ארה"ב אישרה סנקציות כדי לעצור את צינור הגז הרוסי-אירופי; הקרמלין: "נשלים את הפרויקט"

הנשיא טראמפ יאשר בקרוב בחתימתו סנקציות שאישר הקונגרס נגד חברות המעורבות בפרויקט "נורד סטרים-2" ■ חברות בריטיות, צרפתיות וגרמניות שותפות בפרויקט שמובילה גזפרום הרוסית

הנחת צינור הגז נורד סטרים 2 מול חופי האי ריגן שבצפון־מזרח גרמניה, נובמבר 2018
הנחת צינור הגז נורד סטרים 2 מול חופי האי ריגן שבצפון־מזרח גרמניה, נובמבר 2018צילום: AFP

הקונגרס בארה"ב אישר הטלת סנקציות על חברות המעורבות בהקמת פרויקט צינור הגז התת-ימי "נורד סטרים-2" בין רוסיה לגרמניה, בניסיון לעצור את השלמת בנייתו. הנשיא דונלד טראמפ מתכוון לאשר אותן בחתימתו בימים הקרובים.

הסנאט האמריקאי אישר אתמול (ג') ברוב עצום של 89 תומכים מול שמונה מתנגדים את חוק ההגנה הלאומית (NDAA) שמתקצב את הפנטגון והוצאות ביטחוניות אחרות ב-2020, שכלל גם סעיפים להטלת הסנקציות. תקציב הביטחון אושר עוד קודם לכן על ידי בית הנבחרים.

הסנקציות שאושרו הן נגד חברות ואנשים המעורבים בנורד סטרים-2, ויכולות לגרור שלילת אשרות כניסה לארה"ב וחסימת עסקות הקשורות לנכסים בארה"ב.

הנפגעת העיקרית מהסנקציות עשויה להיות ענקית האנרגיה הממשלתית הרוסית גזפרום שמובילה את הפרויקט, אולם גם שותפותיה האירופיות עלולות להיפגע. בפרויקט מעורבות כ-350 חברות, בהן ענקית הנפט והגז הבריטית-הולנדית רויאל דאץ'-של, קבוצת האנרגיה הצרפתית אנג'י (Engie), חברות האנרגיה הגרמניות ווינטרשל (Wintershall) ויוניפר (Uniper) וחברת האנרגיה האוסטרית OMV.

החברה השווייצית אולסיס (Allseas), שספינותיה אמונות על הנחת הקטע האחרון של נורד סטרים במים הטריטוריאליים של דנמרק, עשויה אף היא להיות על הכוונת של הסנקציות.

הסנקציות הגיעו מאוחר מדי

סעיף החוק הנוגע לסנקציות קובע כי לחברות ואנשים שנגדם הוטלו העיצומים יינתן פרק זמן של 30 ימים לעצור את פעילותן או מעורבותם בפרויקט בטרם ייכנסו הסנקציות לתוקף. דבר זה עשוי לאפשר לגזפרום די זמן כדי להשלים את הפרויקט - הקרוב מאוד לסיומו - עוד לפני כניסתן לתוקף של הסנקציות, גם אם הללו יוטלו מיד לאחר אישור החוק בחתימת טראמפ.

הקטע האחרון של הצינור יושלם עד ה-11 בינואר, זמן רב לפני סוף פרק הזמן של 30 יום שלפני כניסת הסנקציות לתוקף, ציינה האנליסטית אנה בוריסובה משירות המחקר בלומברג-NEF בלונדון. נורד סטרים צפוי להיכנס לשימוש בין אפריל ליוני 2020, לאחר השלמת עבודות חיבור נוספות ובדיקות, הוסיפה. "הפרויקט נראה בטוח", אמרה בוריסובה, "איננו רואים סיכונים משמעותיים".

יכולתה של ארה"ב למנוע את השלמת בניית צינור הגז מרוסיה לגרמניה מועטה ביותר, הודו שני בכירים בממשל האמריקאי בפני סוכנות הידיעות בלומברג. השניים, שביקשו לשמור על עילום שם, אמרו כי הסנקציות שאישר אתמול הקונגרס במסגרת תקציב הביטחון מגיעות באיחור רב מכדי שתהיה להן השפעה כלשהי על הפרויקט.

רוסיה: הסנקציות לא ימנעו השלמת הפרויקט

הסנקציות החדשות של ארה"ב לא יעצרו את הפרויקט, אמר היום דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב. "אנחנו מניחים כי הוא יושלם", השיב לעיתונאים כאשר נשאל האם הסנקציות יגרמו לעצירת העבודות על נורד סטרים.

פסקוב הוסיף כי הסנקציות הן "הפרה ישירה של החוק הבינלאומי" ומהוות "דוגמה מושלמת של תחרות לא הוגנת" מצד וושינגטון. לדבריו, ארה"ב "כופה על הצרכנים האירופים מוצרים יקרים יותר ובלתי תחרותיים - וגז טבעי יקר יותר".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ביקרה אף היא את החלטת ארה"ב להטיל סנקציות על הפרויקט, אולם אמרה כי ארצה לא תנקוט בתגובה בצעדי תגמול משלה. עוד הוסיפה כי גרמניה "מתנגדת לסנקציות אקסטרטריטוריאליות" מהסוג שאישר הקונגרס בארה"ב.

"אינני רואה אפשרות אחרת מלבד לדבר עם ארה"ב ולהבהיר כי לא מקובלת עלינו ההתנהלות של עיצומים אקסטרטריטוריאליים", אמר מרקל בתגובה לשאלות שהוצגו לה בבונדסטאג.

בשבוע שעבר, שר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, קרא לארה"ב שלא להתערב במדיניות האנרגיה של אירופה, וכתב בציוץ בחשבונו בטוויטר כי "מדיניות האנרגיה האירופית נקבעת באירופה, לא בארה"ב".

פרויקט נורד סטרים החריף את השסע בין מדינות מערב אירופה לארה"ב, שהביעה התנגדות לצינור מתחילתו. תחת הנשיא טראמפ, שמעדיף שגרמניה תייבא גז מארה"ב, הממשל האמריקאי לא הטיל עד כה סנקציות על חברות שמשתתפות בפרויקט.

התנגדות ארה"ב לפרויקט נורד סטרים 2, המוערך ב-11 מיליארד דולר, נובעת מכך שהוא יגדיל את תלותה של אירופה באספקת גז מרוסיה. לאחר השלמת הכפלת נורד סטרים, יזרים הצינור מרוסיה לגרמניה 110 מיליארד מ"ק גז טבעי מדי שנה - כמות המספיקה לכיסוי כל צריכת הגז השנתית של גרמניה וצרפת גם יחד.

נורד סטרים עובר בקרקעית הים הבלטי, ומהווה חלופה לצינור גז מרוסיה למערב אירופה שעובר דרך אוקראינה. האחרון הוא שעמד במוקד משבר הגז בין רוסיה לאוקראינה בחורף 2006, כאשר חלקים מאירופה נותרו ללא חימום לאחר שאוקראינה סירבה לשלם לרוסיה עבור הגז שצרכה בעצמה מהצינור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"