מי רוצה להיסחב עם ארנק - כשאפשר להשתיל שבב מתחת לעור

בשוודיה החליטו להמציא את הכסף מחדש, מפני שלקחת ארנק או אפילו סמארטפון יכולה להיות פעולה מורכבת מדי. מאז שהתחיל האדם לסחור הוא החזיק באמצעי תשלום פיזיים – צדפות, אבנים טובות ומטבעות. ב-200 השנים האחרונות בערך נעשה שימוש גם בשטרות כדי לבצע תשלומים.

ב-70 השנים האחרונות נעשה שימוש בכרטיסי חיוב, שנהפכו עם השנים לכרטיסי אשראי. בעשור האחרון מפתחים שיטות תשלום חדשות באמצעות שבבים, ואלה נהפכו בחמש השנים האחרונות למערכות תשלומים כמו אפל פיי ועלי פיי.

בשוודיה משתילים כיום שבב תת-עורי שיכול להחליף אמצעי תשלום, מפתח למכונית או לבית ולשאת את המידע האישי על גב המשתמש. השבב מושתל מתחת לעור בין האגודל לאצבע המורה והוא פועל בטכנולוגיית RFID – טכנולוגיה דומה לזו שבכרטיסי אשראי מודרניים או במערכות זיהוי ביומטריות. יותר מ-3,000 שוודים בחרו להשתיל את השבב מתחת לעור ולשלם על כך 150 דולר.

השבב הוא בגודל של גרגר אורז וכבר מ-2015 נערכים ניסויים בהשתלתו. אולריקה קלסינג סיפרה לסוכנות הידיעות AFP כי היא משתמשת בשבב כדי לפתוח את דלת מקום העבודה שלה, להיכנס לחדר הכושר ואפילו להחליף את כרטיס הנסיעה ברכבת. "זה היה כיף לנסות משהו חדש ולראות איך אפשר להשתמש בזה כדי שהעתיד יהיה קל יותר", אמרה.

לפי כמה הערכות, בעולם יש כיום כ-10,000 בני אדם, שבהם מושתלים שבבים, ושוודיה היא המובילה העולמית בתחום. בוויסקונסין בארה"ב יש חברה שמספקת שבבים דומים שניתן להשתיל לבד מתחת לעור. לשם כך יקבל המשתמש ערכה עם מכשירים סטריליים מיוחדים ומחט שבאמצעותה ניתן להשתיל את השבב. "אקונומיסט" דיווח שיש גם "מסיבות השתלה", שבהן מומחה מחדיר את השבב למשתתפים.

התומכים בשימוש בשבבים טוענים כי הם בטוחים יותר מארנק או מטלפון שניתן לגנוב, וכך לגנוב את זהות המשתמש, כספו ורכושו - בעוד את האגודל אי אפשר לגנוב. ואולם, המתנגדים טוענים שהשבבים עשויים להוביל לפגיעה חמורה בפרטיות המשתמשים. לשבבים האלה אין רכיב ג'י.פי.אס, ולכן אי אפשר לעקוב אחרי מיקום המשתמש, אך קיימות עקבות דיגיטליות שיכולות למסור פרטים על פעילות יומיומית. בעתיד, ייתכן שהשבבים האלה ינתרו מדדים רבים בגוף האדם ויאפשרו זיהוי מקום - ודאגות הפרטיות יהפכו לחמורות יותר.