אמריקאים התפטרו מעבודתם בדצמבר — תופעה שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה". כשאנשים חושבים על שחיקה, עולים לראש תסמינים מנטליים ורגשיים, כמו תחושת חוסר אונים. ואולם שחיקה עלולה להוביל גם לתסמינים פיזיים.

שחיקה אינה מוגדרת בעיה רפואית. "לפי ההגדרה היבשה, מדובר בהפגנת מתח כרוני שאי־אפשר להפחית", מסבירה לוטה דיירביי, רופאה ומדענית החוקרת שחיקה במאיו קליניק. ארגון הבריאות העולמי מתאר שחיקה כתופעה של מקומות עבודה, המתאפיינת בתחושות תשישות, ציניות ויעילות פחותה. "זה מתבטא בתפקוד לוקה, החמצת יעדים ותחושת תסכול", אומרת ג'נט בנט, חוקרת הבודקת את ההשפעות של מתח על הבריאות באוניברסיטת צפון קרוליינה בשרלוט.

למתח יכולות להיות גם השפעות של בלאי על הגוף, במיוחד אם הוא לא מתפוגג אחרי זמן מה. כשאנשים חשים מתח, הגוף שלהם עובר שינויים הכוללים עלייה ברמות הנורמליות של הורמונים כמו קורטיזול, אדרנלין, אפינפרין ונוראפינפרין. השינויים האלה עוזרים בטווח הקצר — הם נותנים אנרגיה להתמודד עם מצבים קשים — אבל לאורך זמן, הם מזיקים לגוף.

"הגוף שלנו לא בנוי לסוגי גורמי המתח שעמם אנחנו מתמודדים כיום", אומרת כריסטינה מסלח, פסיכולוגית חברתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

אז איך בכלל מזהים שחיקה, ומה צריך לעשות אם זיהיתם אותה?

מה צריך לחפש?

אחד התסמינים הנפוצים לשחיקה הוא נדודי שינה, אומרת דיירביי. כשחוקרים באיטליה ערכו סקר בקרב עובדי מערכת הבריאות שחוו שחיקה בשיא הגל הראשון של המגפה, הם מצאו כי 55% מהם דיווחו על קושי להירדם, ול–40% מהם היו סיוטים בלילה.

מחקרים מראים כי מתח כרוני משבש את המערכת ההורמונלית והנוירולוגית המורכבת שמווסתת את השינה. זהו מעגל אימים, משום שחוסר שינה משבש עוד יותר את המערכת הזאת.

תשישות פיזית היא סימן נפוץ אחר. גולד אומרת שאחד התסמינים הבולטים של שחיקה אצלה היה עייפות. "פתאום שמתי לב שאני ישנה כל יום אחרי העבודה, וחשבתי לעצמי 'מה לא בסדר אתי?'"

שינויים בהרגלי האכילה — אכילה מופרזת או אכילה מועטת — יכולים גם הם להיות סימן לשחיקה. במחקר שנערך באיטליה, דיווחו 56% מהמשתתפים על שינויים בהרגלי האכילה. אנשים עשויים לאכול פחות משום שהם עסוקים מדי או שדעתם מוסחת, או שהם דווקא יכולים למצוא את עצמם עם חשקים למזון מנחם. מחקרים מראים גם כי הורמוני מתח יכולים להשפיע על התיאבון, ולגרום לאנשים לחוש פחות רעבים מהרגיל כשהם תחת הרבה לחץ, ורעבים יותר כשהמתח יורד.

"כאבי ראש ובטן יכולים גם הם להיות סימן מדאיג", אומרת גולד. מחקר שנערך בשוודיה בקרב אנשים שסבלו מהפרעות של תשישות, הדומות לשחיקה, מצא כי 67% דיווחו על בחילות, גזים או בעיות עיכול, ול–65% היו כאבי ראש. שחיקה יכולה להתפתח לצד דיכאון או חרדה, שעלולים לגרור תסמינים שונים. דיכאון עלול להוביל לכאבי שרירים, לכאבי בטן, לבעיות שינה ולשינויים בתיאבון, ואילו חרדה קשורה לכאבי ראש, לבחילות ולקוצר נשימה.

זיהינו שחיקה — מה עושים?

אם אתם חווים תסמינים פיזיים העלולים להצביע על שחיקה, רצוי שתלכו לרופא המטפל, או לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כדי שיקבעו אם הם נובעים ממתח או קשורים לבעיה פיזית, אומרת דרייביי. אל תתעלמו מהתסמינים בהנחה שהם לא חשובים. "קל מאוד לזלזל בתסמינים שלכם, במיוחד בתרבות שלנו, שבה מעודדים אותנו לעבוד קשה", אומרת גולד.

אם זו שחיקה, הפתרון הטוב ביותר הוא לטפל בשורש הבעיה. אפשר לזהות בדרך כלל שחיקה כשהיא נגרמת מעבודה, אבל למתח כרוני יכולות להיות מגוון סיבות — בעיות כלכליות, בעיות ביחסים עם בן או בת הזוג או עול של טיפול בילדים או קרובי משפחה. "דמיינו לעצמכם שאתם צריכים להתמודד עם חצץ בנעליים שמציק לכם כל היום", אומרת מסלח, "וחישבו על דרכים לסלק חלק ממנו, לפחות חלק מהזמן. אולי תוכלו לבקש מבן או בת הזוג שלכם לעזור יותר עם הילדים, או להזמין אוכל מבחוץ כשאתם עסוקים מכדי להכין ארוחת ערב".

עליית הורמוני המתח מסייעת להתמודדות עם מצבים מלחיצים בטווח הקצר - ופוגעת בבריאות בטווח הארוךצילום: polygraphus/Getty Images/iStockp

למרות האופן שבו מצטיירת בעיית השחיקה לפעמים בתרבות הפופ, אי־אפשר "לתקן" אותה רק באמצעות טיפוח עצמי, אומרת מסלח. למעשה, זה עלול רק להחמיר את הבעיה, משום שכך האשמה והאחריות נופלים על האדם שסובל משחיקה, ונרמז כי הוא צריך לעשות יותר כדי להרגיש טוב יותר, וזה לא צריך להיות כך, היא אומרת.

עם זאת, יש בחירות של סגנון חיים היכולות להפחית את הסיכון לשחיקה. תמיכה חברתית, למשל, יכולה לעזור, אומרת גולד. זה יכול לכלול ביקורים אצל פסיכולוג, או פגישות עם חברים (אפילו אם זה דרך הזום). אפשר לנצל הטבות של בריאות הנפש או ספורט המציע מקום העבודה. שינה יכולה לעזור גם כן — כך שאם אתם סובלים מנדודי שינה, דברו עם הרופא שלכם לגבי טיפולים אפשריים, אומרת בנט.

כששחיקה נובעת מבעיות הקשורות לעבודה, בקשת תנאי עבודה טובים יותר יכולה לעזור. מסלח מציעה לבצע סיעור מוחות עם עמיתים לעבודה ולהציג בפני המעסיק רעיונות לשיפור, כמו הקצאת אזור שקט למנוחה ולשיחות טלפון אישיות, יצירת ימים ללא ישיבות, שבהם לעובדים יש יותר זמן להתמקד, או לדאוג שתמיד יהיה קפה בחדר המנוחה. אפילו שינויים קטנים כאלה יכולים להפחית את הסיכון לשחיקה, אם הם יפתרו בעיות שיש לאנשים בעבודה בכל יום. "גורמי המתח הכרוני בעבודה הם מה שבאמת מטריף אנשים אחרי זמן מה — אין להם ציוד תקין, אין להם דברים בסיסיים שלהם הם זקוקים, אין להם מספיק אנשים שיבצעו את העבודה", אומרת מסלח.

גם ימי חופש יכולים לעזור, אבל זהו רק פלסטר זמני, אומרת גולד. היא משווה זאת לשימוש בדלי כדי להוציא מים מסירה טובעת. "היא עדיין שוקעת, נכון? אתם צריכים לעשות יותר מאשר לשפוך החוצה מים מדי פעם", היא אומרת. עם זאת, חשוב לקחת ימי חופש באופן קבוע, אומרת דיירביי.

רצוי לוודא שיהיו לכם חופש ואוטונומיה מסוימים בעבודה שלכם, אומרת גולד. "כל דבר שתעשו כדי לקבל מחדש שליטה מסוימת יכול לעזור". זה אומר לבצע את המשימה הכי שנואה עליכם בעבודה ממש לפני ההפסקה, כדי שיהיה לכם משהו לצפות לו במהלך המשימה, וזמן להתאושש ממנה לאחר מכן. אפשר גם להחליף את המשימה הזאת עם עמית לעבודה, ובתמורה לקחת את המשימה השנואה ביותר עליו, שאולי לא כל כך קשה לכם לעשות.

ולבסוף, גם אם אתם מספיק עמוסים ואין לכם זמן לעוד משהו, נסו לפנות קצת זמן פנוי לפעילות שאתם אוהבים, אומרת דיירביי. במחקריה היא מצאה שמנתחים שמפנים זמן לתחביבים ופנאי — אפילו 15–20 דקות בכל יום — פחות מועדים לשחיקה ממנתחים שלא עושים זאת. "חייב להיות לכם משהו מחוץ לעבודה שעוזר לכם להפיג מתחים, שעוזר לכם להתמקד ועוזר לכם להירגע", היא אומרת.

לכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות