ראיון TheMarker |

"ההגירה היא דבר 
נהדר עבור גרמניה"

יו"ר שירות התעסוקה הגרמני, פרנק יורגן וייזה, טוען כי מבנה שוק העבודה הגרמני מורכב מדי, ומזהיר כי ללא התערבות של הממשלה - מערכת הרווחה הגרמנית עלולה לקרוס

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדן פלדמן
נדן פלדמן

"כשאני משווה את המודל העסקי של גרמניה לזה של ישראל, אני כבר יכול לשאול את עצמי שאלות טובות יותר. מנגנון התעסוקה הגרמני הוא עצום ומורכב, ואני מופתע לטובה מאיך שהישראלים מנהלים את המנגנון הזה באופן פשוט, בהיר ולא מורכב מבחינה מינהלית. האופן שבו המדינה שלכם מקיימת יחסים ישירים
עם מעסיקים ואיגודים הוא מצוין. בגרמניה המנגנון פשוט מורכב מדי".

מפרנק יורגן וייזה ‏(Weise‏), האיש שמחזיק בידיו את המפתחות לשוק העבודה של הכלכלה החזקה והיציבה באירופה, היה מצופה לשמוע זמירות אחרות. שוק העבודה הגרמני, למרות המשבר הכלכלי העמוק ביבשת, ממשיך ליהנות ממוניטין מצוינים, ביקוש גבוה מצד עובדים ממדינות אחרות ורמת אבטלה נמוכה של 6.9% ‏(לעומת 12% בממוצע בגוש היורו‏).

אלא שוייזה, יו"ר שירות התעסוקה הפדרלי של גרמניה מאז 2004, מוכן להודות - גם אם לא בפה מלא - בחולשות של מודל התעסוקה הגרמני, שעבר בעשור שעבר רפורמה מרחיקת לכת שהפכה אותו לגמיש יותר עבור מעסיקים ונוקשה יותר לעובדים ולמובטלים.

פרנק יורגן וייזהצילום: מיכל פתאל

"הבעיה המרכזית שהולידה את הצורך ברפורמה היתה רמת אבטלה גבוהה. אחרי האיחוד עם מזרח גרמניה ב-1990 האבטלה קפצה ל-14%, והמדינה לא יכלה עוד לפתור את בעיית האבטלה רק בעזרת תקציבים ממשלתיים, כך שנזקקנו לרפורמה שתהפוך את שוק התעסוקה לגמיש יותר ונייד יותר", מסביר וייזה.

בעקבות הרפורמה אזרחים מחויבים במידה גדולה יותר למצוא עבודה, אך הם גם מקבלים תמיכה רבה - לא רק באמצעות קצבאות, אלא גם באמצעות הכוונה תעסוקתית, הכשרות מקצועיות ושירותי רווחה כמו מעונות יום לילדים של אמהות עובדות. היבט חשוב נוסף של הרפורמה הוא שיפור משמעותי של השירות לציבור - הן לעובדים ומובטלים והן למעסיקים - והתמקדות במציאת פתרונות".

וייזה הגיע לישראל במסגרת הסכם ראשון לשיתוף פעולה בין שירות התעסוקה הגרמני הפדרלי לבין שירות התעסוקה הישראלי. שיתופי הפעולה יתמקדו בתחומים כמו ניתוח וחיזוי שוק העבודה, מדידת ביצועים, הכוונה מקצועית ושירות לאזרח. ערב חתימת ההסכם אמר בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה של ישראל, כי "יצירת שיתופי פעולה בתחומים הנושקים לשוק העבודה תיעשה באמצעות למידה שלנו והטמעה פנים־ארגונית של הכלים, המתודות ושיטות העבודה שפותחו בגרמניה".

ספק העבודה 
הגדול באירופה

שירות התעסוקה הגרמני הוא ספק העבודה הגדול באירופה, ותקציבו ב-2012 היה 37 מיליארד יורו, לפי נתונים רשמיים של ממשלת גרמניה. השירות כולל 610 לשכות תעסוקה, מכון מחקר, שירותי השמה בינלאומיים, מכללה להכשרת עובדים ואוניברסיטה עצמאית. אך למרות השאיפה הישראלית לאמץ ולהטמיע תהליכים לפי המודל הגרמני, נראה שיש בו לא מעט חולשות שעשויות לצנן את ההתלהבות המקומית.

איך זה שבמדינת רווחה מתקדמת ומפותחת כמו גרמניה אין חוק שכר מינימום?

"אכן, אין שכר מינימום על פי חוק, אף שיש שכר מינימום שנקבע באמצעות חוזים קיבוציים בין איגודים ומעסיקים. מבחינה פוליטית מפלגות השמאל נאבקות לטובת שכר מינימום, והשמרנים מתנגדים וטוענים כי עליו להיקבע במשא ומתן בין האיגודים למעסיקים. זהו ויכוח פוליטי, כך שכאיש מקצוע איני מביע את דעתי האישית, אך אם שואלים אותי - שכר מינימום גבוה מדי מהווה איום על משרות, אם הוא נמוך מדי אין בו היגיון, ואם הוא בין לבין ישנו מרחב לפתרון".

פס הייצור במפעל אאודי בנקרסולם, גרמניהצילום: בלומברג

דיברת על גמישות וניידות של שוק התעסוקה, אך מספר העובדים העניים בגרמניה צומח מהר מביתר גוש היורו. ב-2010-2005 מספר העובדים במשרה מלאה בשכר נמוך קפץ ב-13.5% ל-4.3 מיליון - פי שלושה מהצמיחה ביתר שוק התעסוקה. אלה התוצאות הרצויות של הרפורמה?

"אני חושב שזו פרשנות מטעה של הנתונים. אלה שעבדו במשרות מלאות ומתגמלות נותרו באותה רמה, למרות המשבר הכלכלי. אלה שכעת נמצאים במעגל העבודה, אך ברובם במשרה חלקית וברמות הכנסה נמוכות יותר, הם מובטלים לשעבר, בעיקר במזרח גרמניה. אלה אנשים שמעולם לא עבדו קודם לכן והסתמכו על שירותי הרווחה, וכעת הם הוזמנו ואף חויבו להשתתף במעגל העבודה. ומשום שהם לא עבדו בעבר יש להם רמת יעילות נמוכה, כך שהם מתחילים בעבודות עם בסיס הכנסה נמוך. כך שנכון שהיתה עלייה במספר העובדים בעלי הכנסה נמוכה, אך זוהי הפעם הראשונה שאותם אנשים עובדים באופן קבוע, בהכנסה מינימלית, והמטרה של המדינה היא לסייע להם להתנייד כלפי מעלה במשך הזמן".

ועדיין, 20% מהמשרות בגרמניה מוגדרות כחלקיות, ואחד מכל חמישה עובדים לא מצליח לקיים עצמו משכר עבודה ומקבל השלמת הכנסה. עובדים רבים משתכרים 2, 3 או 4 יורו לשעה, בעבודה זמנית ללא זכויות - ולא מדובר בהכרח במהגרים.

"ראשית, משכורות של 2 יורו אינן חוקיות, ואנחנו מחויבים לחקור חברות שמשלמות סכומים כאלה. זה בניגוד לערכים של החברה שלנו. שנית, כאמור, רבים מאלה שהיו מובטלים בעבר מועסקים כעת, אף שאני מצפה שמעסיקים ישפרו תנאים ויאפשרו לעובדים עלייה בסולם הדרגות. שלישית, רבים מאלה שעובדים במשרות חלקיות כיום עבדו בעבר בשוק השחור, בייחוד בענף משק הבית, כך שמשרות כאלה פשוט נכנסו לתוך שקלול הנתונים הרשמיים. אתה צודק שיש פערים בין המצוי לרצוי בקרב עובדים - וכאן שירות התעסוקה נכנס לתמונה, כדי להשקיע בהכשרות מקצועיות והכוונה תעסוקתית ולמצוא לעובד אפשרות להתקדם בתחום שלו".

"המזרח במצב 
גרוע מהמערב"

האם לדעתך חלק גדול מהתופעות האלה הן תוצאה של האיחוד עם מזרח גרמניה?

"יש השפעה עצומה לאיחוד מחדש. במזרח גרמניה שיעור האבטלה הוא עדיין מעל 10%, בעוד שבבוואריה הוא כ-3% בלבד. יש עדיין הבדל גדול מאוד בין מזרח גרמניה לבין מערב גרמניה, ובמשך שנים יש גם פערים בין הדרום לצפון - הדרום התפתח טוב יותר. במזרח גרמניה דרזדן ולייפציג התפתחו מצוין, אבל בסך הכל המזרח במצב גרוע מהמערב".

שיעור האבטלה בגרמניה לפי אזוריםצילום: משרד העבודה הפדרלי של גרמניה, 2013

באחרונה הגישה בלגיה תלונה רשמית לנציבות האירופית שבה האשימה את גרמניה בהפרת חוקי עבודה ותחרות לא הוגנת - נטען כי בתי מטבחיים בבלגיה פושטים רגל כי בגרמניה העובדים בענף משתכרים 3 או 4 יורו בשעה.

"היצוא וכושר התחרות שלנו נזקפים לזכות מוצרים מתקדמים ושירותים ברמה גבוהה. עם זאת, יש בעיה בתחום השכר - אבל מי שאמור לפתור אותה הם המעסיקים והאיגודים המקצועיים. בענף המזון השותפות בין שני הצדדים אינה טובה ויש חברות שהמוצרים שלהן ברמה לא גבוהה, ולחברות כאלה אין הסכמים קיבוציים עם איגודים אלא עם חברות קבלן שמעסיקות עובדים, רובם ממזרח אירופה. אני חושב שלחץ מצד התקשורת ובאמצעות תלונות כמו של בלגיה יכול להעניק הזדמנות לשפר את התנאים, אבל אין לזה קשר ליצוא שלנו".

ההערכות הן שעד 2050 אוכלוסיית גרמניה תתכווץ ב-15%, ושיעור האוכלוסייה היצרנית יירד. אתה שותף לחששות כי מערכת הרווחה עלולה לקרוס?

"אם לא תהיה כל התערבות, זה אכן עלול לקרות. אחת הדרכים למנוע זאת היא באמצעות שילוב גדול יותר של נשים בשוק התעסוקה. בגרמניה, בעיקר במזרח, קיימת בעיה של אמהות חד־הוריות רבות שאינן יכולות לעבוד כמו שצריך, אף שהן משכילות ובעלות הכשרה, משום שהן צריכות לטפל בילד שלהן, אך הרשויות המוניציפליות השקיעו הרבה מאוד כסף במעונות יום בשנים האחרונות.

"שנית, ל-8% מהעובדים כיום בגרמניה אין רישיון שהייה, רובם זרים ומהגרים שבמצב הנוכחי לעולם לא תהיה להם הזדמנות להשתלב בקביעות בשוק העבודה הגרמני. אבל גיבשנו תוכנית להוריד את השיעור הזה במחצית, ולשלב 300 אלף עובדים יותר מכפי שהוערך. כמו כן, בעזרת תוכנית בת עשרה שלבים נוכל להוריד את תוספת העובדים הנדרשת עד 2050 מעוד 6 מיליון לעוד 3 מיליון, ואנחנו גם מצפים להמשך הזרם של עובדים צעירים ממדינות גוש היורו - בעיקר ספרד, איטליה ויוון - שרוצים להגיע לגרמניה ולעבוד בה תקופה מסוימת".

ברלינאים חוגגים את נפילת החומה, 1989צילום: AP

יש פער שכר גדול בין נשים וגברים בגרמניה - 25.4% לעומת ממוצע של 16% במדינות OECD. אילו צעדים אתם נוקטים כדי לצמצם את הפער?

"הסיבה לפער הזה אינה שנשים מרוויחות פחות מגברים באותם תפקידים. זה לא אפשרי בגרמניה משום שיש הסכמים בין המדינה לבין המעסיקים והאיגודים המקצועיים, כך שאישה מרוויחה בדיוק כמו גבר בכל משרה שבה היא עובדת. הפערים נוצרים מכך שנשים רבות עובדות במקצועות בעלי הכנסה לא גבוהה. הבעיה קיימת בעיקר במגזר התעשייה - במפעלי רכב וייצור מכונות, שבהם נשים עם רקע טכני משתכרות שכר נמוך. ילדה בבית ספר בגרמניה מעולם לא חשבה שהיא יכולה להיות מהנדסת או ארכיטקטית, אבל אנחנו מפתחים תוכניות שיקדמו נשים מגיל צעיר למקצועות כאלה. שרת העבודה מקדמת חוק שיחייב מעסיקים פרטיים להשקיע בקידום נשים בארגון".

"ההגירה היא דבר 
נהדר עבור גרמניה"

בכיר לשעבר בבנק המרכזי של גרמניה טען בספרו מ–2010 כי חלק לא מבוטל מהמהגרים המוסלמים לא משתלבים בחברה: רמת החינוך שלהם נמוכה והם לא חלק משוק העבודה, כי המדינה דואגת להם להטבות סוציאליות.

"אני לא מסכים עם המסקנות שלו, ואני חושב שהן לא מהוות כרטיס ביקור טוב לגרמניה. אני מסכים שבקרב זרים שיעור האבטלה גבוה מעט יותר, ורמת החינוך בקרב ילדים של מובטלים, לא רק זרים, אינה מתקרבת לרמה הכללית - ועלינו למצוא לכך פתרונות, בעיקר בשכונות מצוקה בערים גדולות. מצד שני, ההגירה היא דבר נהדר עבור גרמניה. כמדינת יצוא אנו זקוקים לידיים עובדות זרות ממדינות שאליהן אנחנו מייצאים. אנו זקוקים לא רק למיומנות השפה שלהם, אלא גם לידע התרבותי שלהם. יותר מכך, עובדים שמגיעים לגרמניה ממדינות אחרות של האיחוד האירופי הם בעלי השכלה גבוהה יותר בממוצע מאשר הגרמני המובטל - כך שמבחינה כלכלית, מהגרים עובדים הם יתרון גדול לגרמניה".

האם אתם מספקים הכשרות מקצועיות לעובדים זרים?

"כן, בכמה רמות: מעסיקים מבצעים הכשרות מקצועיות למועמדים לעבודה, והמדינה מספקת הכשרה מקצועית לצעירים ממדינות זרות שהיא בוחרת לאחר שהגישו מועמדות לעבוד בגרמניה. יש לזרים גם אפשרות לרכוש השכלה גבוהה בגרמניה, ואם הם נשארים למשך חמש שנים לפחות זה כדאי לגרמניה מבחינה כלכלית. וגם אם לא - לפחות יש סיכוי לא רע שהם ירצו לרכוש מכונית גרמנית אחרי שהם יחזרו למולדתם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה