כך נהפך ג'ק מא, מייסד עליבאבא, מגיבור לאומי לאויב האומה הסינית

דווקא כשהיה במרחק נגיעה מהנפקה של ענקית הפינטק אנט גרופ, בחר ג'ק מא לרדת למחתרת. נאום ביקורתי שנשא לפני כמה חודשים עורר את זעמה של בייג'ין, אך נדמה כי יותר ויותר אנשים בסין מרגישים כי ההזדמנויות שהיו למא כבר לא קיימות עבורם

ג'ק מא, מייסד קבוצת עליבאבא
ג'ק מא, מייסד קבוצת עליבאבאצילום: Mark Schiefelbein/אי־פי
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני

הוא מעולם לא חשש להתבלט. למשל, לחבוש פאה בלונדינית, להוסיף ז'קט עור ולשיר שיר של אלטון ג'ון מול 16 אלף עובדים. הוא היה אחת הדמויות האהובות ביותר בסין והפך לאחד האנשים הכי מעוררי השראה באסיה ומחוץ לה — סמל לסין העכשווית, זאת שמצליחה לשלב שלטון קומוניסטי עם יזמות קפיטליסטית משגשגת ולעורר חרדה בעמק הסיליקון.

אבל כבר חודשיים שג'ק מא, מייסד ענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא, לא נראה בציבור. היעדרותו מתוכנית הטלוויזיה שיצר ובה כיכב דווחה ברחבי העולם והוצגה כעדות נוספת לתקופה האישית הקשה שהוא עובר, או לחלופין: לעד כמה סר חינו בעיני השלטון הסיני. עד לא מזמן היה מא, בן 56, מרחק נגיעה ממה שאמור היה להיות "ההנפקה הגדולה בהיסטוריה האנושית" — ההנפקה הראשונית של אנט גרופ (Ant Group), ענקית הפינטק הסינית, בבורסות של הונג קונג ושנחאי. אבל אז הכל השתבש.

"זאת הפעם הראשונה שהתמחור של הנפקה כה גדולה נקבע מחוץ לניו יורק. לא העזנו לחשוב על כך לפני חמש שנים או אפילו שלוש שנים, אך קרה נס", אמר מא בסוף אוקטובר. הנפקת אנט גרופ, שהתחילה כזרוע של עליבאבא, היתה אמורה לגייס 37 מיליארד דולר ולעקוף את הנפקת חברת הנפט הסעודית ארמקו, שגייסה יותר מ–25 מיליארד דולר בסוף 2019. אלא שבתחילת נובמבר האחרון דווח כי מא זומן אל הרגולטורים הסינים, ומכאן הפך החלום לסיוט.

כבר לפני כשנה אפשר היה להבין כי בייג'ין אינה רווה נחת מהכוח שצבר מא, או בשמו הסיני — מא יון. "אין דבר כזה עידן מא יון, אלא רק עידן שמא יון הוא חלק ממנו", נכתב במאמר מערכת של העיתון "פיפל'ס דיילי", השייך למפלגה הקומוניסטית. "לא משנה אם זה מא יון, מא הואטנג (מייסד ענקית התקשורת טנסנט), אילון מאסק או אנחנו האנשים הרגילים. אלה שמממשים את הפוטנציאל הגדול ביותר שלהם, הם אלה שמנצלים את ההזדמנויות שכבר קיימות".

לא בכדי הפך מא לאגדה עוד בחייו. הסיפור שלו שונה מאוד מזה של יזמי טכנולוגיה אחרים, על אחת כמה וכמה בסין, ומלכתחילה ניכר שהוא עושה דברים בצורה שונה. מא נולד ב–1964 למשפחה ממוצעת בהאנגג'ואו שבדרום־מזרח סין. בתחילת שנות ה–70, כשהעיר נהפכה מוקד תיירות, הוא הציע את שירותיו כמדריך באזור בתמורה לשיעורי אנגלית. אז גם קיבל מתייר שעמו התיידד את הכינוי "ג'ק". כשבגר, הפך מורה לאנגלית. לדבריו, בזמן שניסה להתקבל לאוניברסיטה, הוא נדחה על ידי כמעט כל מקום עבודה אפשרי. "כשקנטקי פרייד צ'יקן הגיעו לסין ניסיתי להתקבל לעבודה. 24 אנשים הגישו מועמדות, 23 התקבלו. הייתי היחיד שלא התקבל", סיפר בראיון אחד מיני רבים שהפך ויראלי ברשת. "גם כשניסיתי להתקבל למשטרה — חמישה הגישו מועמדות, ארבעה התקבלו, אבל לא אני. דרך אגב, עשר פעמים ניסיתי להתקבל להרווארד ונדחיתי. ואז אמרתי לעצמי 'יום אחד אולי אני פשוט אלך ללמד שם'".

