לא כך יצילו את היורו

כהחדשות הטובות הן שנגיד הבנק המרכזי באירופה (ECO) מריו דראגי עשה את חלקו: הבנק ייכנס לשווקים הפיננסים במאמץ להחזיק בחיים את גוש היורו עד שהפוליטיקאים יפסיקו לעשות שטויות ויסכימו לפעול לאיחוד פוליטי הדוק. החדשות הרעות הן שהתוכנית לבדה לא תספיק להציל את היורו. התוכנית לקניית אג"ח ממשלתיות ללא הגבלה היא נכונה מבחינה טכנית, אך היא מבוססת על הנחות כלכליות שגויות.

הבנק המרכזי באירופה יקנה אג"ח כדי להקטין את עלויות המימון של המדינות השקועות בחובות בתנאי שאלו יסכימו לתנאים מחמירים ואפקטיביים. לבנק המרכזי של אירופה יש כיסים עמוקים, אך עוד לפני שדראגי סיים לדבר, האנליסטים כבר הביעו ספקות לגבי המנגנון של התוכנית וההיגיון שבה.

דראגי נפנף הצדה שאלות כמו מה תעשה אם ספרד תסכים לתנאים המחמירים, אך תתחרט אחרי כן? האם הבנק יתחיל למכור אג"ח ספרדיות בהפסדים כבדים? מהלך כזה יהיה התאבדותי, לדברי כלכלנים.

בעיה גדולה יותר היא היסוד הכלכלי של התוכנית. יוון נמצאת בשפל, ספרד במיתון ואיטליה בדרך. המהלך של דראגי יחייב את ממשלות מדריד ורומא להעמיק את המיתון כדי להפחית את הריבית על חובותיהן. זה מתבסס על ההנחה של הבנק המרכזי שהמשקיעים לא מוכנים להלוות למדינות אלה כסף משום שהן לא מקוצצות מספיק. השמרנות הכלכלית הזאת גורמת לג'ורג' אוסבורן להיראות כמו קיינסיאני לעומת דראגי.

הסיבה שמשקיעים דורשים ריבית גבוהה מספרד ואיטליה היא החשש מהמיתון שפוגע בתקציב הממשלתי ובבנקים. ואולם תוכנית ההצלה הנוכחית תפגע עוד יותר בביקוש ותעמיק את המיתון. בקצרה, דראגי קנה לאירופה קצת יותר זמן, הוא בעט את הפחית עוד כמה מטרים במורד הרחוב. המחיר ששילם על כך הוא סכסוך עם הבונדסבנק. אם התוכנית הנוכחית תיכשל, לא יישאר לבנק המרכזי עוד הרבה מה לעשות.

והיא תיכשל, מכיוון שכדי להצליח היא צריכה להפחית 0.5% ויותר מתשואות האג"ח של ספרד ואיטליה, לפתור את בעיית היעדר הצמיחה והתחרותיות של מדינות היורו החלשות ולשכנע את האזרחים הכועסים כי לאירופה יש מה להציע להם מלבד אומללות אינסופית.