החזון הרדיקלי של דיוויד קמרון להפחתת הריכוזיות

תחת הנהגת גורדון בראון, נהפכה בריטניה למדינה נפוליאונית של ממש ■ הוצאות הממשלה היוו 51% מהתמ"ג ב-2009, מה שמכניס את בריטניה לליגת המדינות שכלכלת שוק חופשי אינה בראש מעייניהן ■ קמרון עומד לערוך שינויים מרחיקי לכת בשלושה תחומים: חינוך, שיטור ושירותי בריאות

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

>> תיאורו של אלקסיס דה-טוקוויל את העולם האנגלו-סקסי במאה ה-19 לא עצר בארה"ב. במסעו באנגליה הוא נשבה בקסם החיוניות הליברלית שלה, הממשלה המבוזרת, ו"רוח ההתארגנות". היתה זו הקלה לעומת האחידות החונקת שהכיר מביתו בצרפת. תחת הנהגת גורדון בראון, נהפכה בריטניה למדינה נפוליאונית של ממש. שיעור ההוצאות הציבוריות הנובעות מהממשל המרכזי גדול מבכל מדינה בארגון המדינות המפותחות (OECD), מלבד ניו זילנד. הממשל המקומי בה חלש יותר מבכל מדינה בת השוואה, מלבד צרפת. המדינה מממנת ומספקת את מרבית שירותי הבריאות. היא גם מחליטה אילו בתי ספר יישארו פתוחים, ואיך ינוהלו.

מפלגת השלטון השמרנית השיגה רק רוב זעום בבחירות שנערכו במאי שעבר, ונדרשה להיכנס לקואליציה עם המפלגה הליברל-דמוקרטית. אך בעודה מתקרבת ליומה ה-100, נראה שהממשלה שואפת יותר מכל לרסן את המדינה. היא רוצה להפחית את התקציב הציבורי בשיעור חד מהצפוי; והיא מתכוונת לוודא שהממשל הנותר יהיה מקומי, גמיש וקשוב יותר לצורכי הציבור שמשלם עבורו.

המשימה הראשונה שלה היא גם הרדיקלית יותר. הממשלה ירשה כלכלה שרק החלה לטפס מחורבות המיתון, שהיה מהחריפים והארוך מקרב מדינות G7 (שבע הכלכלות המתועשות הגדולות בעולם). בנוסף, ההתאוששות היתה תלויה בהקלות במדיניות הפיסקלית והמוניטרית.

חמור מכך היה הבלגן התקציבי שירשה הממשלה החדשה. מפלגת הלייבור צברה גירעון גם במהלך שנות הפריחה, ודבקה בתקציב המנופח שלה גם לאחר פרוץ המיתון. התמריצים הפיסקליים שהתווספו לכך הקפיצו את הגירעון לשיעור שיא של 11% מהתמ"ג ב-2009-2010. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צפתה במאי שהגירעון יהיה הגבוה ביותר בקרב כלכלות G20 (20 הכלכלות המובילות בעולם). היה ברור כי מפלגת השלטון תצטרך בשלב מסוים להפחית את הגירעון.

הממשלה החדשה החליטה לעשות זאת מוקדם ככל האפשר. ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע ג'ורג' אוסבורן, שר האוצר הבריטי, על קיצוצים שיחולו כבר ב-2010 וב-2011. שותפתו לקואליציה, המפלגה הליברל-דמוקרטית, התנגדה לכך. אך לנוכח האיום מפני משבר חובות בדומה לזה של יוון, היא נאלצה לבלוע את הגלולה המרה.

גל הקיצוצים הראשון הפחית את הגירעון ב-4.9 מיליארד דולר בלבד - 0.4% מהתמ"ג. אך הוא הראה שהממשלה החדשה רצינית. הממשלה גם רמזה כי צפויים קיצוצים נוספים: קיצוץ של 1% בתקציב הכולל דורש קיצוץ של יותר מ-5% בחלק ממשרדי הממשלה. התקציב שאושר ביוני הציג תוכניות עד 2014-2015. אוסבורן הפגין תעוזה כפולה: הוא החליט לקצץ את הגירעון במהירות, וקבע שהדרך הטובה ביותר לכך היא על ידי קיצוצים בתקציב.

אוסבורן מתכנן להשלים את המשימה עד 2014-2015. אם הכל יתנהל כשורה, צפוי הגירעון ליפול מ-11% מהתמ"ג ב-2009-2010 ל-2.1% ב-2014-2015. הגירעון המבני, שאינו כולל את השפעות המחזור הכלכלי, ייפול מ-8.7% מהתמ"ג ל-0.8%. על אותו עיקרון, הממשלה מתכננת להגיע עד אז לעודף קטן במאזן התשלומים השוטף על ידי קיצוץ בהשקעות הישירות.

אומץ או טיפשות?

אם נועזות היא המבחן, אזי האסטרטגיה לקיצוץ הגירעון היא אסטרטגיה מנצחת. ואולם זהו אינו המבחן היחיד. הרוחות סוערות - ולא רק בבריטניה - באשר לשאלה אם יש היגיון כלכלי בהידוק פיסקלי כה חד וכה מהיר. ייתכן כי יעדי תוכניות הצנע לא יושגו בלי פגיעה קשה בשירותים ציבוריים חיוניים.

מהירות הפעולה הגבירה את אמינות הממשלה בעיני המשקיעים, והתשואות על האג"ח הממשלתיות נפלו. יתרה מזאת, הצמיחה היתה חזקה למפתיע ברבעון השני, והתמ"ג עלה ב-1.1% לעומת רמתו ברבעון הראשון. אך יש חששות כי עקב נטל החובות, משקי הבית והעסקים יעדיפו לחסוך בהוצאות ובהשקעות, ומגבלות התקציב החדשות עלולות לחנוק את הצמיחה. מדדי הביטחון - הן במגזר העסקי והן במגזר הצרכני - נפלו מאז שהתקציב אושר, מה שמעיד על חששות מפני חזרה למיתון.

הבנק המרכזי של בריטניה הנמיך את תחזית הצמיחה בתחזית הרבעונית שלו, שפורסמה ב-11 באוגוסט, אך עדיין צופה התאוששות ראויה לשמה. מרווין קינג, נגיד הבנק המרכזי, הדגיש את חשיבות צעדי הצנע על אף הפגיעה הצפויה בצמיחה. הממשלה סבורה כי המדיניות הפיסקלית הנוקשה שלה תאפשר הקלה מונטרית - בין אם על ידי הקלה כמותית או על ידי שמירה על ריבית נמוכה במשך זמן רב יותר. אם לשפוט לפי הדו"ח האחרון, נראה שהבנק אינו מעוניין להדק את המדיניות וסבור כי האינפלציה לא תהווה איום בטווח הקצר והבינוני.

ואולם חזונו הרדיקלי של ראש הממשלה, דיוויד קמרון, אינו כולל רק איזון נתונים מספריים. תוכניתו כוללת גם את הפחתת ריכוזיות הממשלה. על הפרק עומדים שינויים מרחיקי לכת בשלושה תחומים: חינוך, שיטור ושירותי בריאות.

הממשלה מתכננת לאפשר להורים חופש בחירה גדול יותר לגבי חינוך ילדיהם. כחלק מהתוכנית, תאפשר הממשלה הקמת בתי ספר שונים ומגוונים, שימומנו חלקית על ידי הממשלה ויזכו בחופש לסטות מתוכנית הלימודים הארצית, לקבוע את מסגרות הזמן באופן חופשי ולנהל את משכורות אנשי הצוות. על ידי הגברת התחרות בתחום החינוך, ובכך שתאפשר להורים לבחור את בית הספר לילדיהם, מקווה הממשלה לשנות את מערכת החינוך. בתי הספר יתחרו על תלמידים - ולא להיפך.

בתחום השיטור, מתכננת הממשלה רפורמה מרחיקת לכת נוספת, שגם היא נועדה להפחית את ריכוזיות הממשלה המרכזית ולהעצים את הממשל המקומי. כחלק מהרפורמה, ייבחרו "נציבי שיטור ופשיעה" בכל מחוז באנגליה ובוויילס (מלבד לונדון, שם ראש העיר הנבחר מחזיק בסמכויות). מתחילת 2012 יוכלו הנציבים לקבוע בעצמם את סדרי העדיפויות בהקצאת כוחות שיטור מקומיים, למנות ולפטר את מפקדי המשטרה ולקבוע את התקציבים.

גם בתחום שירותי הבריאות תתבצע רפורמה, שמיועדת לשפר את יעילות וגמישות המערכת. במסגרת התוכנית, הרופאים הכלליים יהיו אמונים על קביעת טיפולי ההמשך, והתקציבים, שכעת נמצאים בידי ועדות בריאות מרכזיות, יעברו בפועל לידי הרופאים. המטופלים יזכו בחופש רב יותר בבחירת הרופאים הכלליים, והרופאים יתומרצו שלא לשלוח את המטופלים לטיפולים יקרים ומיותרים.

לוויתור על ריכוז הכוח עשויות להיות השלכות שונות ובלתי צפויות. האצלת הסמכויות מהממשל המרכזי למקומי עשויה ליצור התנגשויות, ורפורמות לעתים קרובות גובות מחיר כספי יקר בטווח הקצר. ואולם למרות המגבלות, התוכנית לממשלה רזה וחופשייה יותר והנחישות לבצע רפורמות בתחומים כה נרחבים בעת ובעונה אחת, היא תוכנית נועזת. כשמוסיפים לכך את התוכנית השאפתנית להפחתת הגירעון התקציבי, נראה כי בריטניה צפויה להישאר חסרת נשימה ומסוחררת בשנים הקרובות.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי לבחירות בבריטניה יש השפעה ניכרת על ממשלות אחרות בעולם. כך היה ב-1945, כשבריטניה ייסדה את מדינת הרווחה. כך היה גם ב-1979, לאחר שמרגרט תאצ'ר נבחרה לראשות הממשלה. על ידי בחירת קואליציה ששואפת להגדיר מחדש באופן רדיקלי את הממשלה ולבצע קיצוצים כה נרחבים, ייתכן שהבחירות של 2010 יהיו גם הן נקודת מפנה עולמית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?