עד לא מזמן היה מא מרחק נגיעה ממה שאמור היה להיות "ההנפקה הגדולה בהיסטוריה האנושית" — ההנפקה הראשונית של אנט גרופ (Ant Group). אבל אז הכל השתבש

מניית עליבאבא

על אותה תקופה סיפר מא גם בעת ביקורו בישראל ב–2018, כשהופיע בפני סטודנטים באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד. "הייתי תלמיד גרוע ונכשלתי במבחנים בתיכון ובאוניברסיטה. התקבלתי לאוניברסיטה הגרועה ביותר בעיר שלי", סיפר, "כל יום, במשך ארבע שנים, תהיתי מה אעשה. כשסיימתי את הלימודים נבחרתי להיות מרצה. השכר שלי היה גרוע ומורים אחרים נהגו כלפיי בהתנשאות כי הגיעו מאוניברסיטאות טובות יותר. בסוף נבחרתי למרצה הטוב ביותר ונשארתי חמש שנים".

סומסום היפתח

סיפור ביזארי במיוחד שנקשר למא נוגע לאופן שבו גילה לראשונה את האינטרנט. ב–1995 הגיע מא לראשונה לארה"ב ושימש מתרגם בפרויקט משותף לסינים ואמריקאים. בספרה "החלום הסיני: עלייתו של מעמד הביניים הגדול ביותר בעולם ומה המשמעות של זה עבורך", כותבת הלן וונג, כי במסגרת עבודתו הגיע מא למאליבו, קליפורניה, ושם ניסה לגבות חוב מאיש עסקים אמריקאי עבור חבר. מה שקרה אז אינו לגמרי ברור, כותבת וונג, אבל איש העסקים (שאותו היא מכנה "פרד") סירב להשיב את הסכום, סגר את מא בביתו וניסה לשדל אותו למזימה כלשהי בנוגע לכסף. "היה רגע שבו הוא התחיל לשחק עם האקדח שלו. זה היה סוג של איום באופן ברור", סיפר מא. כמה ימים לאחר מכן, לקח פרד את מא ללאס וגאס. שם, כך כותבת וונג, שיחק לו המזל והוא הרוויח 600 דולר במשחק מכונות. עם הכסף רכש מא כרטיס וטס אל חברו בסיאטל, תוך שהוא משאיר את פרד ואת כל חפציו מאחור. בביתו של החבר בסיאטל, מא שם לב לקופסה אפורה עם מסך שנמצאת על השולחן. זאת היתה הפעם הראשונה שראה מחשב עם אינטרנט. כפי שסיפר לאחר מכן, הוא הקליד את המלה "בירה" וקיבל רשימה של תוצאות. לאחר מכן, הקליד "בירה" ו"סין" — ולא עלה דבר. האינטרנט עוד היה בחיתוליו אבל מא ראה את הפוטנציאל, וכששב לסין לווה 2,000 דולר מחברים ובני משפחה והקים את האתר המסחרי הראשון באינטרנט הסיני, "דפי סין", סוג של "דפי זהב". החיבור האטי לאינטרנט הקשה על האתר להתרומם. הוא לא הניב הכנסות והכסף אזל במהרה, אך שימש פרק ראשון בקריירת היזמות של מא.

הנפקת עליבאבא בוול סטריט ב–2014 היתה מאורע היסטורי. היא שברה את השיא של ויזה מ–2008, גייסה 25 מיליארד דולר והפכה להנפקה הגדולה אי פעם בתולדות וול סטריט

פתיחת המסחר במניית עליבאבא בבורסת ניו יורק

כמה שנים לאחר מכן, בפברואר 1999, השיק מא אתר מסחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים לאחר שגייס 60 אלף דולר מחברים. בקלטת וידאו מאירוע ההשקה שנערך בדירתו, הוא דיבר בהתלהבות על כך שהאינטרנט יוכל לחבר בין מיליוני העסקים במחוז מגוריו, ג'ג'יאנג, שרובם נמצאים בבעלות פרטית ונותרו מחוץ לתוכניות הממשלתיות. לפרויקט החדש שלו הוא קרא עליבאבא, בעקבות הסיפור הנודע מאוסף סיפורי "אלף לילה ולילה" על חוטב העצים העני שגילה את מערת האוצר של 40 השודדים. את האינטרנט, כך מספרת וונג, הוא ראה כאוצר החבוי בתוך מערה קסומה, ואת עליבאבא כדלת הקסמים שתוכל להיפתח בפני מיליוני נגרים עניים.

אלא שבעלי העסקים הקטנים והמשפחתיים בג'ג'יאנג היו בעלי השכלה מועטה, אם בכלל, ובוודאי שלא היו בקיאים באינטרנט באותה תקופה. לכן, שלח מא אנשים לדפוק על דלתות החנויות ולהסביר להם על האינטרנט. הוא גם סיפק שירותים המסייעים להתחבר לאינטרנט ולהירשם באתר של עליבאבא. הוא גם הקים מערכת בשם TrustPass, שבה בודק צד שלישי את נכונות הפרטים שהכניס בעל עסק בעת שנרשם באתר. זה סייע ביצירת אמון סביב הרכישה באינטרנט ובבניית תשתית הסחר המקוון בסין כולה. לשורות עליבאבא צירף מא את ג'וזף טסאי, יליד טייוואן ובוגר אוניברסיטת ייל שעבד בקרן השקעות פרטית בהונג קונג. יחד הם הביאו את גולדמן סאקס וסופטבנק להשקעה בעסק הצומח שלהם. בהמשך הוא הקים גם את טאובאו, פלטפורמת סחר שקישרה בין צרכנים, ובתוך שלוש שנים הצליח לדחוק את eBay החוצה מסין.

לרכוב על הסנטימנט

מא שינה את פניה של סין בכל הקשור לאופן שבו עסקים מתנהלים וצרכנים קונים או מנהלים את ענייניהם הפיננסיים. הוא יצר את התשתית להפיכתה של סין למובילה עולמית בתחום הסחר המקוון, ולכזאת שאפילו האמריקאים מביטים בהשתאות בחדשנות שלה. הנפקת עליבאבא בוול סטריט ב–2014 היתה מאורע היסטורי. היא שברה את השיא של ויזה מ–2008, גייסה 25 מיליארד דולר והפכה להנפקה הגדולה אי פעם בתולדות וול סטריט. העובדה שדווקא חברה סינית הגיעה להישג הזה היתה קריאת השכמה לקרנות הון סיכון ועדות לפוטנציאל הטמון בסטארט־אפים סינים.

מא הפך לאיש העשיר ביותר בסין ונראה היה כי הוא מחבב במיוחד את תפקיד המנטור. "אנשים מתלוננים שאין להם הזדמנויות, אבל הזדמנויות צריכים לקחת במקום להתלונן", אמר לסטודנטים בביקורו בתל אביב, "יש כל כך הרבה תלונות בעולם. אם תפתור אחת מהן — זאת ההזדמנות שלך. העצה שלי ליזמים היא לא לפחד מכישלון ולא לוותר. גם על עליבאבא ועלי כתבו הרבה. עברנו כל כך הרבה מצבים קשים ועשינו המון טעויות שאי אפשר אפילו לדמיין. בדיוק כמו שישראל גדלה ב–70 שנה מכלום".

ב–2019 פרש מא מתפקידו כיו"ר עליבאבא, אבל נותר מעורב מאוד בניהול הקבוצה. בסוף אוקטובר האחרון הגיע שווי השוק של עליבאבא לשיא של כ–858 מיליארד דולר, ורגע לאחר מכן התרסק. "משהו בסנטימנט הציבורי כלפי מא השתנה בזמן האחרון", כתבה לי יואן ב"ניו יורק טיימס" רגע לפני הדיווחים על היעלמו, "הוא נהפך לאדם שאנשים בסין אוהבים לשנוא ומכונה נבל, קפיטליסט ורשע".

לדבריה, הירידה במעמדו הציבורי הגיעה בשעה שבה הוא מתמודד ממילא עם קשיים גוברים והולכים מול הממשל. יותר ויותר אנשים בסין מרגישים כי הזדמנויות שהיו לאנשים כמו מא כבר לא קיימות עבורם. הצעירים, גם המשכילים שבהם, מתמודדים עם אפשרויות תעסוקה מוגבלות, שכר נמוך ומחירי דיור גבוהים מדי בערים המבוקשות, כתבה יואן. רבים מהם שקועים בחובות בעקבות כספים שלוו מחברות אונליין, כמו אנט גרופ.

מא מתח ביקורת על הממסד הבנקאי הגלובלי, וטען כי חדשנות ללא סיכונים חונקת את החדשנות וכי המערכת מיושנת ולא מותאמת לצורכי העתיד

נגיד הבנק המרכזי של סין, יי גאנגצילום: בלומברג

את הסנטימנט הזה מזהה המפלגה הקומוניסטית, והיא מוכנה לרכוב עליו למטרותיה. מא, שהוכרז באופן מפליא כחבר המפלגה ב–2018, מעולם לא נתפש בסין כדמות פוליטית. הוא יצא לעתים רחוקות להגנת השלטון, אך גם הביקורות שלו עליו היו נדירות. הנאום שנשא ב–24 באוקטובר, כמה ימים לפני ההנפקה המתוכננת של אנט, היה יוצא דופן בהקשר זה. באירוע, שהתקיים בשנחאי, הוא ביקר בבוטות את הרגולציה הפיננסית ההדוקה וטען כי היא מונעת התפתחות טכנולוגית. הוא גם מתח ביקורת על הממסד הבנקאי הגלובלי, וטען כי חדשנות ללא סיכונים חונקת את החדשנות וכי המערכת מיושנת ולא מותאמת לצורכי העתיד. בקהל ישבו בין היתר נגיד הבנק המרכזי של סין, יי גאנג, ובכירים נוספים.

הזעם כלפי מא בממשל היה גדול. "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי הנשיא שי ג'ינפינג עצמו הורה לרגולטורים לחקור את אנט גרופ, והוראתו היא זו שגרמה לשורה של אירועים שהובילה להשעיית ההנפקה. אבל אלה היו רק תחילת הצרות של מא. ההודעה על השעיית ההנפקה של אנט יצאה ב–3 בנובמבר, יום לאחר שמא זומן באופן חריג לרגולטורים הסינים ושלושה ימים בלבד לפני מועד ההנפקה המתוכנן. מא התבשר ככל הנראה בפגישה כי הרגולציה על החברה תוחמר. באותו שבוע פירסם הרגולטור בסין טיוטה של תקנה חדשה שלפיה פלטפורמות מימון מקוונות יצטרכו לספק בעצמן לפחות 30% מהמימון — תקנה שאנט אינה עומדת בה.

כשבוע לאחר מכן הציג הממשל הסיני רגולציה נוספת שנועדה להגביל את ההתנהלות המונופוליסטית של ענקיות האינטרנט הסיניות, בנושאים כמו שיתוף מידע ומתן שירותים במחירי הפסד. בדצמבר המשיכה המגמה כאשר ב–24 לחודש הודיע הממשל כי פתח בחקירת הגבלים עסקיים נגד עליבאבא, וכמה ימים לאחר מכן הורה לאנט לבחון ארגון מחדש של עסקיה הרבים, ולשוב לפעילותה המקורית כשירות תשלומים. מתחילת נובמבר ועד 5 בינואר איבדה מניית עליבאבא 25%.

הזעם כלפי מא בממשל היה גדול. הנשיא שי ג'ינפינג עצמו הורה לרגולטורים לחקור את אנט גרופ, והוראתו היא זו שגרמה לשורה של אירועים שהובילה להשעיית הנפקתה

נשיא סין, שי ג'ינפינגצילום: Huang Jingwen/אי־פי

שינה את המערכת

הנאום הבוטה בשנחאי הידהד מסרים שעליהם דיבר מא כ–12 שנה קודם לכן. "אם הבנקים לא ישתנו, אנחנו נשנה את הבנקים", אמר אז לאחר שטען כי לעסקים קטנים בסין קשה לקבל הלוואה מהבנק. והוא אכן שינה את המערכת הפיננסית בסין.

מא הקים את המיזם הפיננסי שלו כבר ב–2004, בעקבות הצורך במערכת תשלומים אמינה עבור משתמשי עליבאבא: עליפיי (שרק ב–2015 מותגה חברת האם שלה כאנט) התחילה כחשבון נאמנות שמעביר כספים למוכרים לאחר שהקונים קיבלו את המוצר. ב–2011 הפופולריות שלה כאפליקציית תשלומים זינקה לאחר שאיפשרה לקונים לשלם באמצעות סריקה של קוד QR שמוכרים הציבו בחנויות.

בשנה החולפת חצה מספר המשתמשים בחברת אנט את רף המיליארד וסך התשלומים שבו טיפלה הגיע ל–16 טריליון דולר. בנוסף, השירותים שאנט גרופ מספקת אינם דומים לאלה של אף חברה מערבית, וכוללים תשלומים מקוונים, כרטיסי אשראי, העברות כספים, הלוואות והשקעות בשוק ההון, והכל באפליקציה אחת. היא גם אוספת נתונים על הצרכנים הסינים כמעט ללא הגבלה ובעזרת מודלים מורכבים מחליטה בתוך דקות אם להעניק הלוואה.

אנט גרופ מתמקדת בהלוואות לעסקים קטנים בריבית של 7% עד 14% ובתוך חמש שנים הצליחה להשתלט על 15% משוק ההלוואות בסין. בתחילת הדרך היא איגדה את ההלוואות באג"ח ומכרה אותן למוסדות פיננסיים, אבל הרגולטורים, שחששו ממשבר פיננסי, חייבו אותה לגבות את האג"ח בהון. כפועל יוצא מכך, שינתה החברה כיוון וכעת היא למעשה מתווכת בין לווים לבנקים, לאחר שהיא מעריכה את הלווה וגובה עמלה מהבנקים.

אנט היא תזכורת טובה לכך שתמיד צריך להביא בחשבון את הפוליטיקה בבייג'ין. הצהרה מעורפלת אחת יכולה למחוק מיליארדי דולרים בהינד עפעף"

שולי רן, פרשנית לשווקים אסייתיים בבלומברג

מטה אנט גרופ בעיר האנגג'ואוצילום: ALY SONG/רויטרס

"תמיד היו יחסים מאוד מסובכים בין אנט לממשלה. באחרונה, היא כבר נתפשה כגדולה ובעלת השפעה רבה מדי מכדי לא להיות מרוסנת", אמר פרופ' אסוור פראסד מאוניברסיטת קורנל, לשעבר ראש יחידת סין בקרן המטבע הבינלאומית, ל"וול סטריט ג'ורנל". לדבריו, נאומו של מא "היה טריגר לפעולה של הממשלה". "הרקע לדברים מורכב אף יותר", מסבירה שולי רן, פרשנית לשווקים אסייתיים בבלומברג, "כשאנט התחילה להתכונן להנפקה ביולי, בייג'ין תמכה בהנפקות מהירות של חדי קרן (סטארט־אפים ששוויים מוערך במיליארד דולר לפחות), בתקווה שהמשך השגשוג בהיי־טק יסייע לצמיחה שלאחר הקורונה. הנשיא שי לא רצה לשמוע באותה תקופה על ניהול סיכונים והרגולטורים שמרו על שתיקה". אלא שבדצמבר, כשכבר היה ברור שכלכלת סין התאוששה מהמגפה, הקטנת החובות של משקי הבית — אחת הבעיות הקשות של הכלכלה הסינית — חזרה לראש האג'נדה הכלכלית. המשטר, שהחל ביתר שאת לפעול להקטנת סיכונים במערכת הפיננסית ב–2017 ונאלץ להשהות את התוכנית לפרקים בגלל מלחמת הסחר עם ארה"ב, התפנה שוב לפעול.

"משקיעים גלובליים נוהרים לסין, שהיא הכלכלה הגדולה היחידה שעל פי הערכות סיימה את 2020 בצמיחה", אומרת רן, "אנט היא תזכורת טובה לכך שתמיד צריך להביא בחשבון את הפוליטיקה בבייג'ין. הצהרה מעורפלת אחת יכולה למחוק מיליארדי דולרים בהינד עפעף. בתי ההשקעות שממהרים להיכנס לסין צריכים אולי לקחת צעד אחורה ולשאול אם היא באמת מוכנה לשלב הגלובלי".

ואכן, נדמה כי סיפורו של מא, כמו של טייקונים סינים אחרים לפניו, צריך לשמש אות אזהרה למשקיעים גלובליים, ולא פחות מכך, ליזמים בסין. "יש שלושה ג'ק מא", אמר מא בכנס בתל אביב, "יש את מי שאנשים מדמיינים; יש את מנכ"ל עליבאבא שעובד קשה ומטפל בנושאים שהצוותים שלו לא הצליחו לטפל בהם; ויש את הנער שהגיע ממשפחה ענייה וקיבל חינוך גרוע. אני רוצה ליהנות מהחיים, לצאת לפנסיה מוקדמת כדי שאוכל לחזור להיות עצמי שוב". אולי הזזתו מאור הזרקורים תיתן לו כעת את ההזדמנות.

ג'ק מא, מייסד עליבאבא. מנופף לשלוםצילום: Thibault Camus/אי־פי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"