בגלל הבצורת הקשה בהודו: 1,300 חקלאים התאבדו בתוך חצי שנה

הבצורת, מהקשות מאז עצמאות הודו ב-1947, עלולה להיות הרה אסון עבור מאות מיליוני תושבים בהודו וליותר מרבע האוכלוסיה באזורים הכפריים אין מספיק מים לשתיה

לוגו בלומברג
בלומברג
לוגו בלומברג
בלומברג

מאות מיליוני בני אדם מתמודדים בימים אלה עם אחת מהבצורות הקשות בתולדות הודו מאז עצמאותה ב-1947, לאחר שנתיים של משקעים דלילים ולקראת חום הקיץ הלוהט. מונסון מתקרב צפוי להעניק הקלה מסוימת, אבל המשך המצב הקיים עתיד להחמיר את מצוקת המים עבור חקלאים, בתעשייה ובערים.

הבצורת משפיעה על הכל, מייצור חשמל ועד אירועי ספורט במומבאי - מטרופולין של 18 מיליון איש, ובמדינת המחוז מהאראשטרה. פקידים מקומיים מגבירים את הלחצים להכריח חברות חשמל מקומיות להשתמש במים ממוחזרים. בית המשפט הגבוה בעיר הורה לליגת העל של הודו בקריקט לבטל משחקים מחוץ למדינה כדי שהמים לא יתבזבזו על השחקנים. ולא מעט אנשים נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים כדי להשיג מים.

עניים מושיטים את ידם בחלוקת מזון חינם בניו דלהי, הודו, ביוני 2015צילום: אי־פי

מהאראשטרה היא בין 10 מחוזות שהכריזו בצורת ב-2015, ואילצו את הממשלה הפדרלית להעניק תקציב חירום של 1.6 מיליארד דולר באמצעות קרן החירום הלאומית לסיוע בשעת אסון. מהאראשטרה היא אחת מהמדינות הגדולות והעשירות בין 30 מדינות הודו, עם 110 מיליון תושבים. היא כוללת את מומבאי וערים גדולות אחרות, וכן שטחים נרחבים של אדמה חקלאית. כמו אזורים חקלאיים אחרים של הודו, סובלת המדינה משנה שלישית של בצורת. יותר מ-80% מהחוות שבה תלויות בגשם לצרכי השקיה. התפוקה החקלאית צנחה בכמעט שליש מאז 2013. ההשפעה על בני האדם היתה קשה – ב-2015, 1,300 חוואים שהיו בעלי חוב התאבדו במהרשטרה בתקופה של חצי שנה.

גירעון בגשמים יכול להיות הרה אסון עבור מחצית מ-1.3 מיליארד התושבים של הודו המועסקים בחקלאות, המהווה 18% מהתמ"ג של המדינה, בשווי כולל של 2 טריליון דולר. ליותר מרבע האוכלוסיה באזורים הכפריים אין מספיק מים לשתיה, לפי נתוני הממשלה.

בשנה הבאה צפויה הקלה במשבר המים. התחזיות צופות עונת מונסונים טובה בין יוני לספטמבר, לראשונה מאז 2013.

האתגר הגדול של ראש הממשלה נרנדרה מודי הוא איך לנהל את הביקושים למים בהודו בטווח הארוך, שעה שהוא מנסה להעביר את המדינה מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה מתקדמת ולשמור על קצב הצמיחה הגבוה. בחודש שעבר אמר מודי בנאום ברדיו הארצי כי המדינה צריכה לעשות כל מאמץ כדי לחסוך כל טיפה.

"משבר המים הנוכחי הוא לקח", אמר פרשהנט גוסוואמי, מנהל ומדען ראשי של המכון הלאומי למדעים וטכנולוגיה CSIR. "אנחנו צריכים לנהל טוב יותר את המשאבים שלנו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"