אינטל: "חוק מור" לא מת

החוק שנוסח לפני יותר מ-50 שנה על ידי מייסד אינטל, גורדון מור, קבע כי מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב מוכפל מדי שנתיים, ועומד בסיס התפתחות טכנולוגיית המחשוב בעולם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גורדון מור, ממציא "חוק מור"
גורדון מור, ממציא "חוק מור"צילום: אי.פי

זה למעלה מחמישה עשורים ש"חוק מור", הקובע כי מדי שנתיים מוכפל מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב, עומד בבסיס התפתחות טכנולוגיית המחשוב בעולם, ואחראי לשדרוגים הקבועים של מחשבים וסמארטפונים שלהם הורגלו הצרכנים.

אולם בשנים האחרונות גברו ההערכות כי החוק הולך ומאבד את תוקפו ושמגזר השבבים לא יוכל עוד לעמוד בקצב הגידול שנוסח ב"חוק מור" בשנת 1965 על ידי מייסד אינטל, גורדון מור.

אפילו מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ, הזהיר בקיץ 2015 כי למרות שאינטל הצליחה במשך שנים לעמוד קצב הכפלת צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים שנקבע ב"חוק מור", פרק הזמן החולף בין כל דור של מעבדים הולך ומתרחב.

עם זאת, כעת יוצאת אינטל בצפירת הרגעה לפיה החברה דווקא ממשיכה להצליח לעמוד בקצב הגידול שנוסח בחוק המפורסם. סגן נשיא אינטל, סטייסי סמית, אמר אתמול באירוע בסן פרנסיסקו כי "חוק מור" ממשיך להיות תקף בעוד ענקית השבבים האמריקאית מבצעת את המעבר מדור השבבים בגודל 14 ננומטר לשבבי 10 ננומטר.

בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטלצילום: בלומברג

"'חוק מור' לא מת, לפחות לא בשבילנו", אמר סמית. "העלות שלנו לטרנזיסטור יורדת בקצב מעט יותר מהיר מהקצב ההיסטורי. חוק מור חי ובועט. אנחנו עושים צעדים גדולים יותר. יש לנו הובלה של שלוש שנים על שאר המגזר".

מתחרתה של אינטל, יצרנית השבבים קואלקום, אמנם כבר הודיעה בעבר כי תעשה שימוש בתהליכי ייצור של שבבי 10 ננומטר, שפותחו על ידי סמסונג, במעבדי סנאפדרגון (Snapdragon) החדשים שלה. אולם אינטל גורסת כי ייצור השבבים שלה הוא המתקדם ביותר בעולם ועדיין מקדים בדור אחד את המתחרים.

סמית אמר אתמול כי אינטל ממשיכה להוביל. לדבריו, שבבי 10 ננומטר החדשים של המתחרות הם למעשה שווי ערך לשבבי 14 ננומטר שהשיקה אינטל לפני שלוש שנים.

בכיר נוסף באינטל, מארק בוהר, אמר באירוע כי צפיפות הטרנזיסטורים שאליה מגיעות המתחרות בשבבי 10 ננומטר שלהם, זהה לצפיפות שהשיגה אינטל כבר בשבבי 14 ננומטר שלה.

אינטל מתכננת להשיק שבבי 10 ננומטר "אמיתיים" בהמשך השנה, ומשמעות הדבר היא כי אינטל נהנית מיתרון של 30% בעלויות בכל רגע נתון. שבבי 10 ננומטר ישמשו את החברה במשך כשלוש שנים, בטרם תעבור אינטל לשבבי 7 ננומטר, ולדברי סמית, קיימת "ניראות" גם לשבבי 5 ננומטר.

"הם יכולים לתת לזה איזה שם שהם רוצים, אבל כולנו יכולים להסכים שהשמות הללו איבדו את משמעותם", הוסיף בוהר.

המעבר של אינטל מדור השבבים הנוכחי בגודל 14 ננומטר לשבבי 10 ננומטר, צפוי היה במקור להתחרש כבר בשנת 2016 - על פי "חוק מור" - אולם התעכב. זאת לאחר עיכוב דומה גם במעבר משבבי 22 ננומטר למעבדי 14 ננומטר.

"חוק מור" קבע במקור כי מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב יוכפל מדי שנה, אולם החוק עודכן בשנת 1975 לפרק זמן של שנתיים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות