הבנק המרכזי של טורקיה הכפיל את הריבית ל-10% בצעד נואש

(עדכון) הבנק העלה את הריבית לאחר שהלירה צנחה החודש ב-11% על רקע צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב וחקירת שחיתות בטורקיה; הלירה מזנקת ב-4%

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הבנק המרכזי של טורקיה החליט בישיבת חירום הלילה על העלאת הריבית, בניסיון לבלום את צניחת הלירה. הלירה הטורקית קופצת ב-3.8% מול הדולר לשער של 2.166 לירה לדולר בעקבות המהלך של הבנק המרכזי.

הבנק המרכזי יותר מהכפיל את ריבית הריפו השבועית ל-10% לעומת 4.5%, העלה את הריבית היומית מ-7% ל-12% והודיע כי יגביר את תדירות הצעדים שהוא נוקט להידוק המדיניות המוניטרית. ריביות גבוהות יותר נוטות לדחוף מעלה את ערך המטבע, היות שהן מציעות תשואה גבוהה יותר על השקעות הנקובות במטבע הטורקי.

הלירה הטורקית צנחה ביותר מ-11% מול הדולר מאז תחילת החודש, לפני שהתאוששה אתמול ב-5% לקראת ההעלאה הצפויה של הריבית. רק בשבוע שעבר הותיר הבנק המרכזי של טורקיה את הריבית ללא שינוי בפגישתו הקבועה, מה שהוביל לצניחת המטבע מול הדולר. ביום חמישי האחרון התערב הבנק המרכזי של טורקיה ישירות בשוק המט"ח כדי לרסן את צניחת הלירה, אך מאמציו לא הועילו.

בדומה לכלכלות מתעוררות אחרות שנסמכות על שערי ריבית נמוכים, נפגעה טורקיה קשות מהחלטתו של הבנק הפדרלי להתחיל לצמצם באופן הדרגתי את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו. חקירת שחיתות שהחלה ב-17 בדצמבר נגד בעלי ברית של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן גרמה לחילופים בקבינט ותרמה אף היא לצניחת הלירה.

ארדואן, בשבוע שעבר

המשקיעים עוזבים את טורקיה

טורקיה נאבקת במשבר אמון בשווקים הגלובליים. יחד עם ארגנטינה, אוקראינה ותאילנד, הבעיות הפנימיות של טורקיה היו פחות או יותר נסבלות מצד משקיעים זרים, כל עוד העולם הוצף בכסף זול. אך כעת, כשהבנק הפדרלי החל בצמצום התמריצים לכלכלת ארה"ב, משקיעים בוחנים את המצב מקרוב ומענישים מדינות כמו טורקיה, בהן יש גם משבר פוליטי וגם מדיניות מוניטרית שנתפסת על ידי כלכלנים בינלאומיים כלא יציבה.

המשקיעים הזרים עצבניים. לפי נתוני המכון למימון בינלאומי (IIF), ארגון סחר של תעשיית הבנקאות העולמית, מאז מאי שעבר מכרו משקיעים זרים אג"ח נקובים בלירה טורקית ב-3.9 מיליארד דולר יותר מאשר מה שהם מכרו.

"אנחנו רוכשים אריגים וחוטים בדולרים אמריקאים, כך שהמחירים שלנו התייקרו דרמטית על בסיס יומי בשבועות האחרונים", אמר זיינפ דמיר, עובד טקסטיל בן 21. "בפברואר, היינו אמורים לקבל העלאת שכר, אבל עכשיו אני חושב על דרכים לקצץ בהוצאות שלי".

מאז אמצע השנה שעברה, כשהבנק הפדרלי שלח גלי הדף אל השווקים הבינלאומיים לאחר שהודיע כי יבצע נסיגה מתכנית רכישות האג"ח שלו, טורקיה הפכה לחברה במסדר "חמש השבריריות" – הכינוי הטרי של המגזר הפיננסי לכלכלות מתעוררות עם מטבעות פגיעים.

מדינות אחרות במועדון כוללות את ברזיל, דרום אפריקה, אינדונזיה והודו. מדינות אלה נשענות במידה רבה על משקיעים זרים עצבניים שיממנו את שאיפות הצמיחה שלהן. התכניות של הבנק הפדרלי, שאותת על שיעורי ריבית גבוהים יותר בארה"ב, גרם לאג"ח נקוב בדולר להיראות אטרקטיבי יותר בהשוואה לחוב המסוכן יותר ובעל התשואה הגבוהה יותר מבין חמש השבריריות.

לפי כלכלנים בברקליס בלונדון, טורקיה חייבת ללוות יותר מ-200 מיליארד דולר השנה בשווקים הזרים, שווה ערך ל-25% מהתפוקה הכלכלית שלה, כשרוב הכסף מגיע מתאגידים ובנקים. אם קווי האשראי האלה ייחסמו, טורקיה תישאר ללא מזומנים ורוב הסיכויים שתיאלץ לבקש חילוץ מקרן המטבע הבינ"ל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה