בשוודיה שלפו את התותחים הכבדים - בעולם מפחדים מהרס כלכלי

הבנקים המרכזיים בעולם נכנסים למלחמת מטבעות ולתחרות על שיעור הריבית השלילית – אבל המשקיעים מתחילים לחשוש כי לא בטוח שהצעדים האלה תורמים לכלכלה העולמית

ניו יורק טיימס
לנדון תומס ג'וניור
ניו יורק טיימס
לנדון תומס ג'וניור

מה קורה כשמטול הבזוקה יורה נפלים?

מאז המשבר הפיננסי, היתה אמונה בקרב משקיעים כי שילוב של פעולות על ידי הבנקים המרכזיים – רכישת אג"ח, הבטחות נועזות או פלירטוט על ריבית שלילית – יספיק כדי למנוע מהכלכלה העולמית להיכנס למיתון.

אבל המשקיעים מתייאשים לנוכח צרור היריות שנורה באחרונה על ידי הבנקים המרכזיים – והוא גבר אחרי שהבנק המרכזי של שוודיה הודיע ביום חמישי במפתיע כי הוא מוריד את הריבית ממינוס 0.35% למינוס 0.5%. כעת גם קיים החשש שהצעדים הנחושים של הבנקים המרכזיים רק מחמירים את המצב – במקום לשפר אותו.

יש מי שמתרגם את המעשים של הבנקים המרכזיים בעולם לחוסר החלטיות. לדוגמה, הבנק המרכזי של שוודיה ספג בעבר ביקורת כשהעלה את הריבית מוקדם מדי. גם הורדת הריבית אתמול בוצעה בניגוד לדעה של שניים מבכיריו.

בבנק המרכזי של אירופה (ECB), ינס ויידמן, שעומד בראש הבונדס בנק (הבנק המרכזי של גרמניה), עדיין מסוכסך עם מריו דראגי, נשיא ECB בנוגע לשאלה "איך ינקוט הבנק בצעדים מקלים נוספים?"

ובארה"ב, כמה מהשותפים בשוק ההון חושבים שהבנק הפדרלי נראה הססן בנוגע להתחייבות שלו להעלות את הריבית על רקע הסערה בשווקים. בעדות שהעניקה בפני הקונגרס יו"ר הבנק, ג'נט ילן, הובילה לתחושה ששיעור הריבית ינוע לכל מקום אחר – לפני שיעלה שוב. "אנחנו ניפגש במארס והוועדה שלנו תבחן הזהירות מה היו ההשפעות של ההתפתחויות האלה", היא אמרה ביחסה לסערה בשווקים.

הצעד של הבנק המרכזי של שוודיה נועד לתקוף שני איומים: את הדפלציה ואת ייסוף המטבע שמאיימים על הכלכלה שמסתמכת על יצוא. אבל משקיעים רבים ראו את הצעד הזה כמעשה של ייאוש וכסימן נוסף לכך שהבנקים המרכזיים בעולם נמצאים בדרך לסיבוב נוסף במלחמת המטבעות בניסיון להמריץ את הכלכלות שלהם.

"מה שהבנקים המרכזיים עושים עכשיו נראה כמו תרגיל הטעיה של הג'דיי", אמר אלברט אדווארדס, אסטרטג בסוסייטה ז'נרל בלונדון. "כולם נמצאים במלחמת מטבעות ותחזיות האינפלציה נופלות".

במלים אחרות, צעדים דרסטיים על ידי הבנקים המרכזיים באירופה, יפן וסין כדי לשמור על מטבעות חלשים ועל יצוא גבוה לא רק שעשוי להוביל לתוצאה הפוכה באמצעות פגיעה בצמיחה העולמית – כי מישהו יהיה חייב לקנות את כל המוצרים הסיניים והיפניים – אלא גם להוביל להשלכות נוספות.

לדוגמה, ריבית שלילית רעה לרווחי הבנקים ולהלוואות שהם מעניקים, אבל היא גם יכולה לזרוע פחד בחוסכים ולסכן את המטרה המרכזית שלה – שהיא לגרום לאנשים להוציא את הכסף – לא לאגור אותו.

כל הדברים האלה עלולים להוביל למיתון עולמי.

אדם פסימי כמו אדווארדס מוכן תמיד לנפילות בשווקים שיוכיחו שהוא צודק. בין הסימנים המקדימים לכך ניתן לראות את העלייה בריבית על אג"ח קונצרטיות בארה"ב – גם אלה בדירוג השקעה וגם אלה בדירוג זבל. אבל הוא מצביע גם על נתונים שפירסם הבנק הפדרלי שמהם עולה כי הבנקים בארה"ב מחמירים את התנאים למתן הלוואות זה הרבעון השני ברציפות. "דברים כאלה רואים בדרך כלל במיתון", הוא אומר.

התחזית שלו שלפיה אנו נמצאים על סף עידן קרח דפלציוני נחשבת עדיין לשולית, אבל לדבריו הגיע מספר שיא של 950 איש (לעומת 700 בשנה הקודמת) לכנס השנתי שארגן בלונדון בחודש שעבר. ולמרות זאת התחושה שהכלכלה העולמית לא הגיבה כפי שהיא אמורה לשנים של מדיניות חריגה היא פחות או יותר מרכזית כיום במחשבה הכלכלית.

בתוך קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שמורידה בקביעות את תחזית הצמיחה העולמית בשנה האחרונה, התחילו הכלכלנים להביע את חששם מפני בעיות ארכות טווח בצמיחה של כמה מהכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם כמו סין, ברזיל, טורקיה ודרום אפריקה.

העלייה ברמות החוב וחוסר היכולת של הממשלות במדינות האלה להעמיד רפורמות מתמשכות, בעיקר במגזר הפרטי, ימשיכו לגרור את שיעורי הצמיחה במדינות אלה לרמות הרבה יותר נמוכות ממה שהן צריכות. זה יגרום לכך שבשווקים המפותחים יבינו גם שהפרים של הכלכלות המתפתחות לא יגיעו.

משקיע האג"ח הידוע ביל גרוס מקרן יאנוס קפיטל טען במכתב שכתב באחרונה למשקיעים כי אין עדות לכך שההון הפיננסי שנוצר בעקבות תקופה ארוכה של שיעורי ריבית נמוכים יוביל לצמיחה בכלכלה הריאלית. כהוכחה לכך הוא ציין את הניוסיון הנואש של יפן להגיע לצמיחה על אף שמדיניות הריבית בה היתה קרובה ל-0% ובאחרונה ירדה אף למינוס 0.1%; הוא ציין גם את הצמיחה המאכזבת בארה"ב ואת הבעיות בסין, בברזיל ובוונצואלה. "יש הרבה סיכון בשוק הפיננסי העולמי", אמר גרוס בראיון ביום חמישי. "מוטל עלי להתמקד עכשיו בנכסים בטוחים".

לפחות בינתיים נראה שיתר המשקיעים מסכימים. במהלך הימים האחרונים הם הזרימו כסף לקרנות מט"ח, לזהב ולאג"ח של ממשלת ארה"ב. ניירות ערך שנחשבים למסוכנים יותר הם מניות בשווקים מתפתחים, בנקים אירופאים ואג"ח קונצרניות.

מחירי הנפט הנמוכים, היצוא הסיני הזול ושיעורי הריבית השלילית עשויים להריח לחלק מהמשקיעים כמו מיתון, אבלבל כלכלנים עם ראייה אופטימית יותר חושבים שמדובר במתנה ענקית לצרכנים. צ'רלס דומאס, הכלכלן הראשי של חברת המחקר העצמאית לומבארד האוס בלונדון אומר כי הצרכנים באירופה ובארה"ב לא יאגרו את ההכנסות שלהם אלא יוציאו אותן על בתים, מכוניות ודברים אחרים.

"הרעיון הזה שלפיו צרכנים לא מוציאים הוא רחוק מהמטרה", אומר דומאס. הוא הוסיף כי אולי לא ירגישו באופן מיידי את האפקט המלא של הריבית השלילית, אבל במשך הזמן ירגישו אותו. ראשי הבנקים המרכזיים מקווים שהוא צודק.

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?