"למה אין נשים בטכנולוגיה? כי הגברים שם מניאקים"

ציוץ אחד יותר מדי בטוויטר גרם למתכנתת הצעירה אליסה שבינסקי לעזוב את הסטארט־אפ שהקימה ■ השותף המוערך שלה, פקס דיקינסון, חצה מבחינתה את הגבול כשתמך בפומבי במיזם שוביניסטי ■ היא לא לבד: מחצית מהנשים העוסקות בטכנולוגיה עוזבות את התחום

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

אליסה שבינסקי זוכרת בדיוק את הרגע שבו הבינה כי אינה שייכת לעולם הטכנולוגיה. היא היתה בבית של חבר ב–8 בספטמבר 2013, וצפתה בשידור הסטרימינג החי מההאקאתון (מרתון האקרים) של אתר טקראנץ' במחשב הנייד שלה. היזמים הציגו את המוצרים שלהם. שני צעירים אוסטרלים, דיוויד בולטון וג'תרו באטס, התחילו במצגת שלהם. "טיטסטייר (Titstare) היא אפליקציה שמצלמת תמונות שלכם מסתכלים על ציצים", אמר בולטון, וצילומים של חזה נשי על טלפון סלולרי הבזיקו על המסך הגדול מאחוריו. "איזה האק־ציצי", הוא הוסיף.

הקהל - רובו לבן, צעיר ולבוש בקפוצ'ונים - פרץ בצחוק קולני. שבינסקי הבינה פתאום שאם יש הוכחה לכך שתעשיית הטכנולוגיה זקוקה ליותר נשים, היא נמצאת כאן. שבינסקי, 25, לא היתה היחידה שנגעלה מהמצגת. טוויטר בערה מזעם. היא הצטרפה למצייצים וכתבה בבלוג שלה: "חשבתי שלא צריך עוד נשים בטכנולוגיה. טעיתי". הדברים המשיכו להידרדר. למחרת, פקס דיקינסון, שהיה שותפה בסטארט־אפ בשם גלימפס לאבס וסמנכ"ל הטכנולוגיה של אתר החדשות "ביזנס אינסיידר", צייץ בטוויטר דברי הגנה על טיטסטייר. "זה לא נקרא שנאת נשים אם אתה מספר בדיחה סקסיסטית, או אם אינך לוקח נשים ברצינות, או אם אתה נהנה מציצים", כתב.

שבינסקי חשה שהיא על סף התפוצצות. נשים שנכנסות לתחומים הנשלטים על ידי גברים מרגישות כך לעתים. הן אוהבות את העבודה ורוצות להשתלב, אבל משהו קורה - פגיעה קטנה או גדולה - והן מרגישות אאוטסיידריות. כל מי שחדש בתחום כלשהו תוהה עד מתי עליו להבליג ומתי להשיב מלחמה.

לאחר נפילתם של מחסומים כה רבים - באוניברסיטות העילית, שבהן יש יותר נשים מגברים, או במרוץ לנשיאות, שבו לפי סקרים אין חשיבות למגדר - התחום הכי חדשני בכלכלה, הנדסת מחשבים, מפגר מאחור. נשים רבות שרוצות להיות מהנדסות נתקלות בתחום בו הן מיוצגות בדלילות, ויש תחושה שמנסים לדחוק אותן החוצה.

שבינסקי ודיקינסון. בסוף הוא התנצל צילום: NYT

מנהלים בתחום הטכנולוגיה מפנים אצבע מאשימה בכיוון בתי הספר, ההורים והחברה, על כך שאינם מעודדים בנות ללמוד מחשבים. ואולם משהו אחר בתעשייה פועל לרעתן: לפי מחקר שנערך בהרווארד, 52% מהנשים שנכנסות לתחום עוזבות באמצע הקריירה - פי שניים מהשיעור בקרב גברים.

התרבות הסקסיסטית דוחקת החוצה נשים, או כל מי שאינו מתאים לתבנית הרצויה, באמצעות גישה שאינה מסבירה פנים, השפלה ואף איום. "זה כמו אלפי דקירות סיכה קטנות", אומרת אשה דריידן, מתכנתת שמייעצת לשיפור הגיוון בתחום הטכנולוגיה. "הייתי מתכננת 13 שנה, ותמיד הייתי בין הנשים היחידות בחדר. הוטרדתי ואנשים זילזלו במומחיותי. קיבלתי איומי אונס ורצח רק מפני שאמרתי מה שאני חושבת על הצוות. זה גרם לי לרצות לעזוב, אך זה התחום היחיד שלמדתי. זה מוצדק שאעזוב אף שלא יצרתי את הבעיה?"

שבינסקי מעולם לא קיבלה איומים ברצח, אך ספגה הטרדות וזלזול. כמה ימים לאחר הציוץ של דיקינסון היא התפטרה מגלימפס. היא ידעה שהשותף כבר התבדח בטוויטר על אונס וזילזל במושגים הבסיסיים של פמיניזם ("אין דרך ליישב זכויות שוות לנשים עם חופש הפרט. זו האמת הלא פופולרית", כתב). היא העריצה את יכולתו הטכנית וחריצותו. הוא היה נשוי, בן 40 ורציני לגבי עבודתו יותר מרוב אנשי הטכנולוגיה שהכירה. הוא תמיד התייחס אליה בכבוד. למרות הכל, לאחר הציוץ החליטה שאינה יכולה לעבוד עמו.

ואולם ההארה האמיתית שלה היתה לגבי כל תרבות המהנדסים. היא נהנתה להיות אחד מהחבר'ה - להוריד שוטים של וויסקי, לבלות עם בוגרי MIT ולצחוק למשמע בדיחות פורנוגרפיות, בלית ברירה. "רק רציתי לתכנת, אז התעלמתי מהפמיניזם, אבל טיטסטייר הראה לי שזו לא אופציה. חייבים לטפל בתרבות, כי משהו לא עובד כמו שצריך", היא מסבירה.

כמה ימים לאחר מכן פיטר "ביזנס אינסיידר" את דיקינסון. היזמים האוסטרלים וטקראנץ' התנצלו. עם זאת, התקרית לא היתה יוצאת דופן. "הסיבה לכך שאין נשים בטכנולוגיה פשוטה: הגברים בתחום הזה פשוט מניאקים, ונשים יודעות זאת", אמר לורן ויינסטיין, גבר שבילה 40 שנה בתעשיית הטכנולוגיה בעיקר עם גברים וכיום משמש יועץ לגוגל.

חלוצות המחשוב 
היו נשים

מדעי המחשב לא תמיד נשלטו על ידי גברים. "בהתחלה 'מחשבים' היו שם נרדף לנשים", אומרת רות אולדנזיל, פרופ' לטכנולוגיה באוניברסיטת איינדהובן בהולנד שחוקרת היסטוריה, מגדר וטכנולוגיה. שש נשים תיכנתו את אחד המחשבים המפורסמים בהיסטוריה, Eniac של צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה, במשקל 30 טונה.

אז, כמו במקצועות רבים, לדברי אולדנזיל, ברגע שהתכנות נהפך ליוקרתי הנשים נדחקו החוצה. במרוצת העשורים המשיך לרדת נתח הנשים במחשוב. לפי המרכז הלאומי לנשים וטכנולוגיית מידע (NCWIT), ב–2012 היו הנשים רק 18% מבוגרי תואר במדעי המחשב בארה"ב, לעומת 38% ב–1985. היעדרותן נהפכה לבעייתית בעיקר משום שהתעשייה מחמיצה כישרונות נחוצים.

חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר אומרות שגיוס נשים הוא בעדיפות גבוהה עבורן. "אם נעשה זאת, אין ספק שנכפיל את קצב תפוקת הטכנולוגיה בעולם", אמר לפני כשנה לארי פייג', מנכ"ל גוגל. ואולם פחות מחמישית המהנדסים בגוגל הם נשים, בדיוק כמו שיעור המתכנתים בכל ארה"ב.

ג'ולי אן הובארת צילום: NYT

בסטארט־אפים טכנולוגיים, שנחשבים לעתים הנחשקים ביותר לעבודה, מספר הנשים נראה אף נמוך יותר. מהנדס בפינטרסט אסף מידע מאנשים ב–133 סטארט־אפים וגילה שבממוצע, 12% מהמהנדסים הם נשים. סקסיזם יש בכל מקום, אך בסטארט־אפים יש בעיות ייחודיות - הגבול בין העבודה לחיי חברה מטושטש, אין מחלקות משאבי אנוש והתוצאה היא אווירה של "הכל הולך", אומרת ג'ולי אן הורבאת, מהנדסת תוכנה ומפתחת. היא התפטרה מגיטהאב (GitHub) במארס לאחר שדחתה הצעה רומנטית מאחד העובדים וגילתה שקוד תוכנה שפיתחה נעלם. המחזר הדחוי פשוט מחק אותו. "לא רציתי לעורר מהומה ולהפוך לאשה שעושה בעיות", אמרה הורבאת. לבסוף החליטה שמוטב להתפטר. כריס ונסטראת, מנכ"ל החברה ומייסד שותף, התנצל בפניה בבלוג ואמר שהחברה חוקרת את האירועים.

הרשת היא סביבה עוינת לנשים

המדיה החברתית בכללותה היא במה להתנהגות פוגענית. לאחר המצגת של טיטסטייר, פרשן המכנה את עצמו White_N_Nerdy כתב ברדיט: "אני ממש מנסה להבין למה אנשים אומרים שצריך נקבות בתעשיית הטכנולוגיה. הקהילה הזו עובדת מצוין בלעדיהן". בקהילות מקוונות למהנדסים, כמו רדיט, שבהן הפוסטים אנונימיים, הסביבה עוינת מאוד לנשים. "נשים שם צריכות להתחבא מאחורי כינויים של גברים, כי הן נהפכות מטרה להטרדות", אמר ויינסטין. תחושת הרדיפה קיימת גם במשרד. בגלל זה כמעט שליש מהנשים שעוזבות תפקידים טכנולוגיים עוברות לתחום שאינו טכנולוגי, לפי הרווארד.

"זה מועדון של גברים, שמנסים ככל יכולתם להוכיח שנשים אינן שייכות", אמרה אפרת ביטון, מנהלת תחום האלגורתמים בפיוצ'ר־אדוויזור (FutureAdvisor), סטארט־אפ השקעות מקוונות שמחצית מהמהנדסים בו הם נשים.

בסתיו 2013 הראה דיקינסון לשבינסקי מכתב שכתב על תקרית טיטסטייר. "זו היתה טעות בשיפוט שלי ואני אחראי לה. אני מתנצל בפני כל מי שפגעתי בו". עבור שני אנשי התוכנה, המכתב היה נקודת מפנה. "פקס הבין שהוא דמות ציבורית ושיש לו אחריות", אמרה שבינסקי. "הוא כתב מכתב שהיה כן ונוגע ללב".

שבינסקי חזרה לגלימפס בדצמבר, לאחר שדיקינסון הבטיח לה את תפקיד המנכ"ל וחלון הראווה של החברה. היא תצטרך לאשר כל מה שהוא אומר בריאיונות ובמדיה החברתית. החברה תוסיף למשימה המוצהרת שלה תמיכה בנשים בטכנולוגיה, ותגייס נשים. התואר של שבינסקי בגלימפס הוא "ליידיבוס", שמאותת שנשים הן בעלות הבית. שלוש מששת עובדי החברה הן נשים ושתיים משלושת חברי הדירקטוריון הן נשים.

ויכוח סוער בין הנשים

אך הוויכוח רחוק מסופו. שבינסקי מוצאת עצמה כעת בוויכוח חדש. הפעם עם נשים אחרות. פמיניסטית בולטת בתחום הטכנולוגיה אמרה לה שקבלת ההתנצלות של דיקינסון פוגעת בנשים. לדבריה, השיחה היתה מלאת שנאה. אך שבניסקי שופטת את שותפה לפי מעשיו ולדעתה אין סתירה בין עבודה עמו לפמיניזם.

חילוקי דעות בין נשים לא נגמרים בכך. יש כיום מתחמי תכנות המיועדים לנשים בלבד, ותוכניות להגדלת מספר הנשים ובני המיעוטים בכנסים טכנולוגיים. הורבאת הקימה תוכנית בשם פאשן פרוג'קטס, שבה נשים מתחום הטכנולוגיה מציגות את עבודתן מדי חודש. אמליה גרינהול ושיינלי קיין, טכנולוגיות וסופרות, הקימו את מודל וויו קאלצ'ר, אתר העוסק בטכנולוגיה, תרבות וגיוון, שבו קיין כתבה באחרונה איך המיתוסים של תרבות הטכנולוגיה "מדירים ודוחקים לשוליים מיעוטים".

ואולם, יש נשים שטוענות כי יוזמות אלה אינן מסייעות למטרה. "הבעיה העיקרית היא שכשמסקרים נשים בטכנולוגיה מדברים על ההקשר של היותן נשים, ועל גברים בהקשר של הטכנולוגיה", אמרה מהנדסת שסירבה להזדהות כי לא רצתה ששמה יופיע במאמר על נשים בטכנולוגיה. "אני טובה מאוד בעבודתי, וכטכנולוגית אני רוצה שיכירו בזה ולא בכך שיש לי שדיים".

ליאה ורו, דוקטורנטית בהנדסת חשמל ומדעי המחשב ב–MIT, כתבה במאמר שזכה לפופולריות רבה כי "כנסים והאקתונים לנשים בלבד מטפחים את הרעיון שנשים הן יצורים חלשים שמפחדים מהעמיתים הגברים שלהן. כאשה זה מעליב ומתנשא בעיניי שיראו אותי ככה". מחנה אחר טוען שאסור להתלונן על סקסיזם, אלא להתמקד בדברים החיוביים כדי לעודד נשים להיכנס לתחום.

עבור שבינסקי, הפתרון היה חזרתה לטכנולוגיה וניסיון לשנות את התרבות מבפנים. "הדבר הכי טוב מבחינתי הוא לשנות את עולם הטכנולוגיה מבפנים". לדבריה, אחת הסיבות לכך שהחליטה לעבוד עם דיקינסון שוב היתה ששניהם מאמינים בעוד סוג של גיוון: במחשבה. "מסוכן מאוד עבורנו כקהילה לומר שנעבוד רק עם אנשים שמאמינים בדיוק באותם דברים כמונו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה