פלאשבק למאה שעברה: המשבר כמעט זהה, המדינה אחרת

גם לפני מאה שנים חשבו כי הגלובליזציה היא הבעיה

ניראון חשאי
ניראון חשאי
ניראון חשאי
ניראון חשאי

לאיזו תקופה הייתם משייכים את הפסקה הבאה ועל איזו מדינה מדובר?

"חמישים שנה אלו היו מאופיינות בצמיחה כלכלית מסיבית שהתבטאה בגידול בסחר העולמי, בגלובליזציה של השווקים הפיננסיים ואף בהשקעות הזרות. היתה זו תקופה של גלובליזציה גואה, במקביל לתקופה מהפכנית מבחינה טכנולוגית, אשר בראשה עמדה מדינה אחת לה היתה ההגמוניה הכלכלית, הצבאית והמדינית. תקופה זו בסופו של דבר הגיעה לסופה בשרשרת של משברים כלכליים ופיננסיים".

אני מניח שרובכם מנחשים כי התקופה היא המחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 והמדינה המדוברת היא כמובן ארצות הברית.

אז זהו שלא.

פסקה זו מתארת את 40 השנים האחרונות של המאה ה-19 ואת העשור הראשון של המאה ה-20. תקופה זו התאפיינה בגלובליזציה מסיבית לא רק בסחר בינלאומי והשקעות זרות אלא גם בגלובליזציה של שוק העבודה ושל השווקים הפיננסים והמדינה המדוברת אינה ארצות הברית אלא בריטניה.

אחד הדברים המעניינים הוא כי בעוד ההשוואה המקובלת ביותר של המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי היא לשפל הגדול בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הרי שהשוואה מתאימה יותר היא אולי לתקופה 1860-1913.

תקופה זו התאפיינה בתהליכי גלובליזציה מהירים אשר לוו בסדרה של משברים פיננסיים החל מ-1890 ועד לתומה ב-1913. משברים אלו, יחד עם מלחמת העולם הראשונה הביאו לסופה של תקופת גלובליזציה זו, אך מעבר לכך, יש בה מאפיין מרכזי נוסף: היא קרתה במקביל למהפכה התעשייתית, אשר אמנם התחילה בבריטניה, המדינה הדומיננטית באותה תקופה, אך התפשטה במהירות למדינות כגון ארצות הברית, גרמניה ויפן.

סוף תקופת הגלובליזציה הראשונה סימנה גם את שקיעתה של בריטניה ולאחר שנים ארוכות בהן העולם עבר משברים פוליטיים וכלכליים התחילה תקופת הגלובליזציה השניה, אותה הובילה המנצחת ממלחמת העולם השניה - ארצות הברית.

תקופה זו, שנמשכה עד לא מזמן, התאפיינה אף היא בגלובליזציה של השווקים הבינלאומיים, השקעות זרות ושווקים הפיננסיים, ובאופן דומה גם היא התרחשה במקביל למהפכה טכנולוגית - "מהפכת המידע", אשר התחילה בארצות הברית והתפשטה למדינות נוספות, בעיקר מדינות מתפתחות כגון סין, הודו ואחרות.

האם מעבר לאנקדוטה ההיסטורית המעניינת יש לסיפור הנ"ל גם לקח לעתיד? בהחלט יתכן שכן. ראשית, נראה כי תקופות ממושכות של גלובליזציה סופן להסתיים. בניגוד למה שרבים חושבים העולם אינו הופך ליותר ויותר גלובלי במשך השנים בשל התפתחות התחבורה והתקשורת אלא מתקיימות תקופות גאות ושפל של גלובליזציה.

נראה כי תקופות של גאות בגלובליזציה מועדות למשברים כלכליים המאיצים את סיומן. יש לכך מספר סיבות אפשריות. האחת: העובדה שחברות נוטות לקחת פחות סיכונים בתקופות משבר; השנייה: הפגיעה ברווחיות חברות המשפיעה של הפעילות הבינלאומית שלהן; השלישית: בשל הירידה בביקושים העולמיים בתקופת משבר או הרביעית לפיה בשל הלגיטימציה שמשברים כלכליים נותנים למדינות לאמץ מדיניות פרוטקציוניסטית המגנה על תעשיות מקומיות על חשבון תעשיות זרות.

בנוסף, נראה כי לסמיכות של תקופות ממושכות של גלובליזציה למהפכות טכנולוגיות משמעותיות יש השפעה נוספת והיא ההשפעה של מי תהיה המדינה בעלת ההגמוניה הכלכלית-מדינית בתקופת הגלובליזציה הבאה. היתה זו ארצות הברית אשר החליפה את בריטניה במאה הקודמת. הקצב בו מדינות כמו סין והודו סוגרות את הפער בשיעור היצוא הטכנולוגי שלהן בהשוואה לארצות הברית ומדינות מפותחות אחרות מלמדת כי אולי הן תהיינה המדינות הדומיננטיות לאחר תום המשבר הכלכלי הנוכחי ותחילת גל הגלובליזציה הבא.

הכותב הוא המנהל האקדמי של תוכנית MBA למנהלים בניהול אינטגרטיבי באוניברסיטה העברית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה