תעשיית הג'ובים 
של האיחוד האירופי

אירופאים רבים מייחלים שהיו יכולים לדון את כל האליטה הפוליטית "לאש גיהנום" ■ אזרחי האיחוד ילכו השבוע לקלפיות לבחור את נציגיהם לפרלמנט האירופי שרבים רואים בו כמנותק מבוחריו ■ שכר חבריו זינק מאז המשבר והפוליטיקאים והפקידים ממשיכים להתעסק בסכסוך במזרח התיכון

נדן פלדמן
נדן פלדמן
בריסל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדן פלדמן
נדן פלדמן
בריסל

השקט בתא העיתונאים הופר באחת. בתום חמש שעות סיימו שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי את הדיון המיוחד שקבעו על המשבר באוקראינה, והוכרז כי קתרין אשטון - הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון - צפויה למסור הודעה דרמטית.

בתוך רגעים צבאו עשרות כתבים על שערי האולם של מועצת האיחוד האירופי, שבו התקיימה מסיבת העיתונאים. הפלישה הרוסית לחצי האי קרים - המשבר הגיאופוליטי החמור באזור מאז קריסת בריה"מ - עוררה תכונה אדירה ונדירה בבריסל המנומנמת: האיחוד האירופי, זוכה פרס נובל לשלום ב–2013, נדרש כעת להתמודד עם איום צבאי הרובץ לפתח היבשת מצד אחת המדינות החזקות בעולם, שאותה מנהיג שליט כוחני הפועל בבריונות.

ואולם אף שהאיום היה חמור ומוחשי, התרבות הפוליטית הזהירה של האיחוד מתחזקות שנים ארוכות של שלום בין דמוקרטיות עשירות ובטוחות, וקשה לשנותה ברגע אחד. ההודעה של אשטון היתה הכל מלבד דרמטית, היפוכה הגמור של הפלישה הרוסית לשטחי אוקראינה. שרת החוץ של האיחוד, המורגלת בימים כתיקונם בניסוח הצהרות גינוי על עימותים הרחק מגבולות אירופה, דיקלמה את הברור מאליו: רוסיה "הפרה בבירור את הריבונות האוקראינית ואת ההסכמים שעליהם היא חתומה", אמרה, וקראה לנשיא פוטין להסיג את כוחותיו, או שאירופה תבחן הטלת סנקציות כלכליות נגד רוסיה.

מיום חמישי הקרוב ועד יום ראשון יתקיימו הבחירות לפרלמנט האירופי, שלדברי "אקונומיסט" השבוע, רבים מאזרחי האיחוד היו מייחלים לדון את חבריו ואת כל האליטה הפוליטית של אירופה "לאש גיהנום ועינויים קשים". במקום זאת, צפויים שיעור הצבעה נמוך והתחזקות כוחן של המפלגות הלאומניות, כמו החזית הלאומית של צרפת ומפלגת החירות ההולנדית.

מליאת האיחוד האירופיצילום: REUTERS

בזמן שעבר מאותה פגישה של שרי האיחוד הספיק פוטין לספח אליו שטח בגודל של בלגיה, לשבש את אספקת הגז לאוקראינה, להביא למשפט את אלכסיי נבלני - מבקרו החריף ביותר ברוסיה, ולהשתלט על הרשת החברתית הגדולה במדינה, VK. אירופה, כהרגלה, גררה רגליים, חיכתה לראות מה תעשה האחות הגדולה מאמריקה, ועד כה נמנעה מלהטיל סנקציות נגד ענקיות התעשייה הרוסית.

לא במקרה: היקף הסחר האדיר בין רוסיה לאירופה - 370 מיליארד דולר ב–2012 - גורם לראשי האיחוד לנקוט משנה זהירות. הם חוששים שסנקציות כלכליות חמורות נגד רוסיה יפגעו לא פחות באירופה, ויערערו את ההתאוששות המתחילה לבצבץ.

סנקציות כלכליות מעסיקות כיום את האיחוד האירופי בשלוש זירות שקשה להפריז בחשיבותן האסטרטגית: הסנקציות שאירופה חוששת להטיל על רוסיה - שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה; הסנקציות שהיתה רוצה להסיר מאיראן - מיצואניות הנפט הגדולות ליבשת עד האמברגו ב–2012; והסנקציות שהיתה רוצה להטיל על ישראל - עונש על הבנייה בשטחים והסרבנות במגעים עם הפלסטינים, וגם הוכחה שלאיחוד יש שיניים.

ואולם בינתיים, את הסנקציות הקשות ביותר הטילה אירופה על עצמה: מ–2010 כפו מנהיגי גוש היורו מדיניות צנע חסרת רחמים על שורת מדינות ששקעו בחובות אדירים. אירלנד ופורטוגל, התלמידות המצטיינות של תוכניות החילוץ, יישמו אותן בהצלחה. ספרד, יוון וקפריסין עוד מתקוטטות עם ראשי גוש היורו אם הן קיצצו מספיק עמוק בתקציב, ואולם מנהיגיהן מתנחמים בתשואות היורדות על האג"ח הממשלתיות, ועמם חוגגים המשקיעים.

מדיניות הקיצוצים החדים הוטלה מאז 2009 ברחבי היבשת, אך את חומת הביורוקרטיה המבוצרת של מוסדות האיחוד האירופי היא לא חדרה. המשכורות של 55 אלף עובדי האיחוד - בין 2,600 ל–18,400 יורו בחודש על חשבון משלם המסים האירופי - לא נפגעו כלל במהלך המשבר הכלכלי, שעה שמדינות רבות חויבו לפטר עשרות אלפי עובדי ציבור. ההחלטה היחידה שפגעה בעובדי האיחוד התקבלה בסוף 2013, כשבית המשפט של האיחוד האירופי אישר בצעד תקדימי להקפיא העלאת שכר של 1.7%.

לו קובעי המדיניות באירופה היו מחליטים להצר גם את היקפי תעשיית הג'ובים של האיחוד - שגדולה יותר מכל השירות הציבורי של אירלנד, למשל - ההשלכות הכלכליות היו מורגשות בעיקר בעיר אחת: בריסל. כשני־שלישים מעובדי האיחוד מתגוררים בעיר, שכלכלתה נשענת במידה רבה על מעמדה כבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי.

ההוצאות השנתיות של מוסדות האיחוד היושבים בעיר, ובראשם הנציבות האירופית והפרלמנט האירופי, מסתכמות ב–2 מיליארד יורו בשנה. עוד קרוב למיליארד יורו זורמים לעיר מהוצאות שהייה של כ–1,200 כתבים ו–10,000 לוביסטים המייצגים אלפי חברות הפועלות באירופה. 2,000 מאותן חברות מחזיקות משרדים בעיר, ומעסיקות בה 80 אלף עובדים.

הוצאות הניהול של האיחוד האירופי, הכוללות את עלויות השכר של עשרות אלפי העובדים, הסתכמו בכ–8 מיליארד יורו ב–2013. סכום זה הוא 6% מהתקציב הכולל של האיחוד, שהסתכם בשנה שעברה ב–142 מיליארד יורו - ‪ יותר מהתקציב השנתי של פורטוגל

חמוש במזרח אוקראינה. משנה זהירות כלפי רוסיהצילום: AFP

מרוויחים יותר, 
עובדים פחות

מעטים חולקים על ההשפעה שיש לאיחוד האירופי בזירה הכלכלית והאזרחית. המהפכה שחולל מטבע היורו, ופתיחת הגבולות בשטחי האיחוד למעבר חופשי של סחר ואזרחים, הן רק המעטפת של ניהול מדיניות בעלת השלכות עמוקות על סדר היום של היבשת כולה. בשדה המדיני והדיפלומטי, לעומת זאת, האיחוד אינו נהנה מהערכה דומה, בלשון המעטה.

"הפרלמנט האירופי, ניסיון לא מוצלח לפתור את הגירעון הדמוקרטי של אירופה, זוכה הן להתעלמות והן לבוז" - כך תיאר באחרונה "אקונומיסט" את עמדתו ביחס לפרלמנט של המסגרת הכלכלית הגדולה בעולם. קשה לדמיין תיאור דומה לקונגרס האמריקאי, למשל. לפרנסי האיחוד אולי יהיה נוח להסביר כי הזלזול שמביע כלפיהם אחד העיתונים המשפיעים בעולם נובע מכך שמוצאו בבריטניה, מדינה בעלת מסורת של חוסר הערכה לפרויקט ההיסטורי שהובילו צרפת וגרמניה.

