כרטיס להופעה של אדל הגיע ל-44 אלף שקל והמלחמה בספסרים החלה

מאות כרטיסים להופעה של אדל בקיץ הבא נמכרים מחדש ברשת ב-9,000 ליש"ט (כ-43,700 שקל), על אף שהזמרת מנסה להילחם בספסרים. המחירים לכרטיסים להופעות הבאות של אדל באצטדיון וומבלי זינקו ומומחים מזהירים כי מלחמה בספסרים באמצעות הוצאה מחוץ לחוק של כל מיני "בוטים" שמעלים את המחירים לא באמת תוביל לעצירת עושק הלקוחות.

אתרים כמו ויהגוגו וסטאב משמשים ל"מכירת כרטיסים שניונית" על ידי ספסרים, ובהם מתפרסמים כבר כרטיסים להופעות של הזמרת שייערכו ביוני. חלק מהכרטיסים היו זמינים לרכישה עוד לפני שהוצעו באתר הרשמי של אדל. אתרים כמו גטמיאין וסיטווייב שנמצאים בבעלות טיקטמאסטר, נמנעים מלהציע כרטיסים להופעה של אדל בגלל הדרישה לחקור את הספסרים.

אדל עובדת בשיתוף פעולה עם סונגקיק, חברה שמשתמשת בטכנולוגיה שאמורה להבטיח שהכרטיסים יימכרו ישירות למעריצים האמיתיים. מקורות בתעשייה אומרים שמספר הכרטיסים הזמינים למכירה בוויהגוגו ובסטאבהאב נמוך ב-5,000 לעומת המספר באירועים דומים בעלי ביקוש גבוה – בזכות השימוש בטכנולוגיה. ואולם מאות כרטיסים עדיין נמכרים באתרים אלה במחירים גבוהים בהרבה מאלה שהוצעו באתר הרשמי של אדל.

בתעשיית המוזיקה חוששים כי הרעיונות שהועלו למלחמה בספסרים אינם מספיקים. בפרלמנט שוקלים להוציא את השימוש בבוטים אל מחוץ לחוק. הבוטים למעשה מאפשרים רכישת מאות כרטיסים באופן אוטומטי לשימוש של ספסרים בתוך שניות. בתעשיית המוזיקה לא בטוחים שהמלחמה בבוטים היא הפתרון.

המנהל המוזיקלי איאן מקאנדרו מחברת וויילדלייף אומר כי הוא חושש שיש מנהלים בתעשייה ואנשים שתפקידם הוא לקדם את ההופעות, שמעבירים באופן ישיר כרטיסים למכירה באתרי הספסרות ועוקפים את מכירת הכרטיסים הרשמית.

"פונים אלי לעתים קרובות מאחד מארבעת האתרים האלה ומבקשים להגיע איתי להסדר שלפיו אני אתן להם כרטיסים ובתמורה אשתתף ברווחים", אמר מקאנדרו שמייצג בין היתר את להקת "ארקטיק מנקיז". לדבריו, "סירבתי כמה פעמים להצעה כזו. אני יכול להבין איך זה יכול לפתות אנשים מסוימים שרוצים למקסם רווחים להופעה".

יועץ הביטחון רג ווקר אמר בשימוע שנערך באחרונה בפרלמנט הבריטי כי מישהו שקשור לזמר מייקל בובלה שלח באופן ישיר כרטיסים לפלטפורמות שניוניות, אך לא עשה זאת לצורך רווח אישי.

"לדעתי, אני מאמין שזה נעשה ללא ידיעת האמן, מה שגורם לי לתהות אם יש אמנים אחרים שזה קורה להם מבלי שהם יודעים", הוא אמר בשימוש בוועדת התרבות, התקשורת והספורט. ווקר, שבבעלותו חברה שנלחמת בספסרים, אמר כי הוצאת הבוטים מחוץ לחוק לא תפעל כתרופת פלא.

"אני חושש שנעביר חלק מהחוק שמטפל רק בחלק מהבעיה אבל לא מטפל בנושאים אחרים, כמו אמנים או מנהלים שעושים עסקות נסתרות עם פלטפורמות שניוניות למכירת כרטיסים". לדבריו, יש ספסרים שפשוט מעבירים את פעילות הבוטים אל מחוץ לבריטניה בגלל שהם צופים שיהיה עליהם אסור להפעיל אותם מהממלכה.

לדבריו, הספסרים יכולים גם לחזור לשיטות המסורתיות כמו העסקת אנשים שיטרילו את אתרי מכירת הכרטיסים הרשמיים באופן ידני, או שימוש בכרטיסי אשראי נפרדים כדי שיוכלו לעקוף את מגבלת הכמות המוצעת באתרים. לפי ווקר, צריך להביא בחשבון גם דרכים טכנולוגיות שאינן מוגדרות כבוטים, כמו דפדפנים מיוחדים שיאפשרו לספסרים לקצור כרטיסים.

במדינות אחרות נקטו בגישה קשה יותר נגד ספסרים. בבלגיה הוצאו אחרי מכירת הכרטיסים מיד שנייה אל מחוץ לחוק ובצרפת הוטלה עליהם מגבלה חמורה. גם באיטליה מקודמת חקיקה לחסום אותם.