רוצים להפוך לאימפריה כלכלית וצבאית? רק אם תהיו מסוגלים לעכל חלב

מחקר חדש טוען כי תרבויות שרוב האוכלוסייה שלהן עמידה ללקטוז נעשו עשירות יותר ב-500 השנים האחרונות - ואלה שלא נותרו עניות

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

בני אדם יכולים לעכל לקטוז, הפחמימה העיקרית בחלב, רק בעזרת אנזים שנקרא לקטאז. אולם שני שלישים מהאנשים מפסיקים לייצר את האנזים הזה אחרי שהם נגמלים מחלב אם. אנשי השליש הנותר ובר המזל - אלה עם "עמידות ללקטוז" - ממשיכים לייצר אותו גם בבגרותם. מחקר שפורסם באחרונה טוען כי המוזרות הגנטית הזו מסבירה מדוע חלק מהמדינות עשירות וחלק עניות.

חשיפת TheMarker: שמעון פרס מקבל מבנק הפועלים 30 אלף דולר בחודש

ג'סטין קוק מאוניברסיטת קליפורניה השתמש בנתונים של גלי הגירה בהיסטוריה כדי להעריך את ההרכב האתני של 108 מדינות באפריקה, אסיה ואירופה בשנת 1500. לאחר מכן, הוא העריך איזה חלק מהאוכלוסייה יכול היה לעכל חלב, באמצעות נתונים על עמידות ללקטוז בקבוצות אתניות שונות (שהוא משער שלא השתנו משמעותית במהלך המאות). להערכתו, מדינות טרום־קולוניאליות במערב אירופה נטו להיות בעלות שיעורי העמידות ללקטוז הגבוהים ביותר. ל–96% מהשוודים היתה עמידות ללקטוז, למשל. הרמות הנמוכות ביותר נמדדו באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום מזרח אסיה.

השימושים היעילים של החלב

גידול של סטיית תקן בשכיחות העמידות ללקטוז נקשר בגידול של 40% בצפיפות האוכלוסייה. אנשים שיכולים לעכל חלב, לפי התיאוריה, השתמשו במשאבים שלהם בצורה יעילה יותר מאשר אלה שאינם יכולים. הם יכולים היו להפיק מבעלי החיים אנרגיה נוזלית, בנוסף לצמר, לדשן, לכוח העבודה והבשר בהם השתמשו גם אחרים.

ייתכן כי החלב סייע גם בדרכים נוספות: השומן, החלבונים, הוויטמינים והמינרלים שלו הוסיפו איזון לתזונה בתקופה הטרום־קולוניאלית, ובכך הפחיתו את שכיחותן של מחלות. כשחלב של בעלי חיים משמש כתחליף לחלב אם הוא יכול לצמצם את משך הגמילה מהנקה, ולכן גם את הזמן בין הריונות של אמהות.

כל זה מצביע על כך שחברות הצורכות חלב יכולות לתמוך בצפיפות אוכלוסייה גדולה יותר (אף שעדיין מתמיהה העובדה שהיכולת לפרק לקטוז בגיל הבגרות התפתחה בחלקים מסויימים באפריקה, אך לא התפשטה).

לפי התיאוריה, כשאנשים מקובצים יחדיו בצפיפות - הצמיחה ממריאה. מקבלי החלטות מגלים שקל יותר להקים תשתיות ולאכוף חוקים, כולל זכויות קניין. ערים יכולות להתפתח, מה שמאפשר לעובדים לפתח התמחויות. החדשנות הטכנולוגית מזנקת, וצבאות גדולים יותר יכולים להגן על מה שמיוצר. אין פלא אם כן, שמקומות עם צפיפות אוכלוסין גבוהה בזמנים טרום־קולוניאליים נוטים להיות עשירים יחסית כיום. מובן שאין שום גורם בודד שיכול להסביר תוצאות כלכליות לאורך זמן - אך אולי כדאי לחלוב עוד קצת מהתיאוריה של קוק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי