סיוט הקורונה: בלי עבודה, עם משכנתא מוגדלת - התהום שמחכה למאות אלפי ישראלים

סימנים מצטברים בישראל ובעולם מחזקים את ההערכות כי המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה יהיה ממושך ועמוק, והסבירות להתאוששות מהירה אינה גבוהה ■ משרות שלא ישובו, יצוא שלא יתרומם וצניחה בתמ"ג — אלה הם הסימנים הרלוונטיים ביותר למשבר כלכלי עולמי

עסק בתל אביב בימי הקורונה
עסק בתל אביב בימי הקורונהצילום: עופר וקנין

המשבר הכלכלי עדיין לפנינו. סימנים מצטברים בישראל ובעולם מחזקים את ההערכות שמבחינה כלכלית, משבר הקורונה עוד לא הגיע לנקודת השפל. יתרה מכך, הם מאותתים שהוא יהיה ממושך ועמוק, והתאוששות מהירה וחזרה לנורמליות אינן נראות באופק.

בישראל, הסימנים המדאיגים ביותר נמצאים בשוק העבודה: המספר המצטבר של ישראלים שמצטרפים לשורות המובטלים מדאיג, וייתכן שמה שאנו רואים עתה הוא טפטוף, והמטר עוד מחכה בעתיד הקרוב.

בזמנים רגילים כ–1,000 איש אמנם נפלטים מעבודתם מדי יום, אך רבים חוזרים לתעסוקה (אבטלה חיכוכית). ואולם הדלת המסתובבת הזאת בשוק העבודה התקלקלה: כעת היא רק פולטת החוצה, בעוד מעסיקים מדווחים על כוונות לפטר עובדים נוספים.

שר האוצר ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו אתמול על הארכת הזכאות לדמי אבטלה בגין פיטורים או חל"ת עד אוגוסט, וכך גם את הקצבאות לעובדים מעל גיל פרישה שאינם זכאים לדמי אבטלה. ההודעה הגיעה בעקבות ההבנה כי 262 אלף ישראלים עתידים לסיים את זכאותם בסוף יוני, אבל אין להם כיצד להשתלב מחדש בשוק העבודה ולכן הם עתידים להישאר נטולי הכנסה. ההודעה אינה נותנת מענה לכ–100 אלף עצמאים שלא שבו לפעילות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

שר האוצר וראש הממשלה הבהירו כי ישקלו בהמשך את המשך הארכת הזכאות לדמי אבטלה. יש לכך סיבה — בספטמבר יפגשו רבים מאותם מובטלים את פקידי המשכנתאות שלהם — 137 אלף משכנתאות שהוקפאו יחזרו להיגבות, והפעם בסכומים הגבוהים במאות שקלים. כמו כן, עסקים רבים לא ייפתחו מחדש, בעוד אחרים לא יחזיקו מעמד, עם סיוע או בלעדיו.

תהליכים דומים נראים בכל העולם. כלכלנים מעריכים כי 40% מהמשרות שאבדו בארה"ב במשבר הקורונה לא ישובו לעולם. מסיבות רבות, צרכנים צפויים לשנות את הרגלים, משקי בית מבוהלים יעדיפו לחסוך, וחייבי משכנתאות ושכר דירה יקבלו צווי פינוי או עיקול. העתיד לוט בערפל יותר משהיה ב–70 השנים האחרונות. אלה הם הסימנים הרלוונטיים ביותר לעתיד הכלכלי של ישראל והעולם.

1. התחזיות מידרדרות והולכות

גם קרן המטבע הבינלאומית וגם OECD הורידו ביוני את תחזית הצמיחה העולמית ל–2020: 4.9% היא הנסיגה שחוזה קרן המטבע לתוצר העולמי, וב–OECD — נפילה של 6%. אם התחזיות יתגשמו, זו תהיה הנסיגה החדה ביותר בכלכלה העולמית בעידן המודרני.

לפי OECD, כלכלת ישראל תיפול ב–6.2% השנה, במקרה הטוב שבו לא יהיה גל שני של קורונה. במקרה של גל שני ייפול התמ"ג העולמי ב–7.6% וישראל תיסוג ב–8.3%. תחזיות להתאוששות מהירה במחצית השנייה של 2020 כבר נגוזו, ותחזיות ל–2021 הורדו.

2. מיתון רגיל, ארוך, או שפל כלכלי?

בשפל הגדול של 1929–1932 נסוג התמ"ג העולמי ב–15%. לפי אחת ההגדרות של שפל כלכלי, נדרשת נסיגה של 10% בתוצר ומיתון שנמשך יותר משנתיים להגדרת שפל. בשלב זה האי־ודאות גדולה מכדי לחזות שפל, אבל גם גדולה מכדי לשלול את היתכנותו.

דיוויד שולמן, כלכלן בכיר בבית הספר לניהול אנדרסון ב–UCLA, מעריך כי המשבר יגיע לממדים של שפל כלכלי. הוא חוזה נפילה של 42% בתמ"ג של ארה"ב ברבעון הנוכחי והתאוששות הדרגתית ואטית. "לקרוא למשבר הזה מיתון זו שגיאה", כתב. "המון עסקים קטנים יקרסו, מיליוני משרות בתחום המסעדות ושירותים אישיים ייעלמו. עבור המון עובדים, המיתון יימשך עוד הרבה אחרי שהמועד הרשמי של השפל הזה יוכרז".

התחזית של שולמן נכתבה לפני שמספר המאובחנים בארה"ב חזר לעלות לכ–40 אלף ביום, מה שרומז כי ייתכן שהמכה הכלכלית תהיה חמורה אף יותר. "גם אם יהיה חיסון, יידרש לצרכנים זמן לחזור לשגרה", הוסיף שולמן.

חנות להשכרה. עלייה של 68% במספר הפונים ללשכות הרווחה ביוני, לעומת יוני 2019צילום: עופר וקנין

משרד התקציב של הקונגרס חוזה כי התוצר של ארה"ב יחזור לרמה שלפני הקורונה רק בעוד עשר שנים, בשל השפעות ארוכות טווח על מבנה הכלכלה. פגיעה עמוקה זו תהדהד בכל מקום אחר בעולם בשל התלות של מדינות יצוא בצריכה המקומית בארה"ב, בקשרי הסחר והגומלין הכלכליים, ומעבר לכך — במעמדה ההגמוני ההולך וניגף.

3. הסחר קורס — מדינות היצוא בצרות

ברבעון השני צנח הסחר העולמי בסחורות ב–18.5% — נסיגה חסרת תקדים, לפי נתוני ארגון הסחר הבינלאומי. לפי תחזית הארגון מאפריל, ב–2020 ייפול הסחר ב–13%–32%. המצב מחמיר בשל התגברות המתח בין ארה"ב לסין ובין מדינות אחרות. מדינות מוטות יצוא, כמו ישראל, נפגעות קשה. מצב הסחר מעיד בעיקר על עוצמת הנפילה בביקוש בכל מקום, ומטיל צל כבד על אינספור עסקים ועובדים שתלויים בכלכלות חוץ.

הכלכלות המפותחות המובילות בירידות החדות ביותר בתחזית הסחר השנתית הן צרפת, איטליה, ספרד, בריטניה וארה"ב — כולן שותפות סחר גדולות של ישראל. התעשייה בישראל אמנם המשיכה לעבוד גם בתקופת הסגר, אבל הביקוש ליצוא נפגע. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצוא הסחורות בינואר־מאי הסתכם ב–70 מיליארד שקל — ירידה של 16% לעומת התקופה המקבילה ב–2019. בתחום השירותים הצומח היתה נפילה של 8.8% במארס, בעיקר בשל הנסיגה בתיירות. התחזית לרבעון השני צופה נפילה של 10% ביצוא.

4. הסרת הסגר לא תושיע

שוודיה ודנמרק נקטו גישה שונה לטיפול בקורונה. אולם בשוודיה, שבה הכלכלה נשארה פתוחה, הצריכה הפרטית נפלה ב–25%, מעט פחות מ–29% בדנמרק. בשתיהן גדלה האבטלה במידה שווה — 2 נקודות אחוז. מכירות המכוניות החדשות קרסו בשוודיה ב–49% ובדנמרק ב–40%. הביטחון בתעשיית השירותים נפל בשוודיה יותר מבאירופה.

במקום להתווכח מה חשוב יותר — הכלכלה או הבריאות — יש לשים לב למשמעות האמיתית של הנתונים האלה: הפעילות הכלכלית שבקה לא רק בגלל ההגבלות, אלא בשל פחד הציבור מהמגפה. כל עוד הקורונה עמנו, הפעילות הכלכלית תיפגע גם ללא הגבלות.

"הזהירות ספונטנית, ואינה בהכרח תגובה להוראות סגר", אמר הכלכלן ג'ושי דהוואל, אסטרטג השקעות מ–BCA ריסרץ'. גם ביפן, שבה התמותה מקורונה היא מהנמוכות בכלכלות הגדולות — צפוי התמ"ג לסגת ביותר מ–5% השנה לפחות , לפי תחזיות מעודכנות.

בישראל, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הציג התאוששות מרשימה עם הסרת הסגר. הצריכה השבועית הממוצעת ב–16 ביוני הגיעה ל–1.05 מיליארד שקל — קצת יותר מממוצע של 1.04 מיליארד שקל בפברואר, לפני התפרצות הקורונה. ההוצאה במסעדות ביוני היתה דומה כמעט לזו של ינואר. הביגוד נמכר בקצב מהיר יותר, וכך גם מוצרי חשמל וריהוט. רק תחום התיירות נותר מדוכא.

עם זאת, מסעדות מדווחות כי הביקוש נמוך ב–60% מכפי שהיה לפני המגפה. רשתות מבקשות לצמצם את שעות פתיחת החנויות בקניונים כי זרם הקונים אינו מצדיק את הוצאות כוח האדם. אחד ההסברים האפשריים לפער בין ממצאים אנקדוטליים אלה לנתונים הרשמיים הוא ה"פקק שהשתחרר" אחרי תקופה ארוכה ללא צריכה. ואולם גם אם נתוני השימוש בכרטיסי אשראי יישארו משופרים, הם מתארים רק חלק מהתמונה.

משרד הרווחה דיווח כי מספר הפונים ללשכות ביוני היה גבוה ב–68% מיוני 2019. בשלושת השבועות הראשונים של יוני היו 4,900 פניות ללשכות — לעומת 2,900 פניות ללשכות ביוני 2019. במשרד הרווחה אומרים כי למרות הסגר, גם באפריל ובמאי מספר הפונים היה גבוה יותר מאשר בתקופה המקבילה. במצב כזה, המצוקה צפויה להתגלגל במהירות לצריכה הפרטית.

5. השבר האמיתי — בשוק העבודה

ציר הפחד האמיתי של המשבר הכלכלי עובר בשוק העבודה. נתוני התעסוקה במדינות רבות בעולם מוטים כיום כלפי מעלה, מאחר שממשלות השקיעו סכומי עתק בשימור עובדים באמצעות סבסוד שכרם. בפועל, עובדים רבים מהמדווח לא עובדים כעת, ולא ברור אם הם יהיו נחוצים בקרוב או לעולם. לפי מחקר של אוניברסיטת שיקגו, 42% מהפיטורים בעקבות המשבר ייהפכו לאבטלה קבועה, משום שהמשבר יביא לשינויים ארוכי טווח בתעשיות רבות.

שוודיהצילום: TT NEWS AGENCY/רויטרס

6. הנזק לעובדים מורכב מנדבכים רבים

מעסיקים גילו שהם יכולים להסתדר עם פחות עובדים.

האם מדובר בהתייעלות, או בניצול הזדמנות? עסקים נאלצו להשבית עובדים בעקבות הקורונה, וחלקם גילו שהם מסוגלים להמשיך לפעול ברווחיות. בצוק העתים, הם ימשיכו להתנהל במצבת עובדים מצומצמת ויתמהמהו להחזיר עובדים.

לפי מחקר שעשתה חברת ההשמה מנפאואר, המעסיקים בישראל צופים כי שוק העבודה יצטמצם ברבעון השלישי ב–7%. המעסיקים בתחומי התעשייה, הפיננסים, השיווק ועוד גילו שהם יכולים לעבוד עם פחות עובדים ולכן אין בכוונתם להחזיר את כל העובדים מהחל"ת. בנוסף, הצפי לירידה בביקושים גורם לכך שבחברות רבות נשלפות מהמגרה תוכניות התייעלות. חברות הביטוח בישראל היו מהראשונות להכריז על כך, אבל צמצומים צפויים בחברות נוספות ואף בהיי־טק, שרגע לפני המשבר סבל ממחסור בידיים עובדות.

תור ללשכת אבטלה ביוטה, ארה״ב. השכר השעתי הממוצע טיפס בפברואר בפחות מ-0.1% לעומת החודש הקודםצילום: Rick Bowmer/אי־פי

טכנולוגיות חדשות - שהיו אמורות להבשיל באטיות — פרחו בבת אחד וייתרו את הצורך בחלק מהעובדים.

את ההשפעה של המעבר לעבודה מהבית אפשר לראות במוקדי תעשיית ההיי־טק בישראל. לפי הערכות, כל עובד היי־טק מייצר שתיים־שלוש משרות נוספות של נותני שירותים ועסקים קטנים. חברות הניקיון כבר הודיעו כי הביקושים ירדו. גם עסקים קטנים עומדים בחלקם שוממים. השאלה הגדולה היא מה יקרה כאשר יחליטו החברות לצמצם שטחי משרדים ולא לחדש את כל החוזים עם נותני השירותים שלהן — מנקים, מתווכים, מוכרי כריכים, חשמלאים ומתקיני מזגנים.

חברות ועסקים רבים לא יחזיקו מעמד ויתמוטטו — והתוצאה בטווח הקצר והבינוני תהיה ירידה חדה בביקוש לעובדים.

לפי תחזית BDI, כ–70 אלף עסקים קטנים בישראל יקרסו השנה, לעומת ממוצע שנתי של 45 אלף.

מעבר להעסקה עצמית.

אחרי משברים, לרוב אנשים מקימים עסקים זעירים או עובדים בתפקידי חלטורה, כמו נהגים ושליחים שאין להם מעמד של שכירים. התוצאה היא הכנסה נמוכה יותר, אי־ביטחון כלכלי, ובמקרה של זעזועים חיצוניים — שקיעה למצב קשה יותר. סקר מעסיקים של פלטפורמת העצמאים הגלובלית Upwork מראה כי 59% מהמנהלים שוקלים להעסיק עובדים כפרילנסרים או להרחיב את עסקת פרילנסרים. התחומים המובילים בכך הם קריאייטיב וכתיבה (58%), פיתוח תוכנה (51%) ושיווק (46%).

מפוטרים יצטרכו להתחרות במיליוני מפוטרים אחרים.

רבים גם יתייאשו מחיפוש עבודה. ארה"ב היא מקרה מבחן לכך: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בה צנח מאז סוף שנות ה–90, בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים. לתופעה הזאת יש מחיר פסיכולוגי ובריאותי: ייאוש, שמוביל להידרדרות בבריאות, למגפה של דיכאון וסמים ולירידה בתוחלת החיים.

טיימס סקוור. כלכלן בכיר ב– UCLA : "לקרוא למשבר הזה מיתון זו שגיאה"צילום: AFP

סקר כוח האדם של הלמ"ס שנערך במאי מגלה כי 81 אלף איש שלא עבדו במאי רצו לעבוד אבל לא חיפשו עבודה בשל הקורונה — למשל, מפני שהענף שבו הם מעוניינים לעבוד לא חזר לפעילות. אתר AllJobs הראה כי בתחילת מאי נרשמה עלייה ניכרת במספר מבקשי העבודה, שהביאה לזינוק במספר המתמודדים על כל משרה.

במכירות פרונטליות היתה עלייה של 224% במספר המתמודדים על כל משרה — מ–25 ל–81 איש. בתחנות דלק היתה קפיצה של 102%, מ–46 ל–93 איש. בתפקידים כלליים שאינם דורשים ניסיון היתה עלייה של 95% בביקוש לכל משרה: מ–102 ל–199.

עלייה בתת־תעסוקה.

ארגון העבודה העולמי IOL מזהיר כי המחסור במשרות יביא אנשים להשתלבות במשרות חלקיות ובשכר נמוך במעבר. גם המדיניות של האוצר בישראל מעודדת זאת. המשמעות היא שייתכן כי הכנסתם של מי שישובו לשוק העבודה תיחתך והם לא יוכלו לשוב לרמת החיים אליה הורגלו ולהחזיר את ההתחייבויות הכספיות שלהם.

כל התהליכים האלה משפיעים על כל הצרכנים ומשקי הבית בעולם. הם ימשיכו לגרום להם להצטמצם ככל האפשר, להקטין צריכה, להימנע מפעילויות ולקפוא במקום. זהו תהליך המחזק את עצמו וחופר עמוק יותר את בור המיתון, עד שהוא עלול להגיע לעומק של שפל.

7. שוקי הדיור והמשכנתא יחמירו את המצב

לפי משרד הרווחה בישראל, גם אם תוארך הזכאות לדמי אבטלה ב–35 ימים נוספים, 262 אלף איש עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וללא דמי אבטלה. אגף הכלכלנית הראשית באוצר חוזה אבטלה של 10% באוגוסט, כאשר לרבים מהם לא תהיה זכאות לדמי אבטלה. לאלה יתווספו עוד לפחות 100 אלף עצמאים שלא שבו לפעילות ועשרות אלפי עובדים שעברו את גיל הפרישה שאינם זכאים לדמי אבטלה, ומאז פרוץ המשבר מאשרת להם הממשלה שוב ושוב מענקים.

הבעיה הגדולה תגיע בספטמבר, אז תסתיים הקפאת המשכנתאות על ידי הבנקים. לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, 137.7 אלף משכנתאות, בסכום כולל של 1,953 מיליון שקל, הוקפאו. סביר להניח שחלק מהן שייכות למי שלא ישובו לשוק העבודה, ולכן לא יוכלו לחזור ולפרוע אותן. אז עתיד המשבר בישראל להידרדר. מצב דומה יהיה גם במדינות שלא יוכלו להמשיך לממן דמי אבטלה, מענקים ותמיכה נדיבה במעסיקים.

8. מה צריך לעשות?

לנוכח הידרדרות התחזיות, קרן המטבע פירסמה המלצות למקבלי ההחלטות במדינות: להמשיך בתמיכה תקציבית ומוניטרית, תוך שמירה על שקיפות ועל עצמאות הבנקים המרכזיים. במקומות שבהם המגפה מגבילה קשות את הפעילות הכלכלית, נדרשים דמי אבטלה, סבסוד שכר, העברות מזומן והלוואות ומענקים לחברות. כדי לעזור למובטלים במגזרים לא רשמיים, צריך סיוע במזון, תרופות ומוצרי בסיס שיופצו באמצעות הממשל המקומי.

במדינות שבהן הכלכלה החלה להיפתח, יש לעודד חזרה לעבודה ולפעול להקצות מחדש עובדים למגזרים שבהם הביקוש גדל: להשקיע בהכשרות עובדים ולסבסד גיוסים של עובדים עם סיכון גבוה לאבטלה ממושכת. יש לחזק ולפתח מנגנונים לארגון מחדש של חברות בחובות ולמחיקת חובות שלא ייפרעו.

כמו כן, נדרש מעבר מתמיכה נקודתית לתמיכה רחבה: השקעות ציבוריות ירוקות והרחבה של רשת הביטחון החברתית לחלשים ביותר. הקהילה הבינלאומית חייבת להבטיח שכלכלות מתפתחות יהיו בעלות גישה למימון. החוב הציבורי העולמי יגיע השנה לרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה, נומינלית וביחס לתמ"ג. גם במדינות המפותחות וגם במתפתחות זהו אתגר לטווח הארוך שצריך להיות מנוהל בטווח הקצר בצורה שלא תחבל בהתאוששות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר