מגדל השארד בלונדון: עשירי קטאר למעלה, קרנות גידור למטה

בניין השארד שייחנך בחמישי הבא מייצג את המטאפורה הטובה ביותר למהפך שחל בבירת בריטניה: הריחוק בין הכסף הגדול שמגיע מבחוץ, למעמד הפועלים שהסיכוי היחיד שלו להיכנס לתוך הבניין החדש הוא כדי לרוקן בו את הזבל

גרדיאן
אדיטיה צ'קרבורטי
גרדיאן
אדיטיה צ'קרבורטי

בחמישי הבא תושק מטאפורה חדשה בלונדון. ראש ממשלת קטאר יגיע במיוחד, ומופע החימום שלו יהיה הנסיך אנדרו. נכבדים אחרים מחו"ל יתקבלו בארוחת ערב מהודרת, והתושבים הנחותים יותר בבירה יוכלו לבהות במופע לייזר חינמי שעלול לאיים על יצירותיו של ג'ורג' לוקאס, יוצר מלחמת הכוכבים.

כך מתכננים המארגנים לחנוך את השארד (The Shard), גורד שחקים של 72 קומות שכבר כיום עוקב אחר תושבי לונדון בכל מקום שבו הם נמצאים. אם מתקרבים למגדל הגבוה באירופה, רואים איך 310 המטרים שלו גורמים לכל המבנים שלידו להיראות כמו צעצועים.

מגדל שארדצילום: בלומברג

האנשים עם הכסף שניצבים מאחורי השארד היו רוצים שכולם יתייחסו אליו פשוט כבניין. אידיאלית, הם היו שמחים אם הייתם מתרשמים מהאדריכלות של רנזו פיאנו; ואם לא, הם יסתפקו בתלונות שלכם על הניצוץ היהיר שלו.

הבניין, שגובהו כפול מגובהו של מגדל הגרקין בעיר, נמצא קרוב לסיום ועומד ליהפך למטאפורה הטובה ביותר לשינוי החל בבירה הבריטית - לרעה. גורד השחקים ממצה ומרחיב יחדיו את הדרכים שבהן נהפכת לונדון לשוויונית פחות ותלויה בכסף זמין.

בואו נחזור שוב לסיפור של השארד. מדובר במגדל שהוטל על גשר לונדון למרות מחאת התושבים באזור ופעילי סביבה, וכן אזהרה של אונסק"ו כי מצודת לונדון עלולה לאבד חלק מסטטוס המורשת העולמית שלה. בנוסף, הבעלים ותושבי המגדל לא יהיו קשורים במיוחד לאזור, שאמנם נחשב מרכזי אך גם למרכז של עוני ואבטלה בעיר כולה. 95% מהבניין נמצאים בבעלות ממשלתית של קטאר והמפתח שלו, ארוין סלאר, מתאר אותו כ"עיר וירטואלית" המכילה מלון חמישה כוכבים ומסעדות בעלות כוכבי מישלן.

במגדל יהיו גם עשר דירות למכירה בסכומים של 30-50 מיליון ליש"ט, ושמחלונותיהם אפשר לראות ביום בהיר את הים הצפוני שנמצא במרחק 71 ק"מ, וקשה יותר לאתר את האנשים הקטנים שנמצאים במרחק 65 קומות למטה. "אנחנו לא באמת משווקים את הדירות האלה", אמר איש יחסי הציבור של החברה. "ברמה הזו של השוק, יש רק כ-25-50 קונים רלוונטים בעולם. הסוכנים שלנו פשוט יתקשרו אליהם".

למעשה, אחד הבניינים המזוהים ביותר עם לונדון לא יהיה קשור כמעט בכלל לעיר. אפילו חלל המשרדים המיועד להשכרה בקומות התחתונות מיועד לקרנות גידור ולאנשי פיננסים שרוצים עוד מרווח למרפקים שלהם. תושבי לונדון ממעמד הפועלים שכן יצליחו להיכנס לאזור, בוודאי יגיעו רק בשעות הערב - כדי לרוקן את הפחים. הבניין מיועד להיות של ה-1%.

אחד הדברים המדהימים בנוגע לשארד הוא כיצד הוא מדגים כמה מגמות. ראשית, הוא מחזק למעשה את הטענה שלפיה מרכז לונדון נהפך לעיר קטנה מאוד. שנית, השארד מוכיח כי בניינים הם כבר לא קרקעות המוחזקות על ידי בתי העסק, אלא חלק מהז'יטונים של ההשקעה. את מרבית הז'יטונים מחזיקים אנשים שכלל לא גרים בבריטניה. מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' מ-2011, בשם "מי מחזיק בסיטי של לונדון?", מצא כי 52% מהמשרדים בסיטי מוחזקים בידי משקיעים זרים - עלייה מ-8% בלבד ב-1980. בנוסף, הזרים זורמים לנכסים בעיר בקצב מהיר מאי פעם, כחלק מהחיפוש אחר מקלט בטוח להשקעות שלהם בזמן של סערה בשווקים בעולם. ולמרות זאת, כפי שמציין המחקר של קיימברידג', השילוב של מזומנים מבחוץ והלוואות גדולות, ממקם את לונדון בסטטוס מסוכן. מחנק אשראי או כל משבר אחר בעולם ישפיעו בעוצמה גבוהה על הבירה.

סיפור דומה מתרחש בשוק הנדל"ן הלונדוני. מוקדם יותר השנה, ציינה סוכנות הנדל"ן היוקרתית סאביל כי הבריטים ביצעו רק אחת מתוך כל שלוש רכישות נדל"ן באזורים היוקרתיים במרכז לונדון. "ככל שהשוק מרכזי יותר וככל שהנדל"ן יקר יותר, כך סביר יותר שהנכסים יירכשו על ידי קונים מחו"ל", כתבה הסוכנות.

באופן היסטורי, לונדון היתה מקום שבו כסף זר נכנס לבריטניה ומתפזר בחיפוש מקומות השקעה. ואולם כפי שמציין לואיס מורנו מיוניברסיטי קולג' בלונדון, מה שקרה ב-15 השנים האחרונות הוא שכמות גדולה במיוחד של כסף נכנסה ללונדון והשתכנה שם, בנכסים שלה. המזומן לא הגיע למיזמים יצרניים שיכלו להפיק תועלת לשוק העבודה דרך העסקת תושבי לונדון. המזומן התיישב בדירות יוקרה או בגושי משרדים, וכעת הוא הופך את אזור הגדה הדרומית לבית שלו.

אם כך, בניין השארד יקר, הוא מחוץ לתחום, הוא נמצא בבעלות של אנשים אשר לא גרים בלונדון והוא המטאפורה המושלמת למהפך שחל בבירת בריטניה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?