הממלכה המאוחדת נהפכה לרפובליקת הבננות של מרדוק

עם חשיפת פרשיית ההאזנות בבריטניה, נחשפה גם אחיזת החנק של רופרט מרדוק בשוק המדיה ובפוליטיקה בבריטניה - אחיזה שמסייעת לעסקיו

<<שלטון האימים של רופרט מרדוק, יו"ר ניוז קורפ, על הפוליטיקאים הבכירים בבריטניה, קרוב לסיומו. אתמול עצרה משטרת לונדון את רבקה ברוקס, שהיתה בת טיפוחיו של מרדוק ויד ימינו בבריטניה, בגין אישומי שוחד והאזנות בלתי חוקיות. בנפרד, נודע כי דירקטוריון בריטיש סקיי שוקל להדיח את ג'יימס מרדוק, המכהן כיו"ר, בעקבות שערוריית האזנות הסתר.

מנהיג הלייבור, אד מיליבנד, קרא אתמול לחוקק חוקים חדשים המגבילים את הריכוז המסוכן, לדבריו, של כוח בידי רופרט מרדוק, איל המדיה. למרדוק יש נתח שוק לא בריא שמוביל לניצול לרעה של כוחו, אמר מיליבנד ל"אובזרוור", מהדורת סוף השבוע של "גרדיאן". מיליבנד, שבעקבות פרשיית האזנות הסתר שנחשפה בעיתוני ניוז קורפ נהנה מחשיפה חיובית, יכול אולי לרחוץ בנקיון כפיו; אך שרשרת ארוכה של פוליטיקאים בריטיים - ממרגרט תאצ'ר ועד טוני בלייר - עלו לרגל לשחר את טובתו של מרדוק.

חשיפת האזנות הסתר טרפה, כך נדמה, את הקלפים בשלטון האימה של מרדוק וכלי התקשורת שלו בבריטניה. הריכוזיות של עוצמה עסקית ותקשורתית בידי מרדוק נדונה עתה בטונים גבוהים בפרלמנט, בסוכנויות הרגולציה, ואף מעבר לים - בארה"ב. עורך Breaking Views, מדור הניתוחים והדעות של תומסון רויטרס, קרא ביום חמישי לעורך העיתון "טיימס" הלונדוני לצאת נגד הבעלים שלו בגלוי. ראש ממשלת בריטניה נאלץ להצטרף לשורות האופוזיציה ושותפיו לקואליציה, ואילץ את מרדוק לוותר על השתלטות מתוכננת על רשת הלוויין בריטיש סקיי.

שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן, ראש הממשלה דיוויד קמרון וג'יימס מרדוק בכנס המפלגה השמרנית ב-2007צילום: רקס

מרדוק, יליד אוסטרליה, פרץ לסצנת התקשורת הבריטית כשקנה ב-1968 את "ניוז אוף דה וורלד". בתקופה שעברה מאז, הוא השתלט באמצעות חברת ניוז קורפ על כמה מהעיתונים הנקראים בבריטניה - "טיימס" המכובד והצהובונים הפופולריים "סאן" ו"ניוז אוף דה וורלד" - שהמליכו והדיחו פוליטיקאים וידוענים כראות עיניהם (או ראות עיניו של הבעלים שלהם). בזמן שלטונה של מרגרט תאצ'ר זכה גם בנתח שליטה בחברת הטלוויזיה בלוויין בריטיש סקיי, שאותה טיפח והרחיב באופן ניכר, ובזכותה גדלה עוד יותר שליטתו במפת המדיה הבריטית. בפוליטיקה היה ידוע שכדי לזכות בבחירות, יש לזכות בתמיכת מרדוק.

השליטה בעיתונים בעלי תהודה נרחבת ברחוב הבריטי הובילה פוליטיקאים מרחבי הקשת הפוליטית להתאמץ ולהבטיח לעצמם מקום סביב שולחנו של מרדוק, להגיע לאירועי החברה ולארח את בכירי ניוז קורפ. העיתונים "סאן" ו"ניוז אוף דה וורלד" השחירו את דמותם של פוליטיקאים שיצאו נגד מרדוק ועסקיו, ותמכו בפוליטיקאים שמרדוק סימן כמנצחים הבאים בבחירות. עתה, עם חשיפת שערוריית הפריצה לטלפונים שהובילה לסגירת "ניוז אוף דה וורלד" ולביטול השתלטות מלאה של ניוז קורפ על בריטיש סקיי, נחשפים קשרים אלה בקצב מהיר מכפי יכולתם של הפוליטיקאים לנתקם.

"זה לא בריא, כי כמות כזו של כוח בידי אדם אחד הובילה בבירור לניצול לרעה של הכוחות בארגון שלו. אם רוצים להפחית את הניצול לרעה של כוח, אז ריכוז שכזה מסוכן בעליל", אמר מיליבנד ל"אובזרוור". לדבריו, חוקי המדיה הנוכחיים מיושנים: "חוקים אנלוגיים לעידן דיגיטלי".

בראש המסתבכים בפרשייה נמצא לא אחר מראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון. הוא מצא עצמו בלב השערוריה, כשהתברר שיש לו קשרים הדוקים עם מרדוק ובכירי ניוז אינטרנשונל, חטיבת העיתונים הבריטית של ניוז קורפ. קמרון נחשב לרוב אחד הפוליטיקאים השנונים ביותר, המקרין בטחון עצמי וניחן ביכולת מדהימה להסיט מעצמו כל ביקורת. אך עם התפשטות שערוריית הפריצה לטלפונים ב"ניוז אוף דה וורלד", מצא עצמו קמרון בעמדה שבה הוא נראה פגיע ואינו מצליח לעמוד בקצב ולהגיב כראוי. קמרון תומרן ונאלץ לעשות פניות פרסה מביכות כמעט על כל צעד ושעל.

חרב הפיפיות של הקשרים למרדוק

יריביו של קמרון ניצלו את ההזדמנות להלום בראש הממשלה שעד כה נראה היה בלתי פגיע לחלוטין. השערורייה הזרימה דם חדש למפלגת הלייבור ולמנהיגה, אד מיליבנד, ויש גם סימנים לסדקים בקואליציה בין השמרנים לשותפיהם הליברל-דמוקרטים, שנדמו עד עתה כבלתי מזיקים. מנהיג הליברל-דמוקרטים, סגן ראש הממשלה ניק קלג, הפגין עצמאות שלא נראתה בעבר כשביטא זעם נגד מרדוק, וקרא לו לבטל את הצעת הרכש לבריטיש סקיי - יממה לפני שקמרון עשה זאת גם.

ואולם הבעיות של ראש הממשלה עמוקות יותר מכישלונו בקריאת המפה הפוליטית במהירות שבה עשו זאת יתר המפלגות. חמור מכך, אומרים מבקריו - השערורייה מעלה שאלות בנוגע לאופי של קמרון וכושר השיפוט שלו, בנוגע לקשרים מרובים לניוז אינטרנשונל, החברה הבת של ניוז קורפ בבריטניה, שסייעה להכניסו לרחוב דאונינג 10, אך כעת פופולרית בבריטניה כמו סלסלת נחשים בפיקניק.

קמרון נאלץ עתה להצדיק את מערכת היחסים עם מי שהיה דוברו בעבר, אנדי קולסון. קמרון גייס את קולסון ב-2007, זמן קצר לאחר שהוא התפטר מתפקיד עורך "ניוז אוף דה וורלד", לאחר חשיפת האזנות לטלפונים בשערורייה מוקדמת יותר. חשיפות מהימים האחרונים מראות שקמרון הוזהר פעמים רבות שלא להביא את קולסון עמו לרחוב דאונינג ב-2010, אך הוא לא שעה לאזהרות.

"אלא אם ראש הממשלה יוכל להסביר מה קרה עם קולסון ולהתנצל על טעות איומה זו בשיפוט כשהעסיק אותו, המוניטין שלו יינזק באופן בלתי הפיך", אמר מיליבנד ביום שני בפרלמנט הבריטי.

קולסון, שסיפק לקמרון קשר לעולם הצהובונים בבריטניה וקשר יקר ערך לאימפריית מרדוק, זכה לתמיכה המלאה של ראש הממשלה עד לשבוע שעבר, כשנעצר בחשד לפריצה לטלפונים ולתשלום למשטרה לשם השגת מידע ומסמכים בעת כהונתו כעורך "ניוז אוף דה וורלד".

ביום רביעי לפני שבועיים קרא קמרון לקולסון 'חבר', ואמר שהוא הבטיח לו שלא הפר את החוק. אך ביום שני האחרון אמר: "אם יתברר שהבטחות אלה אינה נכונה, אם יתברר ששיקר לי, אכעס מאוד".

מתברר שקמרון התעלם מאינספור אזהרות בנוגע לקולסון - הן מצד יריבים פוליטיים והן מצד שותפים. אזהרות אלה היו הרבה מעבר לגינוי הראשוני שבו התקבלה החלטתו הראשונית של קמרון לגייס אדם כה קרוב לשערורייה מתפתחת.

בפברואר 2010 אמר סגן עורך "גרדיאן", איאן כץ, שהתקשר לסטיב הילטון, המנהל האסטרטגי של קמרון, עם מידע מדאיג. לפי דיווח "גרדיאן", כץ אמר לו שלקולסון ול"ניוז אוף דה וורלד" יש קשרים קרובים מכפי הרצוי לחוקר פרטי מושחת עם תיק פלילי בשם ג'ונתן ריס. כץ אמר להילטון שהעיתון עדיין לא יכול לפרסם כל פרט בפרשה בשל התנהלות משפט בנושא, אך הדגיש כי כמה חשיפות מלוכלכות צפויות להגיע לבסוף. וזה אכן מה שקרה.

ריס, שקודם לכן ריצה עונש מאסר בגין ניסיון להפליל מישהי על ידי שתילת קוקאין בכליה, גויס מחדש לאחר שחרורו כחוקר על ידי "ניוז אוף דה וורלד", עם שכר של 150 אלף ליש"ט בשנה. באותה עת היה קולסון עורך העיתון.

על קולסון היה לעבור מספר רב של בדיקות ביטחוניות בטרם הגיע לרחוב דאונינג - ואף אחת מהן לא העלתה חשד לקשרים פליליים. ביום שני שעבר אמר דובר של לשכת ראש הממשלה ל"גרדיאן" כי "ראש הממשלה אמר שלא קיבל מידע ספציפי" לגבי אזהרותיו של כץ.

כץ לא היה היחיד שהביע חשש לגבי המינוי. ניקולס סומס, מחוקק מהשמרנים, אמר שהעביר את חוסר הנחת שלו לגבי קולסון לקמרון, "באמצעות הערוצים הרגילים". גם שותפיו לקואליציה של קמרון, הליברל-דמוקרטים, לא היו מרוצים. ביושבם באופוזיציה, הם השתלחו לא פעם בקולסון - אסטרטגיה קלה למדי, משום שהיו המפלגה היחידה ללא קשרים מיוחדים למרדוק.

זמן קצר לאחר הבחירות ב-2010 אמר לורד פאדי אשדאון, לשעבר יו"ר המפלגה הליברל-דמוקרטית, שפנה למשרדו של קמרון עם חששות לגבי קולסון. לבסוף קולסון התפטר בינואר, בעקבות גל נוסף של חשיפות בשערוריית הטלפונים.

טעות בשיקול הדעת

השינויים בהצהרותיו של קמרון בנוגע לקולסון הם רק חלק מהדוגמאות ללוליינות הפוליטית שנאלץ ראש הממשלה לבצע השבוע. בתחילה הוא אמר שאין צורך בחקירה חדשה בנושא הפריצות לטלפונים - ולאחר מכן חזר בו. בתחילה אמר שאין ביכולתו לעכב את השתלטות מרדוק על בריטיש סקיי - ולאחר מכן חזר בו, ולבסוף הצטרף לקריאות למרדוק לבטל את העסקה. בתחילה המשיך קמרון לתמוך בחברתו רבקה ברוקס, מנכ"לית ניוז אינטרנשונל - ולאחר מכן קרא להתפטרותה. ברוקס נעצרה אתמול בבריטניה במסגרת הפרשה.

קמרון גם נאלץ להיפטר מקשריו המרובים לניוז אינטרנשונל במהירות. קשרים אלה כוללים לא רק את ברוקס, אלא גם את ילדיו של מרדוק - אליזבת וג'יימס - ואחרים ממעגל מקורביו באזור הכפר צ'יפינג נורטון באוקספורדשייר, שבו גרים עשירים ובעלי השפעה רבים. הקשרים הביאו לו אהדה פוליטית כה רבה, עד שמרדוק היה המבקר השני של קמרון ברחוב דאונינג עם מינויו לראש הממשלה. בנוסף, ממשלתו של קמרון תמכה בעסקת בריטיש סקיי עד כה.

במידה מסוימת לקמרון פשוט לא היה מזל. כמה ממשלות רצופות לפניו - שהאחרונה בהן היא ממשלת הלייבור בראשות טוני בלייר - חיזרו אחר מרדוק כמעט באותה מידה כמו ממשלת קמרון. קמרון פשוט היה בשלטון וללא כסא פנוי להתיישב בו כשהמנגינה נגמרה.

תמיכה ממושכת של מרדוק בלייבור

קמרון רחוק מלהיות הפוליטיקאי הבכיר היחיד בעל קשרים עם בכירי ניוז אינטרנשיונל. בלייר ידוע כמי שחיזר אף הוא אחר מרדוק, וכך גם כמה מבכירי ממשלתו. גם כשהפופולריות של בלייר החלה להתערער, קשרי מקורביו עם ניוז אינטרנשונל נמשכו. לאליסטר קמפבל, שהיה יועץ התקשורת שלו, היה טור ב"טיימס". לדיוויד בלאנקט, שהיה שר הפנים של בלייר, היה טור ב"סאן"; ואחת מעוזרותיו הבכירות, קאת ריימונד, נישאה ללס הינטון, שהיה יו"ר ניוז אינטרנשונל.

גם כשראשות הלייבור עברה לידי גורדון בראון, נמשכו היחסים הטובים בין הממשל לניוז אינטרנשונל וארבעת העיתונים של החברה. "בעת ההכנות להחלפת השלטון, בלייר היה נחוש להבטיח שהיחסים הטובים עם ניוז אינטרנשונל יימשכו. הוא ראה את תמיכתה כחיונית לזכיית הלייבור בכהונה רביעית", נכתב במאמר ארוך ב"טלגרף" על קשרי ניוז אינטרנשיונל עם בכירי הפוליטיקאים בבריטניה. לפי "טלגרף", גם בראון עצמו פעל לחיזוק הקשרים - הוא נכח בארועים רשמיים של ניוז אינטרנשונל, ואשתו, שרה בראון, אף הזמינה את רבקה ברוקס, מנכ"לית ניוז אינטרנשונל, למסיבת פיג'מות עם קבוצת חברות ברחוב דאונינג ב-2008.

היחסים הטובים הגיעו לקיצם כשברוקס הכריזה בספטמבר 2009 כי "סאן" יפסיק לתמוך בלייבור - בין היתר הודות לתיווכו של קולסון, שבאותה עת כבר עמד בראש הקמפיין של קמרון. בקרב השמרנים היה זה ג'ורג' אוסבורן, כיום שר האוצר, שגייס את קולסון לתפקיד - דיווח "טלגרף".

לאחר מכן יחסי ממשלת בראון עם ניוז אינטרנשיונל הידרדרו, עד כדי כך ש"טלגרף" דיווח מפי מקורבי בראון שבעקבות הסיקור של ה"סאן" את אפגניסטאן, בראון "אמר לרופרט שהוא עשה את הבחירות הפוליטיות שלו, ויראה מה יקרה לאחר הבחירות". "סאנדיי טלגרף" דיווח כי באותה עת החלו חלק מחברי המעגל הפנימי של בראון להכין בחשאי חבילת צעדים ליישום לאחר הבחירות, בהם חקירה נגד פריצות הטלפונים וחקירה בנוגע לריכוזיות בתקשורת, ואף חקירה בנוגע לבלעדיות של סקיי על שידורי הכדורגל - צעדים שלא היו מתקבלים בברכה בניוז אינטרנשונל.

בראון הפסיד לבסוף בבחירות, והבחירה הפוליטית של מרדוק התבררה כמנצחת. קמרון נכנס לרחוב דאונינג בליווי קולסון, הלייבור עברה לאופוזיציה, וכל תוכנית שהיתה או לא היתה לחקירה נגד ניוז אינטרנשונל - התפוגגה. כחלק מהזעזוע של מפלגת הלייבור לאחר הבחירות, חל מהפך בהנהגתה - ולראשותה הגיע מיליבנד. מיליבנד עצמו, שהוביל את הקריאות בשבועות האחרונים לחקירת ניוז אינטרנשונל, ביטול עסקת בריטיש סקיי והתפטרות ברוקס, אינו נקי מקשרים עם ניוז אינטרנשונל. האסטרטג הראשי שלו, טום בולדווין, היה סגן העורך הפוליטי של "טיימס" בסוף שנות ה-90, ולטענת אחד התורמים הגדולים של השמרנים, לורד מייקל אשקרופט, בולדווין שילם לחוקר פרטי כדי שיזייף נתונים בחשבון הבנק של אשקרופט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות

אילנית פינטו־דרור. "על פי המחקר שלי, מורות ומורים בבתי ספר אליטיסטיים מגיעים מרקע דומה לזה של התלמידים"

"ההורים שלהם משלמים אלפי שקלים בשנה - והם מסתובבים בעולם כמו בעלי בית"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

רחוב חרות, רמת גן. לדברי המתווך, זוהי עסקה טובה לשני הצדדים

כללי המשחק השתנו: הדירה שנמכרה "על הנייר" - עם מלכוד

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות