משבר הקורונה הוכיח: הגיע הזמן לחסל את הפחם

באירופה ובארה"ב נסגרות תחנות כוח פחמיות לטובת אנרגיה מתחדשת ■ אבל כדי שהעולם באמת ייגמל מהפחם - יש לעודד גם מדינות כמו סין והודו לעשות זאת, לתת תמריצים לחברות - ולפצות את הנפגעים

כורה פחם ברומניה
כורה פחם ברומניהצילום: DANIEL MIHAILESCU - AFP

אסקלנטה, תחנת כוח פחמית צפונית להרי זוני בניו מקסיקו, נועדה לייצר 250 מגה-ואט של חשמל. מאז אוגוסט, היא אינה מייצרת חשמל בכלל - וגם לא תעשה זאת יותר.

המשבר הכלכלי שנגרם בשל מגפת הקורונה פגע בביקוש לחשמל ברחבי העולם, ויצרניות אנרגיה לא מתחדשת הפחיתו את התפוקה שלהן. אבל במקומות רבים, בעלי תחנות כוח פחמיות הלכו צעד אחד נוסף. בריטניה סגרה שליש מתחנות הכוח הפחמיות במחצית הראשונה של 2020. ספרד סגרה ביוני שבע תחנות כוח פחמיות - ואפילו בהודו, שבה שלושה רבעים מהחשמל מבוסס על פחם, הופחתה התפוקה בתחנות הכוח הפחמיות הקיימות, ולא נבנו חדשות, לפי ארגון גלובל אנרג'י מוניטור.

במשך כמה שנים, צריכת הפחם בעולם היתה כמעט ללא שינוי, עם ירידה קלה מאוד. נגד, היכולת להפיק ממנו אנרגיה המשיכה לגדול. עכשיו, גם ייצור החשמל מפחם החל לרדת, וזו אבן דרך חשובה במאבק נגד שינויי האקלים.

כדי שהעולם יעמוד ביעדים שהציב לעצמו בפסגת האקלים בפריז לפני חמש שנים, צריך לעקוף בהרבה את אבן הדרך הזאת: ירידת השימוש בפחם צריכה להיות חדה יותר וסופית. ייצור חשמל מבוסס פחם פולט בדרך כלל שליש טונה של פחמן דו-חמצני על כל מגה-ואט-שעה של חשמל שמיוצר - בערך כפליים מהפליטות בתחנת כוח המונעת בגז טבעי. אף שנעשה שימוש ישיר בפחם בתהליכים תעשייתיים מסוימים כמו ייצור פלדה, שני שלישים מהפחם נשרף כדי לייצר חשמל - תפקיד שטכנולוגיות רבות אחרות יכולות למלא בצורה נקיה ואפילו זולה יותר.

בין שלוש יבשות

תחנת כוח פחמית בשנחאיצילום: JOHANNES EISELE - AFP

השיא העולמי בייצור חשמל מפחם מסתיר מגמות סותרות במדינות שונות. במערב, מדינות מפחיתות את התלות בפחם כבר שנים. בדרום אמריקה ובאפריקה - למעט דרום אפריקה - פחם מעולם לא שיחק תפקיד גדול בתמהיל האנרגיה. ואולם הכלכלות הגדולות באסיה תלויות מאוד בפחם, ואף מגדילות את התפוקה.

לפי חישובי הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי האקלים (IPCC), אם העולם רוצה שיהיה לו סיכוי לשמור על התחממות של מתחת ל-1.5 מעלות צלסיוס - היעד השאפתני יותר של הסכם פריז - הוא חייב להשאיר את כל הפליטות העתידיות של גזי החממה לרמה המקבילה ל-420 מיליארד-580 מיליארד טונה של פחמן דו-חמצני. תחנות הכוח הפחמיות של היום יכולות להשתמש ב-60%-85% מכך בעצמן. היעד של 2 מעלות נדיב יותר: 1,170 מיליארד-1,500 מיליארד טונה של פחמן דו-חמצני. אבל אם תחנות הכוח הפחמיות הקיימות משתמשות בעד רבע או שליש מכך, הסיכויים של שמירה על היעדים קלושים.

הירידה בצריכת הפחם במערב התאפשרה הודות לשלושה גורמים: ראשית, יותר ויותר ממשלות אימצו בשנים האחרונות מדיניות שתומכת באנרגיה נקייה וסגרו תחנות כוח פחמיות; הן הרשו לעצמן לעשות זאת בגלל הזמינות של חלופות זולות יותר, ובהן שפע הגז הטבעי שנוצר בארה"ב כתוצאה מתנופת פצלי השמן, או אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח; בנוסף, הבנקים צימצמו את המימון לחברות פחם.

ההשפעה היתה מרשימה: בבריטניה, למשל, נתח החשמל המיוצר על ידי פחם נפל מ-40% ב-2013 ל-2% במחצית הראשונה של השנה. המדינה שורפת כעת פחות פחם מאשר כשנבנתה בה תחנת הכוח הפחמית הראשונה ב-1882. הנסיבות המיוחדות של 2020 הובילו לירידה של 7% בצריכת הפחם בעולם, והמגמה הזאת צריכה להימשך.

לפי דו"ח שפירסמו בתחילת דצמבר האו"ם וקואליציה בינלאומית של חוקרי אקלים, הגעה ליעד ההתחממות של 2 מעלות מצריכה ירידה בשיעור זהה בכל שנה במשך עשור. כדי להגיע ל-1.5 מעלות, הירידה צריכה להיות של 11% בשנה.

הירידות האלה היו אמורות להיות חדות יותר, אלמלא הדו"ח היה יוצא מנקודת הנחה שעד 2030, מיליארד טונה של פחמן דו-חמצני המיוצרות בתחנות כוח ובמפעלים יחוסלו במקום בתהליך שנקרא לכידה או אחסון של פחמן דו-חמצני (CCS). כיום רמת ה-CCS היא 4% מכך.

סין צריכה להיגמל מפחם

אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, קרא להפסיק בייצור חשמל מבוסס פחם בכל העולם עד 2040. לדבריו, מדינות OECD צריכות להגיע ליעד ב-2030. זה יצריך הגברה משמעותית של המאמצים. למדינות המתפתחות, במיוחד באסיה, יש דרך ארוכה יותר לעשות. אסיה אחראית כיום ל-80% מצריכת הפחם העולמית, והרוב מתרחש בסין. הצמיחה בכושר ייצור האנרגיה מבוסס הפחם של סין ב-2012-2000 סייעה לעצב מחדש את הכלכלה העולמית ולהקפיץ את התמ"ג לנפש של סין ב-200%. היא גם כמעט שילשה את פליטות הפחמן הדו-חמצני של המדינה - מה שהפך אותה לפולטת הגדולה בעולם, הרע את איכות האוויר והוביל למיליוני מקרי מוות.

אף שסין לא הפסיקה לבנות תחנות כוח פחמיות חדשות, החששות מזיהום האטו את קצב ההקמה, והממשלה מתכננת להפחית את כושר הייצור של הפחם. בינתיים גם בסין מתעוררות חלופות, כמו אנרגיה גרעינית, שעליה סין מוציאה יותר מכל מדינה אחרת, אנרגיה סולארית או טורבינות רוח, שגם בהן היא כבר עוקפת מדינות אחרות. בנוסף, סין מכוונת להגיע לניטרליות פחמן עד 2060. הבעיה היא שבסין יש חברות חשמל חזקות מאוד, שמפעילות לחץ על הממשלה להמשיך ולהגדיל את ייצור האנרגיה הפחמנית.

תחנת כוח פחמית בניו דלהי, בירת הודוצילום: ADNAN ABIDI/רויטרס

שני מסמכים שצפויים להתפרסם בקרוב יחשפו את מידת ההשפעה של החברות האלה. אחד מהם הוא תוכנית החומש ה-14 של סין, שתפורסם בתחילת 2021, והשני הוא מחויבות ההפחתה (NDC) שנדרשת מכל מדינה במסגרת הסכם פריז - רשימה של תוכניות להפחתת פליטות המזהמים. אם תוכנית החומש תכלול מכסה לטווח הקצר לגבי פחם ו-NDC יקרא להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני בשנים הקרובות, יהיה זה איתות מכיוונה של סין על שינוי.

פחם של אחרים

האינטרסים של סין בכל הנוגע לתחנות כוח פחמיות אינם רק בגבולותיה. תחנות פחמיות במימון סיני במדינות אחרות צפויות להוסיף 74 ג'יגה-ואט של אנרגיה בין 2000 ל-2033, לפי קווין גלאגר ועמיתיו באוניברסיטת בוסטון. תחנות כוח זרות במימון סיני מבוססות דלק מאובנים - שרובן שורפות פחם - פולטות 314 מיליון טונה של פחמן דו-חמצני בכל שנה. זה שווה כמעט לכמות הפליטות השנתית של פולין. חברות סיניות חיפשו בעשור האחרון הזדמנויות חדשות לבניית תחנות כוח פחמיות באינדונזיה, וייטנאם, פקיסטן ובנגלדש, אם כי בנגלדש וווייטנאם החלו לשקול קיצוצים בתחנות הכוח שלהן.

תחנת כוח בפוליןצילום: KACPER PEMPEL/רויטרס

בנקי פיתוח מרחבי העולם פירסמו בנובמבר הצהרה לפיה יבחנו גם הם דרכים להפחית השקעות בדלקים מאובנים, אך סירבו להתחייב להפסקת השקעות כאלה לחלוטין.

בהודו, כמו בסין, לצד המאמצים להגביר את הפקת האנרגיה הסולארית, מופקת גם יותר ויותר אנרגיה מפחם. להודו יש פחות חלופות לפחם מאשר לסין, היות שהתשתיות לייבוא גז טבעי לא מפותחות דיין, והאנרגיה הגרעינית צומחת לאט. הפחם הוא גם כוח פוליטי, משום שהוא עדיין חיוני לתעסוקה ולכלכלה בהודו. הממשלה אישרה הקמת מכרות פרטיים להפחתת התלות של הודו בפחם זר.

מכשולים פוליטיים קיימים גם במדינות אחרות, כמו למשל אינדונזיה. לכן יש להדגיש את היתרונות שבאנרגיה מתחדשת במדינות האלה. הדבר החשוב ביותר הוא לספק תמיכה למי שיסבלו מדעיכתו של הפחם. תוכניות לסגירת מכרות חייבות לכלול תמיכה והכשרה מחדש של העובדים, ויש גם מקום לסיוע יצירתי מצד המערב, שיש לו אינטרס בהפחתת פליטות הפחמן בעולם כולו. הזרוע הפרטית של הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח עזרה לאחרונה לחברה מצ'ילה להחליף נכסי פחם בטורבינות רוח בעזרת הלוואה בריבית נמוכה. סיירה קלאב, קרבון טראקר ורוקי מאונטיין אינסטיטוט, שלושה ארגוני איכות סביבה, מציעים למחול לבעלי תחנת כוח פחמית ממדינות מתפתחות שסוגרים אותן לטובת אנרגיה ירוקה על חובותיהם.

רק אם החלופות המוצעות יהיו אטרקטיביות, ניתן יהיה להפסיק להשתמש בפחם בצורה מהירה ומוחלטת כפי שהעולם צריך.

בישראל: מס הבלו עולה

בישראל פועלים לצמצום השימוש בפחם, ומשרד האנרגיה הכריז שעד סוף 2025 יופסק השימוש בפחם בייצור חשמל בארץ. בנוסף, בינואר יעלו שיעורי מס הבלו על הפחם מ-45.6 שקל לטון ל-102 שקל לטון. בעבר נמנע משרד האוצר מהעלאת הבלו על הפחם מחשש שזה יוביל לעלייה משמעותית במחירי החשמל, אך צמצום השימוש בפחם בייצור חשמל בשנים האחרונות ומעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות מפחית את השפעת העלאת הבלו על מחירי החשמל.

לפי נתונים של רשות החשמל, בישראל השתמשו ב-2019 ב-8,256 אלף טון של פחם, והשנה צפוי השימוש בפחם לייצור חשמל לרדת ל-7,161 אלף טון עד להפסקה כמעט מוחלטת של השימוש בו בתוך חמש שנים. ואולם, גם אז מדינת ישראל צפויה לשמור על מאגרי חרום של פחם כדי שניתן יהיה להשתמש בהם במקרה של שיבושים באספקת הגז.

לכתבה המלאה

כתבות מומלצות

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?

הוד השרון

"אין עוד מקום כזה": הקרקע היוקרתית בלב השרון שהציתה מלחמה