החברות האתיות כובשות את וול סטריט - ומניבות ערך שאינו כלכלי בלבד

בשלוש השנים האחרונות הוכפל מספרן של החברות האמריקאיות המשקיעות בנושאי סביבה, חברה ומשילות ■ וול סטריט משווקת אותן כהשקעות אתיות, והן מעלות שאלות לגבי אופני המדידה של מוסר בפיננסים, ואם כדאי להשקיע בחברה ערכית גם במחיר של תשואה נמוכה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רחוב וול סטריט
וול סטריטצילום: Mark Lennihan/אי־פי
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

בעקבות העייפות הרבה מתפקידה כשק חבטות בשל התנהגותה הלא מוסרית, ובחיפוש אחר מוצרי השקעה שמתאימים לקהל רחב, וול סטריט התחילה לשווק השקעות אתיות. השאיפה הזאת אינה פשוטה: כיצד יכולה תעשייה שמתמקדת בתשואות פיננסיות למדוד מעשים טובים?

הגישה הזאת התחילה לפני שנים עם קרנות שמיתגו את עצמן כבעלות אחריות חברתית. המושג החם ביותר כיום הוא — ESG environmental, social, governance — השקעות העוסקות בסביבה, חברה ומשילות.

מורנינגסטאר, חברת המדדים והנתונים הפיננסיים, מסווגת כל חברה שמשתמשת במושגים כמו קיימות ו–ESG בקטגוריה אחת, שכיום יש בה 204 חברות עם נכסים בסך 77 מיליארד דולר. החברה הוותיקה ביותר ברשימה הוקמה ב–1971, אך כחצי מהחברות הוקמו בשלוש השנים האחרונות בלבד.

בבתי ההשקעות בארה"ב התחילו חטיבות ניהול העושר להשקיע בחברות עם מאפיינים כאלה. לפי מורנינגסטאר, יש יותר מ–2,000 קרנות כאלה בעולם. קרנות צדקה וקרנות פנסיה, מאגרי הכסף הגדולים בעולם, מתחילות לרמוז כי גם הן עשויות להשקיע בחברות אתיות.

שתי שאלות מהותיות מלוות את מבול ההשקעות. הראשונה היא אם הגישה הזאת מגיעה עם עלויות מיוחדות, האם המשקיעים מוכנים לקבל תשואה נמוכה יותר בתמורה למירוק מצפונם? השאלה השנייה היא מה יש למדוד, או כיצד קובעים שחברה היא אתית? לא קל לענות על שתי השאלות האלה.

אחד הניסיונות לענות על השאלה הראשונה מסתכל על ההפך: האם מניות שאינן זכאיות להיכלל בקבוצה זו זכו לתשואות גבוהות יותר, או במלים אחרות, האם יש פרמיית מוסר? בעולם יש קטגוריה של "מניות חטאים" שכוללת בדרך כלל חברות טבק, אלכוהול, הימורים ולפעמים גם חברות נשק. מחקר שבחן את מניות החטאים ב–2009, שנקרא "מחיר החטא", וחובר על ידי הכלכלנים הריסון הונג ומרצ'ין קספרצ'ק, הגיע למסקנה שאכן יש תשואות עודפות בהשקעה במניות חברות טבק, אלכוהול והימורים.

ואולם, מחקר נוסף שפורסם השנה על ידי דיוויד בליץ מחברת ניהול הנכסים רובקו ופרנק פבוזי מבית הספר לעסקים EDHEC בשם "בחזרה למניות החטאים", הגיע למסקנות הפוכות. לדבריהם, הסיכונים שכרוכים בהשקעות אלה, כמו השקעה חוזרת בשיעור נמוך, מעידים כי אין הוכחה שההשקעה מספקת פרמיה בעבור סיכוני המוניטין. רוברט ויטלו, פרופסור בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק, אומר כי האנליזות הסותרות משקפות תוצאות רחבות של מאמצים מסובכים יותר לעקוב אחרי תוצאות של חברות מוסריות שיכולות להתאים לקרנות כאלה.

לא קל לזכות בהגדרה של חברה אתית

זה היה עוזר מאוד אם היתה תשובה פשוטה לשאלה השנייה: מה באמת מגדיר חברת ESG? מתוך שלוש הקטגוריות שמסמלים ראשי התיבות, הברורה ביותר היא הראשונה: "סביבתית", כלומר, חברות שמייצרות השפעות חיצוניות רבות על הסביבה אינן יכולות להיכלל בקטגוריה — אלה הן עלויות שאינן נכללות בהליך הייצור כמו פחמן ופסולת או צורות אחרות של זיהום.

המשילות (G) כוללת את המבנה הארגוני של החברה והתנהלותה, כמו מבנה הדירקטוריון, גילוי נאות ושכר העובדים. אף אחד מהתחומים הוא לא פשוט, אבל המורכבות של שניהם מחווירה לעומת החשיפה מה עומד מאחורי החברתי (S). נושא זה כולל זכויות עובדים, כמו שעות עבודה, שכר, מתקני העבודה והיכולת להגיש תלונה במקום העבודה, וכן נושאים כמו שוויון מגדרי בקרב העובדים. מאות שירותים חיצוניים שונים בוחנים כיצד חברות מתייחסות לנושאים חברתיים. מחקר של אוניברסיטת ניו יורק בדק את 12 הגישות הפופולריות ביותר לנושא החברתי. מתוך אלה הוא הוציא יותר מ–1,700 אמצעים למדידת החברתיות. חברות שמבקשות לעמוד בהערכות אלה עמדו בפני משימה מרתיעה: מענה על 763 שאלות בעבור חברות ממגזר המזון ומשקאות; ו–698 שאלות לחברות במגזר הכרייה.

לכן, אפילו חברות שמוכנות למלא סקרים המומות מגודל המטלה. סקר אוניברסיטת ניו יורק מציין כי גישות רבות כיום מתעלמות משרשרת האספקה ומהתוצאה הסופית של התהליך, או שהן שופטות את החברות לפי כוונותיהם המוצהרות, כמו להבטיח שהם יבקשו מהספקים לדאוג לתנאי העובדים, בלי לעשות זאת בפועל.

הקושי של תחום ההשקעות האתיות לעמוד בציפיות הגבוהות ממנו מצדיק את הספקנות המופגנת כלפיו. עם זאת, הוא מגדיל את תשומת הלב לבעיות מסוימות, ובכך יוצר לחץ לשינוי הגישה בעסקים. העיסוק בו גם משכלל את ההגדרות להשקעות שעשויות להיות בעלות ערך במובנים אחרים, ועוזר ליצור מדדים כמותיים במקום תחושות מחממות לב. אוניברסיטת ניו יורק מתכננת ליצור אינדיקטורים משלה למדדים חברתיים. האוניברסיטה רוצה שיהיו 12 מדדים פשוטים. העובדה שהיא וגורמים אחרים בוחנים את האפשרויות לגישות חדשות, כשלעצמה, היא דבר טוב מבחינה חברתית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט