אובמה, ליהמן וקעקוע דרקון: סיפור קריסתם של הבנקים

צריך לזכור שמנהלי הבנקים הם הנבלים האמיתיים בסיפור

פרנק ריץ'
פרנק ריץ'

>> בשבוע שבו קרס ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, יצא לאור באמריקה ספר פשע בשם "נערה עם קעקוע של דרקון". הספר לא זכה לפרסום רב, בין היתר משום שמחברו, עיתונאי בשם סטיג לרסון, לא היה זמין לראיונות. הוא נפטר ב-2004 מהתקף לב בגיל 50. הביקורת על הספר הופיעה במדור ביקורת הספרים של "ניו יורק טיימס", אך קוראים רבים העדיפו לקרוא את הכתבה על ליהמן ברדרס שפורסמה בשער העיתון. אף על פי כן, ספרו של לרסון, הראשון בטרילוגיית "מילניום" שהותיר אחריו, הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של אמריקה, בנוסף למקומות רבים אחרים בעולם. 18 חודשים לאחר מכן עדיין מככב הספר ברשימת רבי המכר, ובסוף השבוע יגיע לאקרנים הסרט הראשון מבין שניים המבוססים על הספר.

"מנהל בנק שמוציא מיליונים על ספקולציות פזיזות צריך לעזוב את עבודתו", כותב לרסון בפסקה אופיינית. "מנכ"ל שמהמר על החברה שלו צריך להישלח לכלא". לרסון לא חוסך את שבטו גם מעיתונאים שמתייחסים אל "כלבלבים פיננסיים בינוניים כאל כוכבי רוק", ושבצייתנות "מצטטים ללא הבחנה דברי מנכ"לים וספקולנטים בבורסה". הוא מחכה ל"כתב קשוח שיזהה ויחשוף כבוגדים את השחקנים הפיננסיים שחיבלו באופן שיטתי ואולי אף מכוון" בכלכלת המדינה רק כדי "להגשים את מטרות הרווח של לקוחותיהם".

לרסון כתב את הדברים הללו בספר שהושלם שנים לפני המשבר של 2008, והתייחס רק לשוודיה. ועדיין, החפיפה עם ההיסטוריה המאוחרת שלנו מרשימה - עד כדי כך שאין ספק שראיית הנולד שלו והתהודה האוניברסלית של דמויות הרשעים שלו, תרמו לפחות לחלק מהפופולריות העצומה של הספר ושל היכולת שלו לגעת בקוראים כה רבים באמריקה ובמערב.

הזעם שעולה מהספר נראה כיום רלוונטי מתמיד. ככל שאנו לומדים יותר על ההימורים שביצעו המנכ"לים שלנו בבועה שלפני הקריסה, אנו מזדהים עם הזעם של לרסון על כך שאיש מהם אינו כלוא. לדוגמה, אנו יודעים - מה שלא ידענו בספטמבר 2008 - שקריסת ליהמן ברדרס לא היתה בדיוק אסון בלתי צפוי למי שניהלו אותו. מהתחקיר על ליהמן, שפורסם החודש ומשתרע על פני 2,200 עמודים, עולה כי ליהמן, בתיאום עם חברת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, השתמש בטריקים חשבונאיים מטעים כדי להסוות את הפסדיו, והצליח לעבוד הן על המשקיעים והן על רשות ני"ע האמריקאית התמימה.

"המנהלים תוגמלו ביד רחבה"

אותם מנהלים, במקום לשאת באחריות על הפזיזות והתחבולות שהרסו את החברה שלהם ואיימו על כלכלת המדינה שלהם, הרוויחו בגדול. במחקר שפורסם בסוף 2009, בחנו שלושה חוקרים מבית הספר למשפטים של הרווארד את המסמכים הציבוריים כדי להעריך אם אחד "הנרטיבים הסטנדרטיים" של הקריסה היה נכון - ש"קריסת ליהמן ברדרס ובר סטרנס מחקה את רוב ההון של המנהלים הבכירים בבנקים". התברר כי טענה זו מצוצה מהאצבע.

"בניגוד להנחה הרווחת עד כה, המנהלים תוגמלו ביד רחבה, ולא קרסו מבחינה פיננסית, בשל הנהגת הבנקים בעשור האחרון", כתבו החוקרים. חמשת המנהלים הבכירים, הן בליהמן ברדרס והן בבר סטרנס, גרפו במשותף 2.4 מיליארד דולר בבונוסים ובמימוש אופציות - כמעט רבע מיליארד דולר לאדם - בין 2000 לבין הקריסה ב-2008.

אנשי הממשל בוושינגטון שסבורים כי גילויים בסגנון זה ייפסקו וכי אמריקה פשוט תפתח דף חדש בזמן שהדאו ג'ונס מתאושש, כנראה מבלים זמן רב יותר עם הלוביסטים של גולדמן סאקס. קחו למשל ספר נוסף שנמצא ברשימת רבי המכר: ספר העיון הפופולרי ביותר בארה"ב בימים אלה - שעם צאתו נהפך לנמכר ביותר באמזון - "The Big Short" (השורט הגדול) מאת העיתונאי מייקל לואיס. לואיס טווה את סיפורו ביד אמן, ותיעד כמה עריקים בודדים שהצליחו לראות מעבר להונאת הענק של וול סטריט. חלקם שכלתנים וחריגים לא פחות מהגיבורה הגיקית של לרסון. הנבלים של לואיס הם המקבילים האמריקאים לנבלים של "נערה עם קעקוע של דרקון".

"הבעיה היתה בכך שאיפשרו לליהמן ברדרס להצליח"

"הבעיה לא היתה בכך שאיפשרו לליהמן ברדרס לקרוס", כותב לואיס בקטע שמסכם את אירועי ספטמבר 2008 לקראת סוף ספרו. "הבעיה היתה בכך שאיפשרו לליהמן ברדרס להצליח". ללא רפורמה של המערכת הפיננסית, בעיה זאת תישאר בלתי פתורה. וול סטריט תמשיך לתת תמריצים לסיכונים נמהרים. בנקים גדולים מכדי להיכשל ימשיכו לגדול. המערכת תתרסק שוב ותפיל איתה שוב את החסכונות, המשרות וכספי המסים של האמריקאים.

הכעס שליווה את הקריסה האחרונה ואת חילוץ המהמרים חובק את כל הקשת הפוליטית - ממצדדי הרפורמה משמאל ועד למפגיני מסיבת התה (פלג רפובליקאי קיצוני המתנגד להתערבות המדינה) מימין. עם תחילת הקרב על הרפורמה של תעשיית הפיננסים בשבוע שעבר, כשכריס דוד הציג את החוק שלו בסנאט, אמר לואיס למראיין: "עומדת לפרוץ מלחמה, לא רק על מי יפקח על וול סטריט, אלא גם על מה יהיו הכללים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?