זה הולך להיות מכוער: היום שאחרי פרישת בריטניה מהאיחוד

האם הבריטים יוותרו על הסכמים כלכליים כמו אלה שיש לאיחוד עם נורווגיה ושווייץ, ויסתכנו בפגיעה במטבע, בסחר ובפריון?

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
דייויד קמרון
ראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרוןצילום: Yui Mok/אי־פי
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

אם הבריטים יבחרו ביום חמישי הקרוב להישאר באיחוד האירופי, בריטניה תישאר מפולגת. אם הבריטים יבחרו לצאת, כפי שחוזים הסקרים, התוצאה תהיה טלטלה כלכלית ופוליטית, שכן המנצחים יגלו שיש כוחות כלכליים שאינם בשליטתם.

דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, כבר הודיע שאם האזרחים יבחרו לצאת מהאיחוד האירופי, הוא יפעיל מיד את סעיף 50 לאמנת ליסבון, שקובע את החוקים לעזיבת חברה באיחוד. כך יהיו שנתיים כדי להגיע להסכם. ללא הסכם במסגרת אירופית, תהיה בריטניה כפופה לחוקי ארגון הסחר העולמי, שמפקח על הסחר בין כל המדינות בעולם. במסגרת כללי ארגון הסחר העולמי יתאפשר לבריטניה להטיל מכסים, אך היא לא תיהנה מסחר חופשי בשירותיה הפיננסיים.

לטענת קמרון אין בכוונתו להתפטר, והוא זה שייצג את בריטניה במשא ומתן. ואולם רוב הסיכויים הם שהשמרנים יחפשו מנהיג חדש בתוך ימים ספורים.

לאיזה הסכם ישאף מנהיג חדש? יש פלגים שכלל לא מעוניינים בהסכם חדש. קבוצה שנקראת כלכלנים למען ברקסיט (הכינוי למהלך היציאה של בריטניה מהאיחוד) מציעה לבטל את כל מכסי היבוא.

לדבריהם, העלייה בסחר כתוצאה מכך תקפיץ את התמ"ג ב–4%. עם זאת, התחזית מסתמכת על כך ששינויים קטנים בעלויות הסחר יביאו להשפעה גדולה על היקפו, אומרים חוקרים בלונדון סקול אוף אקונומיקס. מלבד זאת, הנחות היסוד של הקבוצה אינן סבירות מבחינה פוליטית.

בצדה השני של קשת האפשרויות מוצע הסכם שלפיו לאחר שתעזוב בריטניה את האיחוד האירופי בהסכמת אזרחיה, היא תישאר חלק מהשוק המשותף.

יו"ר מפלגת הברקזיט, נייג'ל פראג'צילום: NEIL HALL/רויטרס

זהו ההסדר שיש לנורווגיה, תחת מטריית האזור הכלכלי האירופי (European Economic Area). גם לשוויץ, שאיננה חברה ב–EEA, יש הסכם דומה. בנורווגיה יש הסכמה לתנועה חופשית של עובדים וכפיפות כמעט לכל הרגולציה של האיחוד, בלי שתהיה לה השפעה על קביעתה. היא גם תורמת רבות לתקציב האיחוד תמורת הפריבילגיה הזאת.

הצבעת אי־אמון

הקלפים החזקים ביותר של מחנה התומכים בעזיבת בריטניה הן תיעובו של הציבור כלפי הגירה, רצונו בריבונות עצמית וסלידתו מתרומה לתקציב האיחוד. לפיכך האופציה הנורווגית לא תתקבל על דעתו של הרוב התומך בעזיבה בקרב השמרנים, שיקבעו מי יהיה מנהיג המפלגה הבא.

המנהיג שיזכה בתמיכתם יצטרך להבטיח לחסום מעבר חופשי של עובדים, ומשמעות הדבר היא שבריטניה לא תקבל מהאיחוד יותר מאשר הסכם סחר חופשי חלקי עבור מגזרים מסוימים, תחת חוקי ארגון הסחר העולמי.

ברגע שמחליפו של קמרון יתייצב בדאונינג 10, הוא יצטרך להתמודד עם הפרלמנט. פחות מ–150 חברי פרלמנט שמרנים ורק קומץ מהלייבור תומכים בגלוי בעזיבה. גם אם יצטרפו אליהם אחרים, רוב הפרלמנט יהיה מורכב מתומכי ההישארות באיחוד. אלה יעדיפו כנראה את האופציה הנורווגית.

