המגזר הפיננסי נפטר מחברות מזהמות המעכבות פתרונות למשבר האקלים
קרן סטורברנד הנורווגית היא הראשונה להיפרד ממניות של חברות המשתמשות בפועל בהשפעה הפוליטית שלהן כדי לצמצם את ההתמודדות עם משבר האקלים

קרן גידור נורדית ששווה יותר מ-90 מיליארד דולר נפטרה מהמניות שלה בכמה מחברות הנפט וחברות הכרייה הגדולות בעולם שאחראיות ללובינג נגד מציאת פתרונות למשבר האקלים.
סטורברנד, מנהלת נכסים נורווגית, נפרדה ממניות חברת הכרייה ריו טינטו וממניות ענקיות הנפט האמריקאיות אקסון מוביל ושברון. הצעד מתבצע במסגרת מדיניות אקלים חדשה שמתנגדת לחברות המשתמשות בהשפעה הפוליטית שלהן כדי לחסום מדיניות ירוקה.
הקרן היא אחת מתוך מוסדות פיננסיים רבים שנפטרים ממניות של תעשיות מזהמות, אך הראשונה להיפטר ממניות בחברות שמשתמשות בפועל בהשפעה שלהן כדי להאט את הפעילות למען האקלים.
"שתדלנות תאגידית היא בלתי מתקבלת על הדעת"
לדברי יאן אריק סוגסטאד, מנכ"ל סטורברנד, "שתדלנות תאגידית שמטרתה לחתור תחת פתרונות לסכנות הגדולות ביותר שעמן מתמודדת האנושות היא פשוט בלתי מתקבלת על הדעת".
סטורברנד גם תיפטר ממניות של חברות הכימיקלים הגרמנית BASF ושל ספקית החשמל האמריקאית סאות'רן קומפני בשל מאמצי השתדלנות שלהן נגד רגולציית אקלים, בנוסף לשורה של חברות שיותר מ-5% מההכנסות שלהן מגיעות מפחם או נפט.
"האקסוניות והשברוניות של העולם מונעות מאיתנו להתקדם", אמר סוגסטאד. "המהלך הראשוני אינו פוטר את BP, של, אקווינור וענקיות נפט וגז אחרות מאחריות. הן לא יכולות להמשיך בעסקים כרגיל, אף שהן פועלות באופן טוב יותר יחסית לענקיות הנפט האמריקאיות", הוא הוסיף.
200 מיליון דולר בשנה על לובינג
על פי ארגון הפיקוח על לובינג שקשור לאקלים, InfluenceMap, לוביסטים של אקסון מוביל נפגשו עם נבחרי ציבור בנציבות האירופית בניסיון לרכך את תוכנית הגרין דיל האירופית בשבועות לפני החתימה במארס.
תוכנית הגרין דיל כוללת סגירה הדרגתית של תחנות כוח פחמיות, פיצויי עתק לאזורי כריית פחם, השקעה בטכנולוגיית בנייה ירוקה ומסים גבוהים ואחידים ברחבי אירופה על פחמן דו־חמצני. תקציב התוכנית הוא טריליון אירו (1.1 טריליון דולר) עד 2030, והיא נועדה להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית מבחינת פליטת פחמן דו־חמצני עד 2050.
כמעט כל תחום חשוב בכלכלה האירופית ייאלץ לעבור שינוי, מיצירת אנרגיה ועד צריכת מזון, תחבורה, ייצור ובנייה. התוכנית תעביד תחת מסגרת רגולטורית וחקיקה שמבהירה את היעדים – יעד כללי של הגוש כולו הוא אפס פליטות פחמן עד 2050, וקיצוץ של 55%-50% בפליטות עד 2030. תמריצים יוצעו כדי לעודד השקעות פרטיות. תוכניות אחרות יתמקדו ביעדים כמו עצירת אובדן מינים שונים, הפחתת פסולת ושימוש טוב יותר במשאבים טבעיים.
מובילת החזון היא נשיאת הנציבות האירופית, הפוליטיקאית הגרמנית אורסולה פון דר ליין, שהצהירה עם כניסתה לתפקיד על התוכנית המקיפה.
ארגון InfluenceMap מצא כי חמש מתוך חברות הנפט הציבוריות הגדולות ביותר – כולל אקסון, שברון, של, BP וטוטאל – מוציאות 200 מיליון דולר בשנה על שתלדנות כדי לדחות או לשלוט ולחסום מדיניות שמתמודדת עם משבר האקלים.
עם זאת, BP תחת הנהלתו של המנכ"ל החדש, ברנרד לוני, התחייבה לערוך ביקורת מקיפה של קבוצת הלובינג שלה ולנתק קשרים עם שלושה עמיתים בשל אי הסכמה לגבי מדיניות האקלים של החברה. BP הציבה בפברואר יעד שאפתני לעצמה – אפס פליטות פחמן עד 2050.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"
תגובות
כתבות שאולי פספסתם

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"
