מה יישאר לנורווגיה ביום שאחרי הנפט?

ראשת ממשלת נורווגיה אוהבת להגיד שארצה עומדת בפני "מצב נורמלי חדש", בעקבות דעיכת השגשוג בתעשיית הנפט שלה, שנמשך כעשור. ארנה סולברג לא פירטה למה היא מתכוונת, אך אמרה כי "ידע יהיה הנפט הבא" וכי "דגים יהיו האיקאה של נורווגיה" — רעיונות שהדגישה בנאום שנשאה בכנס השנתי של מפלגתה באוסלו, שנערך ב–24 באפריל.

לא פלא אם כן שכלכלנים מגרדים את פדחתם בניסיון להבין איך למלא את החלל שייווצר בכלכלה ברגע שהנפט יתפוס נתח קטן יותר. הגורם הגדול ביותר שמשתק את תעשיית הנפט ואת התעשיות שאינן נפט בנורווגיה הוא מחיר העבודה המופקע. שכר שעה ממוצע בנורווגיה היה גבוה ב–47% מאשר במדינות האיחוד האירופי בשנה שעברה, לפי נתונים סטטיסטיים של הממשלה. "וזה אחרי שלוקחים בחשבון את ההיחלשות החדה של הקרונה ב–2013–2014", אומרת קארי דו־אנדרסן, כלכלנית ראשית בסוונסקה הנדלסבנקן. "זאת לא נקודת התחלה טובה לשינוי גדול".

עליית מחירי הנפט והגז ב–15 השנים האחרונות עזרה לנורווגיה לשרוד, אפילו כששאר העולם סבל מהמשבר הכלכלי. כיצרנית הנפט הגדולה במערב אירופה, נפט וגז מהווים יותר מחמישית מהתמ"ג של נורווגיה. היות שההשקעות בנפט עומדות לרדת ומחיר הנפט מסוג ברנט תקוע סביב רמה של 65 דולר לחבית, פוליטיקאים, כלכלנים ונגיד הבנק המרכזי מסכימים כולם על כך שכלכלת נורווגיה צריכה עיצוב מחדש. אז מה נשאר לנורווגיה? אלה המסקנות המפורטות בדו"ח האחרון של דו־אנדרסן ועמיתיה.

1. 
מוצרי עץ

חברת נורסקה סקוגינדוסטייר הנורווגית נותנת מענה לחלק מהביקוש העולמי למוצרי נייר, אך כמו כל החברות בתחום היא חווה כעת קשיים עם המעבר לעולם ללא נייר.

רמות התפוקה בנורווגיה היו כבר בשנה שעברה נמוכות מכפי שהיו לפני 20 שנה. נורסקה סקוג, העומדת בראשה, אמרה באחרונה כי "השוק עדיין מלא אתגרים", גם לאחר שביצעה קיצוצים בתפוקה על רקע 
קשיי נזילות.

2. 
חקלאות מים

לתעשייה הזאת בנורווגיה היתה צמיחה יפה למדי, אך בשל נקודת הפתיחה הקטנה שלה היא אינה גדולה מספיק בשביל להיות מקור אמיתי לצמיחה. המדינה ייצאה דגים בשווי 67 מיליארד קרונה (8.6 מיליארד דולר) בשנה שעברה, לפי לשכת הסטטיסטיקה הנורווגית. יצוא הנפט והגז הסתכם ב–503 מיליארד קרונה, לפי הנתונים. מארין הרווסט, חברת חקלאות הדגים הגדולה בעולם שבסיסה בחוף המערבי של נורווגיה, צופה כי תדוג יותר דגי סלמון השנה, כך שהצמיחה תימשך.

3. 
שירותי נפט

הנפילה בהוצאות על חיפושים וקידוחים בנורווגיה משקפת את מה שקורה בכל העולם, שם צפויה ירידה של 20% השנה, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. משמעות הדבר היא שספקיות הנפט והגז יעמדו בפני תחרות אגרסיבית על חוזים בכל מקום. זה יוסיף ללחץ שכבר מופעל על חברות כמו חברת הקידוחים הימיים אקר סולושנס, אשר כבר עכשיו מתמודדות עם ביקוש נמוך יותר לשירותיהן.