כיצד משקיעי פייסבוק הפסידו 50% מכספם והבנקאים גרפו 276 מיליון דולר?

חתמי פייסבוק הרוויחו 100 מיליון דולר בהנפקת פייסבוק באמצעות שורט על המניה - בעוד לקוחות שרכשו את המניה בהנפקה איבדו את המכנסיים - היא רק עוד דוגמה למבנה של "'עץ' - זכינו, 'פלי' - הפסדתם" שקיים בוול סטריט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

וואו, כמה שלא רע בכלל להיות בנקאי.

בכל פעם שאני שוכח עד כמה לא רע בכלל להיות בנקאי, מזכירים לי כלי קסום אחר להדפסת כסף ששכחתי מקיומו, ומאפשר לוול סטריט להרוויח בכל מקרה.

המקרה האחרון שבו נתקלתי קסום במיוחד.

זוכרים את הנפקת פייסבוק? כן, הייתה זו אחת ההנפקות הגדולות בעולם. היא גם הייתה לכשלון אדיר שמוסס חצי מהון המשקיעים תוך 3 חודשים.

בנקאי וול סטריט קיבלו תשלום נאה על חלקם במכירת מניות בשווי 16 מיליארד דולר בהנפקת פייסבוק. למעשה, הם קיבלו עמלות בסך 176 מיליון דולר. (המשקיעים שרכשו את מניית פייסבוק בהנפקה, הפסידו בינתיים 8 מיליארד דולר).

אבל זה היה רק הרווח ההתחלתי. כעת, לפי דיווח של לין קאוון ב"וול סטריט ג'ורנל", בעוד משקיעי פייסבוק מעכלים את העובדה כי המניה ירדה ל-19 דולר, לעומת מחיר הנפקה של 38 דולר, בנקאי פייסבוק חולקים ביניהם 100 מיליון דולר נוספים שהרוויחו על המניה - בצורה הרבה פחות נראית.

כיצד זכו הבנקאים במטר המזומנים השני?

באמצעות שורט (מכירה בחסר) על מניית פייסבוק. במלים אחרות, באמצעות מכירת מניות פייסבוק שאינן בבעלותם, וגריפת הרווח מאוחר יותר, כאשר מחיר המניה ירד.

ברצינות!

וול סטריט כמובן לא קראה לזה שורט, כיוון ששורט נחשב לרוב להימור שהמניה תרד. וכמובן שהבנקים לא רוצים להיראות כמי ש"הימרו נגד הלקוחות" להם בדיוק מכרו את מניות פייסבוק בהנפקה. במקום זאת, השורט העצום שנטל מורגן סטנלי, הבנק המוביל בהנפקה, תואר כ"מהלך לייצוב מחירים" (פירוט בהמשך).

מכירה בחסר של מניות לרוב כרוכה גם בסיכון מסויים: אם המניה שמוכרים בחסר דווקא עולה, מפסידים כסף. אבל בנקים לא אוהבים לקחת סיכונים כשהם יכולים להרוויח מבלי לקחת סיכונים. שיטה ספיציפית זו של מכירה בחסר מאפשרת לבנקים בוול סטריט לא לקחת על עצמם את הסיכון כי המחיר יעלה והם יפסידו הון.

"ייצוב מחירים"? "שורט נטול סיכונים"? איך כל זה עובד? באמצעות מה שנקרא "אפשרות הקצאת היתר". זהו מנגנון בו משתמשים בנקי ההשקעות במרבית ההנפקות הראשונות לציבור. הוא מתיר לבנקים למכור עד 15% יותר מהמניות שהיו צפויות להיות מונפקות. הרעיון הוא שהבנקים יוכלו להתאים בקלות רבה יותר את היצע המניות לביקוש, ובאופן זה לצמצם את התנודתיות שעשויה להגיע בעקבות תמחור ההנפקה. המנגנון גם מאפשר לבנק לרכוש את המניה גם לאחר הנפקתה, מבלי לקחת על עצמו סיכונים, וכך "לתמוך" במחיר המניה.

במלים אחרות, כאשר נראה שיש ביקוש עודף למניה לאחר הנפקתה, החתם הראשי יכול למכור 15% יותר מניות ממה שהוסכם במקור למכור. בעת מכירת המניות, הבנק למעשה נוטל פוזיציית שורט על המניה, כיוון שהוא מוכר מניות שעדיין אינן בבעלותו. אם הבנק היה עושה זאת בצורת "שורט עירום" - מכירת מניות שאינן בבעלותו (ואף שלא הולוו לו על ידי צד שלישי) - הוא היה נוטל סיכון עצום: המניה עשויה לעלות, ולאלץ את הבנק לרכוש את המניה מאוחר יותר במחיר גבוה בהרבה. אך הקצאת היתר מאפשרת לבנק לרכוש 15% נוספים מהמניות מהחברה במחיר ההנפקה, ולמכור אותן בשוק ללא סיכון עליית המניה.

הבנק גם מקבל את מלוא עמלת ההנפקה על מכירת המניות הנוספות, כך שיש לו תמריץ למכור אותן בכל מקרה. הבנק אינו מסכן דבר גם אם מחיר המניה מזנק, כיוון שהוא יכול לכסות את השורט באמצעות רכישת המניות במחיר ההנפקה.

ואם המניה צונחת אחרי ההנפקה?

אז הבנק באמת מרוויח. כיוון שאז הוא מרוויח גם מעמלות ההנפקה וגם מהשורט על המניה.

וזה בדיוק המקרה של פייסבוק. אם אתם זוכרים, החתמים "תמכו" במניה ביום המסחר הראשון שלה, וסייעו לה להיסגר במחיר גבוה מעט ממחיר ההנפקה. לאחר מכן, החתמים התייאשו מתמיכה במניה. משם ואילך המניה נסחרה פחות או יותר בירידות רצופות. בשלב מסויים, זמן לא רב לאחר ההנפקה, החתמים כיסו את פוזיציית השורט שיצרו באמצעות הקצאת יתר של מניית פייסבוק - ועשו זאת במחיר נמוך יותר ממחיר ההנפקה.

הרווח הנקי מפעולת מסחר זו, לפי "וול סטריט ג'ורנל", היה 100 מיליון דולר. ובנקאי פייסבוק כעת מחלקים ביניהם את הרווח.

הקצאת היתר היא מנגנון שמשמש בהנפקות ראשונות לציבור כבר זמן רב. כאשר הוא אכן מסייע לחתמים לייצב את מחיר ההנפקה, אין בו שום רע, וקיומו מתפרסם בבהירות. אך העובדה שחתמי פייסבוק הרוויחו 100 מיליון דולר בהנפקת פייסבוק באמצעות שורט על המניה - בעוד לקוחות שרכשו את המניה בהנפקה איבדו את המכנסיים - היא רק עוד דוגמה למבנה של "'עץ' - זכינו, 'פלי' - הפסדתם" שקיים בוול סטריט.

אין זו תעלומה מדוע גם לאחר כל הצרות שפקדו את וול סטריט ב-5 השנים האחרונות, בנקי ההשקעות עדיין מרוויחים. ואין זו תעלומה מדוע כולם עדיין רוצים להיות בנקאים.

המאמר התפרסם במקור באתר ביזנס אינסיידר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"