הרגע המכונן של בלומברג

לראש עיריית ניו יורק לשעבר יש הזדמנות חד־פעמית לערער על המערכת הדו־מפלגתית בארה"ב, שבוחרים רבים מאסו בה, ולרוץ לנשיאות כעצמאי ■ האם יצליח לעשות זאת?

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

בסוף 2013, בימיו האחרונים כראש עיריית ניו יורק, ביקשו ממייקל בלומברג, איש המרכז המצליח ביותר בארה"ב, להסביר את סוד כוחה של המערכת הדו־מפלגתית, במדינה שאזרחיה בזים לשתי המפלגות האלה.

"הבעיה היא נאמנויות שבטיות", השיב בלומברג. "נתח גדול מהאוכלוסייה יצביע עם הקו המפלגתי שבחר - לא משנה מה תהיה המדיניות שלו", הוא נאנח. "זה אולי לא טוב, אבל זו המציאות".

צילום: רויטרס

בלומברג, מיליארדר טכנוקרט, שקל התמודדות עצמאית על נשיאות ארה"ב ב–2008, והכריע נגד. עתה, הוא שומע קריאות לשקול זאת שוב.

שתי המפלגות עשויות לבחור מועמדים לנשיאות שאינם מתאימים לקו השבטי שלהן. גוברים הסיכויים שהרפובליקאים יבחרו את דונלד טראמפ הדמגוג או את הסנטור טד קרוז מטקסס, נציג חלקלק ומחושב של הימין הקיצוני. ומי שאמורה להיות המועמדת המובילה הברורה של הדמוקרטים, הילרי קלינטון, מתקשה להדוף את המתחרה השמאלי שלה, הסנאטור ברני סנדרס מוורמונט, שתוכניותיו יצריכו מהפכה פוליטית.

תומכיו של בלומברג רואים סיכוי לשנות את הפוליטיקה בארה"ב. לטענתם, במרוץ אמיתי של שלושה מועמדים, לא יהיה לו צורך ברוב כדי להגיע לבית הלבן - כ–38% מהאלקטורטים במדינות הנכונות יספיקו.

לבלומברג בן ה–74 אין זמן רב להחליט: הוא חייב לפתוח בקמפיין עד אמצע מארס כדי ששמו יהיה מועמד לבחירה בכל 50 המדינות. בעלי בריתו סבורים שאם הרפובליקאים יבחרו בטראמפ או קרוז והדמוקרטים בסנדרס - יש לו סיכוי טוב להיבחר. למעשה, הם רואים דרך לזכות גם אם קלינטון עדיין תוביל אך תיחלש, או אם היא תהיה בסכנת העמדה לדין על התנהלות לא הולמת שלה בפרשת האימיילים, שבמסגרתה שלחה קלינטון מיילים סודיים מחשבונה הפרטי והלא מאובטח, - בעת שכיהנה כשרת החוץ.

מערכת הבחירות המקדימות הסוערת מעודדת את תומכיו של בלומברג. הם טוענים שרוב האמריקאים סולדים מהתחרויות המפלגתיות האלה, ומזהים בסקרים רוב דומם חדש שמאס במצב הקיים, אבל לא מוכן עדיין לחסל אותו.

בלומברג בהחלט שובר את התבנית הדו־מפלגתית. בתחילה, הוא כיהן כרפובליקאי בראשות עיר בעלת רוב דמוקרטי, ומאוחר יותר נהפך לעצמאי.

רפובליקאי עם עבר כמו של בלומברג לא היה מסוגל להיבחר לנשיאות. כיהודי שגדל בפרבר צווארון כחול ליד בוסטון, הוא ליברל עירוני חילוני בכל הנוגע לסוגיות חברתיות, ותומך בנישואים חד מיניים ובהפלות. הוא ניסה לאסור מכירה של משקאות עתירי סוכר ותמך במאמצי הממשל לבלום את שינויי האקלים. בנוסף, הימין מתעב אותו על כך שמימן קמפיינים לפיקוח על נשיאת נשק ברחבי ארה"ב.

לא אמור להיות אהוב

ואולם, בלומברג היה מתקשה לרוץ גם כדמוקרט. הוא התעמת עם איגודי המורים לגבי רפורמות בבתי הספר, והכעיס את השמאל כשהגן על מדיניות ה–Stop And Frisk, המאפשרת למשטרה לעצור אנשים ברחוב ולערוך עליהם חיפוש, והופנתה לעתים קרובות נגד שחורים. בלומברג טען בתקופה שהיה ראש העיר כי המדיניות צימצמה את הפשיעה, בין היתר משום ש"הרתיעו ילדים מפני נשיאת נשק".

מאוחר יותר גם הגן על הסופר־עשירים בוויכוח לגבי האי־שוויון, ואמר שיש להם חשיבות רבה בתור משלמי מסים.

בלומברג נתפש לעתים כרגזן. בסקר בעבר, שבו נשאלו הניו יורקים אם היו רוצים לאכול את ארוחת חג ההודיה במחיצת מי שהיה אז ראש העיר שלהם, כמעט 60% השיבו בשלילה. תומכיו של בלומברג טוענים כי הוא לא אמור להיות אהוב, הוא רק צריך להתקבל כאפשרות השלישית עבור בוחרים שנרתעים משאר האפשרויות. עצם המחשבה עליו בעימות טלוויזיוני לקראת הבחירות לנשיאות ממלאת את מעריציו באושר.

בלומברג, שעשה את הונו במו ידיו והקים אימפריית מידע פיננסי, מוערך בשווי של 40 מיליארד דולר, פי תשעה מדונלד טראמפ - שירש את הונו מאביו. כפילנתרופ, תרם בלומברג סכום שכמעט שווה להון שבו, לפי הערכות, מחזיק טראמפ. ומעל לכל, אומרים תומכיו, הוא יבלוט בידע שלו לגבי האופן שבו הכלכלה העולמית באמת עובדת.

פרנק לאנץ, גורו ייעוץ לרפובליקאים (שלא עובד כעת עם אף מועמד לנשיאות), אומר שבלומברג מציע לבוחרים שילוב ייחודי. בניגוד לקרוז, סנדרס וקלינטון - הוא מממן את כל הקמפיינים הפוליטיים שלו מכיסו. ושלא כמו טראמפ - יש לו ניסיון מנהיגותי. הוא יכול למשוך הן דמוקרטים והן רפובליקאים, בניגוד לכל אחד מיריביו הפוטנציאליים.

דונלד טראמפ, בלאס וגאסצילום: אי־אף־פי

בסקר שערך לאנץ בינואר, משך בלומברג יותר מרבע מכל הקולות בהתמודדויות היפותטיות מול טראמפ, קרוז וקלינטון - אם כי זכה לפחות פופולריות מצד הדמוקרטים, ויותר מצד הרפובליקאים.

המפלגות המסורתיות במצב של קריסה

סטיב שמידט, שהיה יועץ בכיר בקמפיין הבחירות לנשיאות של הסנאטור הרפובליקאי ג'ון מקיין ב–2008 (ואינו מייעץ לאף מועמד כיום), אומר כי שתי המפלגות המסורתיות נמצאות במצב של קריסה.

הוא רואה במצב הזה סיכוי לחדשנות, משום שלבלומברג יהיה כסף להשקיע בפנייה טכנולוגית לבוחרים - מה שיביא הצבעות טקטיות לטובתו, כולל ב–30 מדינות שבדרך כלל אין להן כל השפעה על המירוץ לבית הלבן.

אך ישנן עדיין לא מעט סיבות להיות ספקנים לגבי סיכוייו של בלומברג. ראש עיריית ניו יורק לשעבר תומך בסחר חופשי ובהגירה - בתקופה של פופוליזם נגדם. מלבד זאת, המפלגות המסורתיות ייאבקו קשות על מנת להגן על הדואופול שלהן. מנהיגי הדמוקרטים כבר קראו לבלומברג להישאר מחוץ למרוץ, מחשש שיפגע בעיקר במפלגה שלהם. הרפובליקאים מסכימים בשמחה עם ההערכה הזאת, וקוראים לו להתמודד.

אפילו ספר החוקים האלקטורלי מסייע לשתי המפלגות. מועמד לנשיאות זוכה כאשר הוא מבטיח לעצמו 270 אלקטורטים או יותר, ואם אף מועמד לא מגיע ל–270, הנשיא נבחר על ידי בית הנבחרים.

בית הנבחרים הבא יורכב כמעט בוודאות מרוב רפובליקאי, ולנוכח הסיכון למקום שהתפנה בבית המשפט העליון אחרי מותו של השופט אנטונין סקאליה, אפשר לצפות להצבעה לפי הקווים המפלגתיים.

ייתכן כי בלומברג ירוץ בכל מקרה, וימשוך מיליוני קולות של אנשים בעלי היגיון. אבל אם אחרי כמה חודשים יתברר שהוא עומד להפסיד ומקדם את בחירתו של הנשיא טראמפ, עדיף לקוות שהוא יפרוש. להיות מתון אמיתי זו אחריות - ולא רק הזדמנות.

תושבי ניו יורק לא בעד ראש עירם לשעבר

מייקל בלומברג אמנם היה ראש עיריית ניו יורק במשך 13 שנה, אך תושבי ניו יורק לא היו רוצים לראות אותו בבית הלבן.

סקר של ערוץ הטלוויזיה ניו יורק 1, שפורסם השבוע, מראה כי אף שהניו יורקים בחרו בבלומברג שלוש פעמים לראשות העירייה - 60% מהם לא היו רוצים לראות אותו מתמודד על נשיאות ארה"ב כמועמד עצמאי. 33% בלבד מהנשאלים הביעו תמיכה בהתמודדות של בלומברג, ו–7% אמרו כי עדיין לא החליטו.

גם ברמה הארצית נראה שהסיכוי של בלומברג לנצח כרגע לא גבוה. בשבוע שעבר פורסם סקר של "USA טודיי" ואוניברסיטת סאפוק שהראה כי אם בלומברג היה מתמודד מול דונלד טראמפ וברני סנדרס, הוא היה משיג 16% בלבד, לעומת 37% לטראמפ ו–30% לסנדרס. ללא בלומברג במירוץ, היה טראמפ זוכה ב–44% לעומת 43% לסנדרס.

בסקר אחר בארה"ב, של "וול סטריט ג'ורנל" ו–NBC, אמרו 16% מהנשאלים כי הם רואים את בלומברג באור חיובי, בעוד ש–27% אמרו כי הם רואים אותו באור שלילי, ו–32% בצורה נייטרלית. ל–26% נוספים לא היתה דעה בנושא. את סנדרס, לעומת זאת, 42% ראו באור חיובי, ואת טראמפ - 28%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?