כל זה בוודאי לא משנה ל–766 חברי הפרלמנט האירופי, נציגי 28 המדינות החברות באיחוד, הנהנים ממשכורת של 91 אלף יורו בשנה. בתרגום לשקלים, זה בערך כמו שכר של חבר כנסת. לכך יש להוסיף כמובן הוצאות של עשרות אלפי יורו בשנה על שכר עוזרים והוצאות משרד בשתי ערים - בריסל ושטרסבורג, החולקות ביניהן ברוטציה את דיוני הפרלמנט. הרוטציה הזאת, שנחשבת באירופה לסמל של בזבוז כספי האיחוד, עולה למשלם המסים האירופי 200 מיליון יורו בשנה.

וכדי להוסיף למרמור של משלם המסים שסבל מקיצוצים או פיטורים כתוצאה מהמשבר, השכר של חלק מחברי הפרלמנט האירופי דווקא קפץ בדיוק כשהמשבר פרץ. עד סוף העשור שעבר שולם שכרם מכספי מדינת האם שלהם, מה שיצר הבדלי שכר אדירים בין הנציגים השונים. בעוד שחבר פרלמנט מפולין השתכר כ–30 אלף יורו בשנה, עמיתו האיטלקי זכה לשכר גבוה כמעט פי חמישה - 142 אלף יורו.

ביולי 2009 שונה החוק, והשכר הוצמד לשיעור של 38.5% משכרו של שופט בית המשפט האירופי. כך, למרבה האירוניה, בעוד אזרחי המדינות העניות באירופה סבלו מקיצוצי שכר ופיטורים - משרתי הציבור שלהם באיחוד נהנו מעלייה חדה בשכר. הגידול בשכר, מתברר, דווקא פגע בכמות העבודה שהם מייצרים: מחקר שפורסם לפני כחצי שנה בכתב העת "אקונומיק ג'ורנל" מצא כי העלייה בשכר חברי הפרלמנט הובילה לצמצום בנוכחות שלהם בישיבות מליאה ובמספר השאילתות שהגישו.

עניין חסר פרופורציות במדינת ישראל

עם זאת, נראה שבזירה המדינית יש תחום אחד לפחות שבו חברי הפרלמנט עובדים שעות נוספות. "הניירת שמייצר האיחוד בעניין ישראל חסרת פרופורציה בהיקפה", אומר גורם ישראלי בכיר בבריסל. "בבריסל יש 27 אלף פקידים שכל הזמן מייצרים ניירות. פעם בחודש מגיעים 28 שרי חוץ ומעלים רעיונות לא סימפטיים כלפי ישראל. יש ייצור של ניירות כאלה כל הזמן. שיעור הפעמים שהם מתעסקים בישראל במקום בבעיות העולם הוא פשוט מדהים. שגריר של מדינה גדולה יחסית באיחוד אמר לי ביחס לישראל - 'כמה חבל שג'ון קרי צריך עכשיו להפסיק לטפל באתגר הכי חשוב בעולם כדי לטפל במשבר באוקראינה'. והם מאמינים בזה".

ואולם גם אם האמונה יוקדת, היא לא בהכרח מיתרגמת להשפעה: כל החלטה של המועצה האירופית - הזרוע המבצעת של האיחוד - חייבת להתקבל בקונסנזוס מלא של כל 28 המדינות. עם שיטה כזאת - פס ייצור של ניסוחים מרוככים - קשה עד בלתי־אפשרי לאיחוד להטיל את מלוא כובד משקלו בנושאים מדיניים, כפי שהיה רוצה בסוגיית ישראל ותהליך השלום, למשל.

"האיחוד האירופי אינו אנטי־ישראלי, אבל הוא חד־צדדי", אומר הגורם הישראלי הבכיר. לדעתו, זאת אחת הסיבות לכך שראש ממשלה ישראלי לא הגיע לביקור רשמי כאורח האיחוד האירופי כבר 20 שנה. האחרון שעשה זאת היה יצחק רבין. הסיבה המרכזית לכך היא שכל גורם בכיר בממשלת ישראל יעדיף להשקיע את זמנו בשכנוע קנצלרית גרמניה, נשיא צרפת או כל בעל ברית מרכזי אחר באירופה, מאשר להשחית אותו לריק על גוף הנתפש כחסר השפעה וחסר אהדה כלפי ישראל. זה כמובן לא מפריע לחלק מחברי הפרלמנט באיחוד להקדיש את פועלם למעורבות בסוגיית הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

הרוח האנטי־ישראלית הנושבת מאירופה זכתה בתחילת השנה לחיזוק על ידי הגורמים הבכירים ביותר באיחוד: נשיא הפרלמנט האירופי, הגרמני מרטין שולץ, וסגנו הפולני יאצק פרוטסייויץ. הראשון עורר סערה בביקור בכנסת בפברואר, כשטען כי ישראל מייבשת במכוון את הפלסטינים עם הקצאות מים מצומקות. כעבור שבועיים נתפס סגנו שיכור בשדה התעופה בפרנקפורט, כשהוא צועק לעבר המאבטחים "הייל היטלר" ו"נאצים".

"האיחוד האירופי אינו מעודד כל קריאה לחרם על ישראל, ומתנגד לכל מדיניות של בידוד בינלאומי", מצהיר אלברטו אוגרו, יועץ מדיניות באיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון. גם כריסטיאן ברגר האוסטרי, העומד בראש אגף המזרח התיכון באיחוד ולשעבר שליח האיחוד לשטחים הכבושים, מבהיר כי העמדה הרשמית של האיחוד היא התנגדות לסנקציות כלכליות על ישראל.

"מה שרואים כרגע הם צעדים שהאיחוד האירופי נוקט או מתכנן נגד מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות (יהודה ושומרון ורמת הגולן)", מסביר הגורם הישראלי הבכיר. "אי־אפשר להחרים תוצרת ישראלית בגלל הסכמי סחר חופשי, אז מוצרים מההתנחלויות מסומנים לא כ'מייד אין איזראל', אלא 'מייד אין קצרין'".

יש חברי פרלמנט באיחוד שסבורים כי גם צעדים כאלה מיותרים. אחת מהן היא מרגרט אווקן הדנית, חברה במפלגת השמאל המאוחדת של הירוקים והברית האירופית החופשית - הרביעית בגודלה בפרלמנט האירופי עם 58 מושבים. אווקן, נציגה במשלחת של האיחוד ליחסים עם הרשות הפלסטינית, טוענת כי היא בעד ישראל, אבל "הזמן שלה אוזל". "יש לכם את הצבא החזק בעולם, ולכן אני מתנגדת לסנקציות כלכליות מהסוג הזה, משום שזה יחזק את העמדה הישראלית כקורבן". במקום זה, היא מובילה קו קיצוני שקורא לישראל להחזיר כסף לאיחוד האירופי. "כשהכסף של משלם האיחוד האירופי הולך לבנייה ישראלית בשטחי C, עלינו לדרוש את כספנו חזרה".

האנו טאקולה, חבר מפלגת המרכז הפינית בפרלמנט האירופי, התומך בישראל, תוקף בחזרה: ‫"אותם ירוקים ואנשי שמאל הרי פועלים למען זכויות אדם, זכויות מיעוטים וזכויות נשים. אז אני שואל אותם - למה אתם רוצים להקים מדינה פלסטינית מוסלמית, שבה אין לא זכויות אדם, לא זכויות מיעוטים ולא זכויות נשים?", "הם עונים - משום שהציונות היא בעיה גדולה יותר. הם שונאי ישראל. רבים מאנשי הירוקים הם קומוניסטים לשעבר". וכשחברת פרלמנט מדנמרק וחבר פרלמנט מפינלנד מנהלים ויכוח סוער על הסכסוך שלנו, נדמה שהים אותו הים - והאירופאים אותם אירופאים. לפחות בעיניים ישראליות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

טיבינגן גרמניה

ברוכים הבאים לעיר שבה המהירות המקסימלית היא 7 קמ"ש

עבודה ניידת חוף הים

"אני לא קובעת פגישות בזמן השקיעה, גם אם זה אומר להפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש"