שלוש הדרכים לפצח את התחרות מול סין

העוצמה התעשייתית של סין מאיימת על המבנה של הכלכלה הגלובלית כולה ■ כדי להתמודד עם התחרות, צריך להבין את ממדיה השונים, ולגרום לסין להבין כי לאחר שגרפה תועלת כה רבה ממערכת הסחר העולמית, היא נהפכה לאחת השומרות שלה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
CHINA-ECONOMY-MANUFACTURING
צילום: STR/אי־אף־פי
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

אם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, היה מטיל מכסי עונשין על כל הייצוא הסיני לאמריקה, כפי שהבטיח, הוא היה פותח במלחמת סחר. למרבה המזל, הנשיא היסס, בין היתר כי הוא זקוק לעזרתה של סין בהרתעת השאיפות הגרעיניות של צפון קוריאה. אבל זה לא סוף הסיפור. המתיחות בנוגע לעוצמתה התעשייתית של סין מאיימת על המבנה של הכלכלה הגלובלית כולה.

נציג הסחר של ארה"ב כינה באמצע ספטמבר את סין "איום חסר תקדים" שלא ניתן לרסנו באמצעות חוקי הסחר הקיימים. האיחוד האירופי, החושש ממבול של רכישות סיניות, מתווה כללים נוקשים יותר להשקעות זרות. בה בעת, האסטרטגיה של סין הדוגלת במודרניזציה של הכלכלה שלה מעיבה עוד יותר על התמונה.

בליבה של המתיחות יש עובדה אחת, פשוטה להפליא: חברות מסביב לעולם עומדות בפני תחרות קשה מתמיד מצד מתחרותיהן הסיניות. סין אינה המדינה הראשונה שעוברת תיעוש, אבל אף אחת לא עשתה את הקפיצה הזאת מהר כל כך ובסדר גודל כה מונומנטלי. קצת יותר מעשור עבר מאז שאזורי תעשייה בסין התמחו בייצור רוכסנים, גרביים ומציתים. כיום סין נמצאת בחזית הטכנולוגיה החדשנית ביותר — מתשלום סלולרי ועד רכב אוטונומי.

אף שהישגיה של סין מעוררים השתאות, יש חשש גובר מעלייתה, כי העולם עלול להיות נתון לשליטתה של כלכלה שאיננה משחקת משחק הוגן. תאגידים חשים מאוימים. ממשלות שחזו בברקזיט ובבחירתו של טראמפ כתגובת נגד לגלובליזציה חוששות מאובדן מקומות עבודה ומנסיגה מהחזית הטכנולוגית. אפילו אם התוצאה הסופית חיובית, כולן צריכות לחשוב נכוחה אודות טבעו האמיתי של האתגר הסיני.

צריך להבדיל בין תעמולה למציאות

סין שמרה על המטבע שלה בשער נמוך במשך שנים כדי לעודד את הייצוא. היא מממנת את תאגידי הענק שבבעלותה באמצעות אשראי זול, ומרגליה התעשייתיים גונבים סודות. אולם הניסיון לצייר את סין התאגידית כמפלצת לא דמוקרטית — המנוהלת על ידי המדינה שגונבת ומרמה כדי לנצח בתחרות — הוא מיושן ולא מדויק. חידושים מקומיים משגשגים. החברות החדשניות הן פרטיות ברובן, ולא אותם ראשים מרובים של המפלצת המכונה סין בע"מ. כדי להבדיל בין תעמולה למציאות, חשבו על התחרות הסינית כבעלת שלושה ממדים: הממד הלא־חוקי, ממד העוצמה, ממד ההגינות. כל אחד מהם זקוק לתגובה שונה.

ראשית, החלק הלא־חוקי. הדוגמה הטובה ביותר היא הגניבה הבוטה של קניין רוחני שמייצרת את הכותרות הסנסציוניות ביותר — כמו ההאשמות ב–2014 נגד חמישה קציני צבא סיניים שפרצו לחברות אמריקאיות העוסקות בתחומי הגרעין, האנרגיה הסולארית והמתכות. החדשות הטובות הן שפשעים כאלה נמצאים בירידה. הסכם עם ארה"ב ב–2015 הוביל לירידה ניכרת בפריצות סיניות לחברות זרות, ומאחר שחברות סיניות מייצרות יותר ערך, הן עצמן דורשות הגנות טובות יותר בסין על קניינן הרוחני.

הממד השני — תחרות קשה אך חוקית — חשוב בהרבה. חברות סיניות הוכיחו כי הן יכולות לייצר מוצרים טובים בפחות כסף. ב–15 השנים לאחר הצטרפות סין לארגון הסחר העולמי (WTO), המחיר לצרכן של טלוויזיות נפל ביותר מ–90% בגלל מוצרים זולים באיכות שווה.

הנתח של סין בייצוא הגלובלי עלה ל–14% — הנתח הגבוה ביותר שאליו הגיעה מדינה כלשהי בעולם מאז ארה"ב ב–1968. ואולם נתח זה עלול להצטמצם, מאחר שסין מאבדת את אחיזתה בתעשיות דלות ערך כמו טקסטיל. מנגד, היא משפרת את המוניטין שלה בטכנולוגיה מתקדמת. אם נתונים הם הנפט החדש, תעשיית הטכנולוגיה של סין היא בעלת מאגרים עצומים של נתונים. נתונים אלה מיוצרים על ידי מאות מיליוני אנשיה שנמצאים באינטרנט, אך אינם מוגנים בחוקי פרטיות. בין אם אתם מייצרים מכוניות בגרמניה, מוליכים למחצה באמריקה או רובוטים ביפן — יש סיכוי רב כי בעתיד המתחרים הקשים ביותר שלכם יהיו מסין.

הממד השלישי והקשה ביותר לניהול הוא תחרות לא הוגנת: התנהגות פרועה, אך כזו שאינה מפרה חוקים גלובליים. הממשלה דורשת שחברות זרות יחשפו את הטכנולוגיה שלהן כמחיר כניסה לשוק העצום של סין. חברות זרות היו היעד לתביעות הגדולות ביותר בסין בתחום ההגבלים העסקיים. הממשלה מגבילה גישה למגזרים עתירי רווח, ומממנת התקפות על תעשיות אלו עצמן בחו"ל. התנהגות כזו מסוכנת, מאחר שלא ניתן להתמודד עימה בחוקים הקיימים כיום.

לקדם בברכה את התחרות העזה

חלוקת התחרות הסינית לשלוש קטגוריות אלו מסייעת לכייל את התגובה להן. הפשוטה שבהן היא התגובה למעשים לא חוקיים; ממשלות צריכות לתבוע ולדרוש מענה באמצעות בתי המשפט או ארגון הסחר העולמי. חברות יכולות להגן על עצמן טוב יותר נגד גנבי סייבר, מסין או מכל מקום אחר.

אף שפוליטית קשה לבצע זאת, התגובה הטובה ביותר לתחרות עזה היא לקדם אותה בברכה. הצרכנים ירוויחו ממחירים נמוכים יותר ומחדשנות מהירה יותר. ניסיונות לא נבונים לבלום את הגאות יפגעו ביתרונות האלה, והם עלולים גם לפגוע במערכת הסחר העולמית, ולזה יהיו השלכות הרות אסון. במקום לנסות לבלום את הפסד המשרות, ממשלות צריכות לספק הכשרות מקצועיות ורשתות בטחון טובות יותר. חברות וממשלות צריכות להוציא יותר על חינוך ועל מחקר. לפני שש שנים אמר ברק אובמה כי אמריקה עומדת בפני "רגע ספוטניק" חדש עם עלייתה של סין. מאז לא הוקדשו משאבים נוספים למחקר, להכשרות ולתשתית.

הקטגוריה הקשה מכולן היא תחרות שאינה הוגנת, אולם היא עדיין חוקית. גישה אחת היא להכריח את סין להתנהג יפה יותר באמצעות פעולה משותפת. ארה"ב, אירופה והכלכלות הגדולות באסיה יכולות לפרסם באופן משותף מידע על הנזק הכלכלי שמדיניות סין גורמת — כפי שעשו כשפירסמו מידע על כושר הייצור המופרז בתעשיית הפלדה, וכך דחפו את סין לקצץ בכושר התפוקה שלה.

מדינות אלו צריכות לדרוש הדדיות, ולחייב את סין להתייחס לחברות זרות בגישה דומה לזו שמתייחסים לחברות סיניות בשווקי היעד שלהן. ממשלות צריכות לבחון את מדיניותן לגבי סינון השקעות מסין, כך שיוכלו לחסום איומים לבטחון הלאומי (ואך ורק להם). עליהן לדרוש כי משקיעים עם מימון ממשלתי ידווחו על כך באופן מלא, ויענישו את אלה המסתירים את זהות מממניהם.

רוב האחריות על יישור ההדורים נופלת על כתפי סין. ייתכן שהיא תשאל את עצמה למה כדאי לה. אחרי הכל, גרמניה ואמריקה של המאה ה–19 התעשרו מאוד בעזרת סובסידיות ומכסי מגן, ובריטניה ויפן התנהגו בבריונות. אולם לאחר שגרפה כל כך הרבה תועלת ממערכת הסחר העולמית, סין צריכה להכיר בכך שהיא נהפכה לאחת השומרות שלה. אם היא תפגע בה לרעה — באמצעים לא חוקיים או בהטלת עומס מופרז עליה — היא תשבור אותה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?

טיבינגן גרמניה

ברוכים הבאים לעיר שבה המהירות המקסימלית היא 7 קמ"ש

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עבודה ניידת חוף הים

"אני לא קובעת פגישות בזמן השקיעה, גם אם זה אומר להפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש"

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון