ביפן אסור לפטר; 
הפתרון: עובדים מוגלים ל"חדרי מנודים"

חברות רבות ואפילו ראש הממשלה רוצים לשים קץ למגבלה על פיטורים, שהעניקו לעובדים העסקה לכל החיים ■ קולות אחרים מזהירים כי הקלה בפיטורים תגרור אבטלה המונית - והרס המרקם החברתי ביפן

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

שוסאקו טאני מועסק במפעל סוני שבעיר טאגאז'ו, אבל הוא לא באמת עובד. כבר יותר משנתיים הוא מגיע לחדר קטן, תופס כיסא ואז מעביר את הזמן בקריאת עיתונים, גלישה באינטרנט ודפדוף בספרי לימוד מימי הקולג' שלו. בסוף כל יום הוא מגיש דו"ח פעילות על יום העבודה שלו.

סוני, המעסיקה של טאני זה 32 שנה, הכניסה אותו לחדר הזה כי לא יכלה להיפטר ממנו. בסוף 2010 ביטלה החברה את משרתו במרכז הטכנולוגיה סוני סנדאי, שבימים טובים יותר ייצר סרטים מגנטיים לקלטות וידאו וקלטות שמע. אבל טאני בן ה–51 סירב לקבל את הצעת הפרישה המוקדמת של סוני - זכותו על פי חוק העבודה היפני.

כתבות נוספות באתר TheMarker

טסלה מכה את מבחני הריסוק: גג המכונית שבר את אחת המכונות

מגזין TheMarker // עשרים וארבע עובדות שחייבים לדעת על הצעירים הפלסטינים בעזה ובגדה

מפעל פנסוניק ביפן

לפיכך, הוא יושב במה שהוא מגדיר "חדרי מנודים". הוא מבלה את ימיו שם, עם עוד 40 סרבני פיטורים. "אני לא אעזוב", אמר טאני. "חברות לא אמורות לנהוג ככה. זה לא אנושי".

המבוי הסתום בין העובדים לבין ההנהלה במפעל בסנדאי מבטא מאבק מתעצם בין שיטות גיוס ופיטורים ביפן, שבה העסקה לכל החיים נהפכה כבר מזמן לנורמה ופיטורים המוניים נותרו טאבו חברתי, לפחות בתאגידים הגדולים.

סוני רוצה לשנות את הנוהל, וכך גם ראש הממשלה שינזו אבה. שעה שההתאוששות הכלכלית של יפן מאטה, הצורך להקל על הלחצים שבהם עומדות החברות נהפך חשוב עוד יותר לתוכניות הכלכליות של אבה. הוא רוצה להקל את התנאים המחמירים הנדרשים לפיטורי עובדים במשרה מלאה.

כלכלנים אומרים שגמישות בשוק העבודה ביפן תסייע לחברות להתחרות בצורה טובה יותר בשוק העולמי. צמצום בהגבלות על פיטורים יכול להקל על סוני להיפטר מעסקים מסורתיים שמפסידים כסף, ולרכז משאבים בעסקים חדשניים ומבטיחים יותר.

"יש לי משאלה אחת למגזר האלקטרוניקה היפני, והיא רפורמה בשוק העבודה", אמר אטול גויאל, אנליסט טכנולוגיה בג'פריז אנד קומפני.

סוני אמרה שהיא לא עושה שום דבר לא ראוי בהצבת עובדים במה שהיא מגדירה "חדרי עיצוב קריירה". עובדים מקבלים ייעוץ לגבי מציאת עבודות חדשות בקבוצת סוני או בחברה אחרת, מסרה. סוני גם אמרה שהיא הציעה לעובדים חבילות פרישה מוקדמות הנחשבות נדיבות במונחים אמריקאיים: ב–2010 הבטיחה פיצויי פרישה השווים ל–54 משכורות חודשיות. אבל המטרה האמיתית של החדרים היא לגרום לעובדים להרגיש נשכחים מלב וחסרי ערך - ובסופו של דבר כה משועממים ומבוישים שהם פשוט עוזבים, אומרים מבקרים של המדיניות.

שבט יושבי החלון

פרקטיקות העבודה ביפן מנוגדות באופן חד לאלה בארה"ב, שבה חברות מפטרות עובדים כשהביקוש מאט או כשהמוצר נהפך מיושן. זה אכזרי לעובד, אבל בדרך כלל מעניק גמישות לכלכלה כולה. כמה כלכלנים מייחסים את חוסר הדינמיות במערב אירופה לחוקי עבודה דומים לשל יפן, המגבילים פיטורים.

נשיא ומנכ"ל סוני, קאוזו היראיצילום: רויטרס

סוני, חברת ענק שיש לה 146 אלף עובדים, נתונה בלחץ. היא כבר הובסה בכמה ענפים בידי מתחרים זריזים יותר, ומנהליה מנסים לעצב מחדש את החברה. שיקומה של סוני קריטי במיוחד אחרי שדחתה את ניסיונו של המשקיע האמריקאי בחברה, דניאל לואב, להביא אותה למכור את עסקי הבידור שלה. מניותיה נפלו בכמעט 10% מאז נדחתה ההצעה בתחילת אוגוסט.

מבקרים של השינויים בשוק העבודה אומרים שמשהו חשוב יותר נמצא על כף המאזניים. הם מזהירים שהקלה של פיטורים תהרוס את המרקם החברתי של יפן לטובת רווחי התאגידים, ותגרום לאבטלה המונית והגדלת אי השוויון. עבור מדינה שנוהגת להתגאות ביציבות ובשוויוניות ההכנסות היחסית שלה, שינוי כזה עשוי להיות בלתי מתקבל על הדעת.

"זאת לא סוג המדינה שיפן צריכה לשאוף להיות", אמר טקאקי מטצודה, העומד בראש ועד העובדים של מפעל סוני בסנדאי.

יהיה זה שינוי קיצוני. שילוב של העסקה לכל החיים, שכר על פי ותק ונאמנות גבוהה של העובד לחברה נזקפו לזכות הנס הכלכלי של יפן אחרי מלחמת העולם השנייה, שעה שיציבות וצמיחה צעדו יד ביד. אולם כשהכלכלה היפנית נבלמה בתחילת שנות ה–90, גילו חברות כי חוקי העבודה הנוקשים של יפן לא איפשרו להן לפטר עובדים. במקום זאת, עובדים מיותרים נותרו בלי הרבה ברירות מלבד לבהות מבעד לחלון, והם אפילו זכו לכינוי "שבט יושבי החלון".

הסוף של 
"ספינת סוני"

חסידי שינוי חוקי התעסוקה מציינים כי הגנה עיקשת על עובדים גרמה לחברות לבצע קיצוצים גדולים בגיוסי עובדים חדשים, ובכך לצמצם את ההזדמנויות עבור יפנים צעירים יותר. סוני שכרה 160 בוגרי קולג' טריים השנה, לעומת כ–1,000 ב–1991.

חברות גם התאימו את עצמן למציאות הזאת על ידי שימוש בעובדים זמניים או עובדים במשרה חלקית, שהן יכולות להחליף בקלות רבה יותר. "במציאות, אי השוויון הנסתר כבר קיים ביפן", אמר פומיו אוהטאקה, כלכלן באוניברסיטת אוסקה.

יש החוששים שהשינויים של אבה אינם לטובת השוק החופשי אלא בעיקר לטובת המגזר העסקי. ין חלש יותר הניב ליצואניות כמו סוני רווחי עתק, אך לא התלוו לכך העלאות שכר, ויצרנים רבים המשיכו להעביר את הייצור אל מעבר לים.

הרגישות לגבי השינויים בשוק העבודה אילצה את אבה להתנהל בזהירות. הוא הוריד את הנושא מסדר היום לקראת הבחירות לפרלמנט ביולי, ולאחר שמפלגתו ניצחה בגדול, הנושא שב. אולם תוכנית חדשה שנמצאת בדיונים להקלת חוקי פיטורים תהיה תקפה רק בשלוש הערים הגדולות ביפן.

נראה שהחברות הגדולות ביפן מחקות את סוני. לפי דיווחים בכלי התקשורת היפניים, רבות מהן, כולל פנסוניק, NEC וטושיבה, עושות שימוש בחדרים לעובדים שסירבו לעזוב ובטקטיקות אחרות. במאי דיווח העיתון "אסאהי שימבון" כי עובד בפנסוניק חויב להעביר את ימיו בחדר ולהביט במסכים כדי לאתר אי סדרים. בשנה שעברה הורה בית המשפט בטוקיו לבנס, ספקית שירותי הוראה, להחזיר עובדת שטענה כי נדרשה לבצע משימות משפילות ובזויות לאחר שהביעה התנגדות לעזוב את החברה. בנס מסרה כי מאז ריעננה את נוהלי ההעסקה שלה.

פרטי תוכניות הממשלה עדיין לא נקבעו, אולם המנהלים של טאני בסוני כבר התחילו להערים עליו קשיים נוספים. החל בחודש זה, החברה הורתה לו לעבוד 12 שעות ביום במשמרות בפס הייצור של סוני בטויוסאטו, מרחק יותר משעת נסיעה. הוא אומר שהוא ימלא אחר הדרישות.

עבור מיוואקו סאטו, שהצטרפה לסוני מיד אחרי בית הספר התיכון ב–1974, השינויים הם בגדר בגידה בחוזה החברתי המוסכם ביפן. במשך כל השנים האלה עבדה 12 שעות ביום במפעל סנדאי עם סרטי ענק מגנטיים, וצפתה בסוני צומחת לכדי חברת ענק גלובלית.

אבל הטכנולוגיה המשיכה קדימה, וסוני נבלמה יותר ויותר על ידי מתחרות זריזות. ב–2003 המפעל הציע את הראשונה מבין תוכניות פרישה מרצון רבות.

לפני שנתיים שטף צונאמי הרסני את המפעל, ושלח את העובדים אל הגג כדי לשרוד. הנזקים גרמו לסוני להעביר את פעילות הסוללות וההתקנים האופטיים למקום אחר, ולאחר מכן מכרה החברה את פעילות המוצרים הכימיים שלה, ובכך גרמה לקיצוצים נוספים.

בפברואר, שנתיים בלבד לפני הפרישה לפנסיה של סאטו, מנהל ניגש אליה בבשורות בוטות: "המשרה שלך לא קיימת עוד". היא סירבה לעזוב, והוגלתה לחדר המנודים, שם היא השלימה תואר אקדמי מקוון בסיעוד לקשישים. אבל את סוני סאטו לא עזבה. מהחודש שעבר היא הוצבה בתפקיד שבו עליה להזין נתונים.

ועד העובדים של סוני מעריך שכוח העבודה של המפעל קוצץ במחצית לעומת 2010.

סאטו אמרה שבימי הזוהר של המפעל, עובדים קראו לחברה "ספינת סוני". "כולם היו על הסיפון, גורלנו משותף", אמרה. "אך לא עוד".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות