הסיפור של ברזיל, צד הסיכון

האם כדאי לתלות תקוות בהתנהגות מחירי חומרי הגלם?

דורון צור
דורון צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דורון צור
דורון צור

<<ברזיל שוב מושכת משקיעי מניות. מאז הנפילה החדה במחירי המניות העולמיים ב-2008 התאוששו מחירי המניות בברזיל והחזירו שיעור ניכר מההפסדים. כל העיתונות הכלכלית בעולם מדברת בשבחה של המדינה, הנתונים המקרו-כלכליים נראים טוב, שיעור הצמיחה השנה צפוי להיות כ-5%, המטבע המקומי חזק, האינפלציה תחת שליטה - ונראה שכלכלת ברזיל צועדת בדרך הנכונה.

אלא שבדיקה שטחית של ההשקעה במדד המניות של ברזיל מגלה תמונה אחרת: מי שקונה את המדד הברזילאי אינו קונה את הצמיחה של כלכלת המדינה, אלא את התנהגות המחירים העולמית של חומרי הגלם.

שליש מהמדד מורכב משתי מניות

הסיבה פשוטה: כשליש משוויים של מדדי המניות המובילים בברזיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בתעודות הסל השונות העוקבות אחריהם, מורכב משתי מניות. הראשונה היא ענקית הנפט פטרובראס, ששווי השוק שלה הוא כ-210 מיליארד דולר - השלישי בגובהו בעולם אחרי אקסון מוביל ומיקרוסופט. השנייה היא ענקית הכרייה ואלה דו ריו דוסה, אחת ממפיקות עפרות הפלדה הגדולות בעולם, ששווייה 145 מיליארד דולר.

גם בתוך שני השלישים הנותרים של המדד יש ייצוג לא קטן לחברות כרייה וחומרי גלם, או לחברות שרווחיהן קשורים קשר ישיר או עקיף למחיריהם של חומרי הגלם העולמיים. למעשה, כמחצית מההשקעה בברזיל מופנית ישירות למניות נפט, גז וחומרי גלם. אלא שבשל תלותה של כלכלת ברזיל בחומרי גלם, גם ענפים כמו מסחר או בנקאות עלולים להיפגע אם תחול ירידה בפעילות מגזר חומרי הגלם והסחורות החקלאיות.

לפיכך, קנייה של מניות בברזיל היא למעשה השקעה במצב הכלכלה העולמית, שכן הביקוש לחומרי גלם וסחורות קשור בקשר אמיץ לצמיחה העולמית - ובמקביל גם לאינפלציה של חומרי גלם, שמחירם נוטה לנוע ביחס הפוך למטבע שבו הוא נקוב - הדולר האמריקאי.

למניות של חברות הקשורות במחזור חומרי הגלם יש נטייה ברורה לתנודתיות גבוהה בהרבה מהממוצע. הסיבה הפשוטה לכך היא שגם רווחי החברות האלה נוטים להיות תנודתיים מאוד. בגאות, כשגם מחירי המכירה וגם כמויות המכירה גבוהים, הרווחיות עצומה. בשפל, כשהן המכירות הכמותיות והן המחירים נופלים, הרווחים יורדים בחדות ולא פעם נעלמים לגמרי או נהפכים להפסד.

גאות ושפל חליפות

תוצאות ואלה מדגימות זאת היטב. ב-2006 הרוויחה החברה כ-6.5 מיליארד דולר. ב-2008, שנת שיא במחירי הסחורות, הוכפלו רווחיה לכ-13 מיליארד דולר. ב-2009 היא כבר צפויה להרוויח פחות, כ-5.5 מיליארד דולר, ואילו ב-2010 השוק מצפה, עד כמה שאפשר לחזות בענף כה תנודתי, לרווח של 8.5 מיליארד דולר - כלומר שיפור, אך עדיין פחות מב-2008.

אלא שכל השנים האלה היו שנות גאות במחירי הסחורות. ב-2008 היתה גאות חזקה מאוד בענף, וגם 2007 ו-2009 נראו טוב. בשנים חלשות ממש כמו 2000 ו-2004 החברה הרוויחה 1-3 מיליארד דולר בשנה ונסחרה לפי שווי של 20 מיליארד דולר - שביעית ממחירה הנוכחי.

ואלה נסחרת כיום במכפיל חזוי של 17 לרווחי 2010, שמראה כי המשקיעים מצפים שהרווחיות הגבוהה לא תרד אחרי 2010. חשוב לציין שבעבר נסחרה מניית ואלה במכפילים נמוכים בהרבה, לא פעם מתחת ל-10. מחירי הנפט ועמם רווחי חברות הנפט נוטים להיות תנודתיים גם הם, אם כי פחות מאלה של פלדה ועפרותיה - כך שגם פטרובראס עשויה לנוע בחדות מעלה ומטה.

האם לאור המאפיינים האלה צריך לפסול את ההשקעה במדד המניות הברזילאי על הסף? לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות כה נחרצות, אך יש כמה דברים שמשקיע צריך לשאול את עצמו לפני שהוא רץ לקנות את מדד ברזיל רק על סמך העובדה שמדובר ב"סיפור טוב".

ראשית, על המשקיע לתהות אם הוא מבין את הסיכונים. השילוב של מניות תנודתיות ומטבע מקומי שהתחזק מאוד בשנה האחרונה יכול להוביל, בתסריט קיצוני, להפסד מהיר של עשרות אחוזים.

לאבד 70%-80%

זה אינו סיכון תיאורטי. בשנים קודמות, כשהכלכלה העולמית נכנסה למשבר ומחירי חומרי הגלם נפלו, משקיעים זרים יכלו להפסיד על השקעותיהם בברזיל, במונחים דולריים או שקליים, 70%-80% בזמן קצר יחסית. אין איש שיודע לומר אם זה גם מה שצפוי בעתיד, אך במדד שבו אין ייצוג משמעותי לענפים דפנסיביים - כמו מזון ומשקאות, קמעונות, תרופות ושירותי בריאות או תשתיות טלקום, שהיתרון ההגנתי שלהם מתגלה בדרך כלל בימי משבר - פוטנציאל הירידות בימי האטה כלכלית גלובלית גבוה יחסית.

שנית, כמו בכל קבלת החלטה על השקעה, המשקיע צריך לשאול את עצמו "אילו גורמי סיכוי יכולים להביא לכך שהשקעתי תהיה מוצלחת - ולעומת זאת, מה עלול לגרום לי הפסד?". במקרה של קניית המדד בברזיל, התשובות לשאלות האלה אינן ברזילאיות אלא עולמיות. משקיע שאינו מעוניין בפרופיל כזה של סיכון-סיכוי יכול לפנות לכיוון מקומי בהרבה, ואולם עליו להתרחק מהמדד ומתעודות הסל עליו, וכן מקרנות נאמנות המשקיעות במדדים. במקום זאת עליו לקנות מניות בודדות בתחומים כמו מזון ומשקאות, טלקום או בנקאות, שקשורים פחות לחומרי הגלם.

אלא שהדבר דורש היכרות טובה בהרבה עם השוק, בדיקה פרטנית של חברות וכן השקעה בחברות בעלות שווי שוק נמוך בהרבה מזה של פטרובראס או ואלה. סגנון השקעה כזה אינו מתאים לרוב המשקיעים.

אין המלצת השקעה חד-משמעית שאותה אפשר להפיק מהניתוח הזה, אבל ניתן ללמוד ממנו לפחות דבר אחד חשוב: לא פעם יכול להיות פער גדול בין הסיפור שאנו חושבים שאנחנו קונים לבין מה שאנחנו קונים באמת. מדד המניות הברזילאי נראה כמו אחד מהמקרים האלה, וטוב יעשה משקיע שיקבל החלטת השקעה רק אחרי שהבין בדיוק מה הוא קונה - ומהם הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך.

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות ומנהל מחקר חו"ל בפסגות. אין לראות במאמר המלצה לקנייה או מכירה של ניירות ערך

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"