במקרה של מאבק, מנהיג מהשמרנים שיתמוך בגישה הבדלנית ביותר לא ישרוד הצבעת אי־אמון. בעקבות זאת יגיעו בחירות כלליות בסתיו. מה שיקבע אם הפרלמנט ירחיק לכת עד כדי בחירות הוא התגובה הכלכלית לעזיבה — ככל שהמצב ייראה גרוע יותר, יהיה חשוב יותר להישאר בשוק המשותף.

תחזיות הצמיחה של בריטניה לשנה הנוכחית כבר ירדו ל–2%, מעט מעל מה שצפוי לגוש היורו, אם כי גם הוא ייפגע במקרה של ברקסיט. המשקיעים נפטרים מנכסים הנקובים בליש"ט בקצב המהיר ביותר מאז המשבר הפיננסי ב–2007–2008, וב–12 החודשים האחרונים נפלה הליש"ט ב–7.5%. זהו חלק ממגמה כללית של מעבר לנכסים בטוחים יותר, המשקפת גם את החששות מהברקסיט.

נפילת הליש"ט לא בהכרח תעודד יצוא

המכון הלאומי למחקר חברתי וכלכלי (NIESR) חוזה כי בטווח הקצר התמ"ג יירד ב–2.9%, ובטווח הארוך הוא יירד אף יותר, בשל גורמים כמו סחר מצומצם ונפילה בהשקעות זרות. ההשפעות המשניות לכך הן פגיעה בפריון העבודה ובשכר, ונפילה בליש"ט — שתגרום לעליית מחירים. בקרה הדוקה יותר על הגירה תחמיר את המצב כנראה.

התומכים ביציאה טוענים כי לכלכלנים אין יכולת לחזות מה יהיה בעתיד. מחנה זה טוען כי יציאה מהאיחוד דווקא תסייע לכלכלה. באפריל היצוא עלה לרמה הגבוהה ביותר זה שלוש שנים במונחים נומינליים. לדבריהם, נפילה בליש"ט בעקבות יציאה מהאיחוד תחזק עוד יותר את הכלכלה. ואולם הם לא בהכרח צודקים.

הזמנות מחו"ל לא תואמות ישירות לפיחות במטבע — שגם מייקר את היבוא. הפגיעה באמון ובאשראי של בריטניה בעקבות יציאה מהאיחוד תכה ביצואנים יותר ממה שמטבע חלש יסייע להם. ב–2008–2009, כשהליש"ט נפלה, היצוא בקושי התחזק.

בשבוע שעבר אמר שר האוצר של בריטניה, ג'ורג' אוסבורן, כי לנוכח השפעות אפשריות אלה של עזיבה, נדרש תקציב חירום להעלאת מסים וקיצוץ בהוצאות. הכרזה זו נשמעת יותר כמו ניסיון להפחיד את הבוחרים, ופחות כתוכנית כלכלית סבירה. אבל בנקודה מסוימת, גידול בגירעון בעקבות יציאה מהאיחוד ידרוש התמודדות.

חומרת הפגיעה הכלכלית המיידית תשפיע על ההסכם שבריטניה תחתור אליו. אך תוצאות המשא ומתן תלויות בנדיבות לבם של שותפיה האירופים של בריטניה.

תנאי הסכם סחר חדשים מצריכים הסכמה פה אחד, וזה מסבך את המגעים עד מאוד. דונלד טוסק, נשיא המועצה האירופית, אומר כי התהליך יכול לארוך גם שבע שנים. שלוש הכלכלות הגדולות ביותר, גרמניה, צרפת ואיטליה, אמנם מעוניינות בהישארות בריטניה, אך לא יסכימו לתת לה לצאת בלי פגע.

צרפת היא המתנגדת העיקרית. למרות שנשיאה, פרנסואה הולנד, שמר על שקט במהלך קמפיין משאל העם, מחשש שיחזק עוד יותר את רגשות המתנגדים להישארות, במארס הוא הבהיר את עמדותיו בפסגה בריטית־צרפתית. "אני לא רוצה להפחיד אתכם", הוא אמר, "אבל ליציאה יהיו השלכות".

נדיבותם של זרים

פוליטיקאים צרפתים סבורים שגישה בלתי מתפשרת מול בריטניה במקרה של יציאה מהאיחוד תשמש כאות אזהרה למדינות אחרות. ככל שמצבה של בריטניה יהיה גרוע יותר בנפרד מהאיחוד, כך יתומרצו אחרות להישאר בו, וזה כולל גם את הצרפתים עצמם.

החזית הלאומית בצרפת מבטיחה לבוחרים משאל עם משלהם. ב–2005 הצביעו הצרפתים נגד טיוטת חוקת האיחוד האירופי וזעזעו את מנהיגיהם. כיום הם שניים רק ליוונים בספקנות שלהם כלפי האחדות האירופית (יורו־סקפטיות). סקר חדש של מכון פיו מראה כי 61% מהצרפתים אינם אוהדים את האיחוד האירופי, כשבבריטניה המספר נמוך מ–48%.

ממשלת צרפת עובדת גם על רעיונות להפיח חיים בפרויקט האחדות האירופית באמצעות שיתוף פעולה צבאי וביטחוני. בפריז יש תרעומת על כך שהממשלה הקפיאה מיזמים אירופאים במשך חודשים כדי לא לעצבן את הבריטים. צרפת רוצה להציג את הרעיונות בפני המועצה האירופית בסוף יוני, ומקווה לזכות בתמיכת גרמניה.

בדומה לצרפתים, הפוליטיקאים הגרמניים זהירים בדונם בברקסיט, מחשש שאזהרות מחוץ ייתנו עידוד לקמפיין העזיבה — והם להוטים שבריטניה תישאר. גרמניה רוצה שהאיחוד האירופי ינוע כולו בכיוון אנגלוסקסי יותר. היא רוצה שהביורוקרטיה תקוצץ, והשליטה תחזור לידי הממשלות, תוך הגבלה של התערבות הממשלה, ולשיתוף פעולה גדול יותר במדיניות החוץ. "בברלין כולם מחזיקים אצבעות", אומר דיוויד מקליסטר, חבר גרמניה בפרלמנט האירופי, שאביו סקוטי. לדבריו, "אם בריטניה תצא מהאיחוד, אבכה במשך ימים".

וולפגנג שויבלה, שר האוצר הגרמני, הזהיר כי בריטניה אינה יכולה לצפות לטיפול מועדף אם תבחר לנטוש את האיחוד האירופי. "בפנים זה בפנים, בחוץ זה בחוץ", הוא אומר. ואולם רבים מצפים כי גרמניה, שיש לה עודף מסחרי גדול עם בריטניה ולא תרצה לפגוע ביצואנים שלה עצמה, תנקוט גישה רכה יותר מזו של צרפת.

מטאו רנצי, ראש ממשלת איטליה, ביטל את סכנות הברקסיט, ואמר כי אולי יהיה זה אסון לבריטניה, אך לא דרמה גדולה עבור איטליה והאיחוד האירופי. ולמרות זאת, איטליה מעדיפה בוודאות שבריטניה תישאר. רנצי מוצא עצמו תכופות באותו צד כמו בריטניה במועצה האירופית; הוא יהיה מבודד יותר בלעדיה.

כמו בצרפת, יש חשש שברקסיט תעודד את היורו־סקפטיות, בליגת הצפון שונאת הזרים ותנועת חמשת הכוכבים הפופוליסטית. בהתחשב במצבה החולני של הכלכלה האיטלקית, שבקושי צמחה מאז שהצטרפה לגוש היורו, הם ישתכנעו בקלות לצאת מהאיחוד.

האם ממשלתו של רנצי תצטרף לאחרות בגישה קשה כלפי בריטניה? "אנחנו לא קשוחים, זה לא בדנ"א שלנו", אומרת מרטה דאשו ממכון אספן, שכיהנה כסגנית שר חוץ. "אך אנו צריכים לשאוף ליישר עמדות עם צרפת וגרמניה. אנחנו רוצים להישאר בליבת גוש היורו".

אם יציאת בריטניה משמעה שהליבה הזאת תחשוש מפגיעה בלכידותה, או שהיא לא תוכל לשכנע את כל חברות האיחוד האירופי האחרות לקבל הסכם סחר חדש, הסיכוי של בריטניה לצאת עם הסכם טוב משותפיה לשעבר יהיה צנום במיוחד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן