הקבר החשבונאי של קומברס עשוי להפוך להזדמנות השקעה

הודעה של חברה בת כי תחזור לפרסם דו"חות בקרוב מעוררת תקוות אצל משקיעים, ומזכירה כי לולא הבעיות החשבונאיות היתה קומברס - שמחזיקה בקופתה 1.3 מיליארד דולר - עשויה לצלוח את המשבר בקלות ■ האם אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי בדרך לקאמבק?

שמואל שוסטר
שמואל שוסטר

<<גם בעונת הדו"חות הנוכחית בוול סטריט תבלוט בהיעדרה קומברס. ילדי ההיי-טק הישראלים כבר לא זוכרים את הימים בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובשנים הראשונות של המאה הנוכחית, שבהן נחשבה קומברס לאחד מעמודי התווך של היי-טק הישראלי.

החברה נחשבה לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, נסחרה בשווי של כמעט 6 מיליארד דולר, העסיקה אלפי עובדים בישראל ושלטה בנתח ניכר משוק התיבות הקוליות העולמי. מאז ספגה קומברס מכה אחר מכה. הבעיות החשבונאיות, החשד להעלמות מס והבריחה של מייסד החברה קובי אלכסנדר לנמיביה בניסיון להתחמק מרשויות החוק האמריקאיות היכו בחברה - ומעל כולם ניצבת העובדה שקומברס לא פירסמה דו"חות כבר חודשים. ניצוץ של תקווה

בתחילת אפריל זכו המשקיעים בקומברס לניצוץ של תקווה עם הודעתה של החברה הבת אולטיקום, כי היא צופה שתגיש את המידע הדרוש לרשות ניירות ערך האמריקאית במטרה לחזור לפרסם דו"חות רבעוניים עד סוף אוקטובר 2009.

האנליסט דניאל מירון מהבנק הקנדי RBC, שפועל בישראל באמצעות בית ההשקעות תמיר פישמן, מעריך כי החדשות הטובות מהחברה הבת עשויות להיות סימן לבאות גם בעבור החברה האם. לדבריו, המהלך צפוי להשפיע לטובה על מניותיה של קומברס, שעשויות ליהנות ממגמה חיובית. יתרה מזו, ב-RBC מעריכים כי החדשות הטובות צפויות להשפיע לטובה על כל החברות בקבוצה, ובהן גם ורינט.

מירון לא לבד. אנליסטים נוספים, בהם שאול אייל מבית ההשקעות אופנהיימר ואמיר רוזוודוסקי מברקליס קפיטל, העריכו כי מדובר בחדשות טובות. לדברי אייל, "הודעת אולטיקום היא אינדיקציה חזקה כי הסאגה של חברת האם מתקרבת לסיומה". בדומה למירון, גם אייל העריך כי בעקבות חזרתן של כל החברות בקבוצה לפרסם את דו"חותיהן יחזרו גם הניסיונות להשיב את החברה למסחר ברשימה הראשית של בורסת נאסד"ק, ולפעולות שיחזירו את הערך לבעלי המניות.

רוזוודוסקי חזר באחרונה על מחיר יעד של 8 דולרים למניה. לדבריו, הסבירות שקומברס תפרסם את דו"חותיה לפני אולטיקום נמוכה יחסית. עם זאת, בברקליס לא חוששים למצבה הפיננסי של החברה, שמחזיקה מזומן בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר (לפני הדיווידנד מאולטיקום), ומעריכים כי החברה לא תידרש לגייס הון נוסף לצורך פעילותה השוטפת או עמידה בהתחייבויותיה הפיננסיות.

משיחות עם מקורות בשוק התקשורת הסלולרית עולה כי גם הלקוחות מצליחים להפריד בין בעיותיה החשבונאיות של קומברס לבין יציבותה הכלכלית: "אם היתה עזיבה של לקוחות בעקבות הבעיות החשבונאיות, היא היתה מינורית" הוא המשפט שחוזר בשיחות עם גורמים בענף.

קומברס עצמה עושה מאמצים רבים לסיים את הבעיות - באחרונה דיווחה החברה כי ב-12 החודשים שהסתיימו ב-31 בינואר 2009 היא הוציאה כ-70 מיליון דולר על חקירת הפרשה.

פלשה לתחום של אמדוקס

אחת הסיבות לעלייתה המטאורית של קומברס היתה כניסתה לשוק התאים הקוליים. אף שעבדה בהתחלה בעיקר עם חברות טלפוניה מסורתיות, השכילה קומברס לרכז את מאמציה בחברות הסלולר - מגזר שהיה בחיתוליו באותה עת. הסיכון שם היה גדול יותר, אך גם התמורה. מגזר הסלולר צמח בקצב מהיר בהרבה מחברות התקשורת הקווית, והביא את קומברס לשליטה בחלק גדול משוק התיבות הקוליות העולמי.

בהמשך החלה קומברס להרחיב את היצע השירותים שלה ולספק גם שירותי ערך מוסף לחברות הסלולר. בין השירותים הללו היו מסרונים (SMS) והודעות מולטימדיה (MMS), ואמדוקס אף הרחיבה את אחיזתה בתחומי הבילינג - הזירה המסורתית של אמדוקס.

למעשה, החברה נכנסה לתחום הבילינג בצורה כה חדה עד כי מנכ"ל אמדוקס דב בהרב התייחס אליה, בראשונה מאז שנכנס לתפקידו, בשיחת הוועידה שקיים עם אנליסטים לאחר פרסום דו"חותיה האחרונים של אמדוקס בשבוע שעבר. כניסת קומברס לתחום הבילינג התרכזה תחילה בכרטיסים ששולמו מראש (Pre Paid), המיועדים למכשירים שצריך להטעינם בדקות אוויר כדי לבצע מהם שיחות. בהמשך התקדמה החברה לניטור בזמן אמת של כרטיסי פרי-פייד (מערכות המתריעות ללקוח כי זמן האוויר שלו עומד להסתיים), ומשם הדרך לשירותי בילינג כוללים היתה קצרה.

בין השירותים שהשיקה החברה בשנים האחרונות בלט המענה הקולי החזותי (Visual Voice Mail), שירות המאפשר לבעלי טלפונים חכמים לראות את רשימת ההודעות הקוליות שלהם ולשמוע רק חלק מהן. השירות תפס תאוצה עם השקת מכשיר האייפון של אפל, והפך לאחת הפונקציות המבוקשות במכשיר. באחרונה פיתחה החברה גם פלטפורמה לפרסום סלולרי באמצעות הודעות SMS, תמונות, וידיאו ומוסיקה שניתן לשלוח לצרכנים הפוטנציאליים.

השקת השירותים הרבים והרחבת דריסת הרגל של החברה בתחומי הבילינג היא רק סימפטום להסתעפות שביצעה קומברס במהלך השנים. קבוצת קומברס מורכבת מארבע חברות בנות שביניהן כמעט שלא קיימת סינרגיה. קומברס אינק עוסקת באספקת פתרונות ערך מוסף לחברות תקשורת (תאים קוליים ופתרונות להעברת SMS וקובצי מולטימדיה בסלולר). ורינט, החברה הבת השנייה בגודלה בקבוצה, מתמחה במערכות הקלטה מתוחכמות לווידיאו ולאודיו, ומתחרה בנייס מערכות הישראלית.

החברה השלישית היא אולטיקום, המוכרת פתרונות תוכנה לרשתות סלולר ופועלת בעיקר מחוץ לישראל, ובה מחזיקה קומברס טכנולוג'י כ-70%. החברה הרביעית היא סטארהום, חברה פרטית שזוכה לחשיפה מעטה, המתמחה בשירותי נדידה (Roaming) בעבור חברות סלולר.

אולטיקום, ורינט וקומברס הועברו למסחר בפינק שיטס, הרשימה המשנית של הנאסד"ק, מאחר שאינן מפרסמות דו"חות מבוקרים מאז התפוצצות פרשת הבקדייטינג (תארוך מחדש של מועדי קבלת אופציות).

מירון מגדיל ומבחין בשישה תחומי פעילות שונות בחברה. לדבריו, יש לבצע גם הפרדה בין המכירות והפעילות של החברה בתחום הביטחוני (מערכות וידיאו ואבטחה) והתחום הארגוני (ניהול מרכזי שירות ותמיכה). מירון סבור כי המבנה הנוכחי של החברה מורכב יחסית לשווי השוק שלה (1.5 מיליארד דולר). לשם השוואה, נייס הנסחרת בשווי דומה פועלת רק בשני תחומים, בדומה לוורינט, חברת הבת של קומברס.

"מתבקש שהחברה תפשט את המבנה העסקי שלה", אומר מירון. לדבריו, "לא מן הנמנע כי כאשר ישתפר המצב הכלכלי והחברה תסיים את השינוי התפעולי, אנו עשויים לראות גם מכירה של חלקים מהחברה באמצעות מיזוגים ורכישות". אופציה נוספת שעליה מדברים גורמים בשוק היא יצירת ספין-אוף לחלק מהחברות בקבוצה והפיכתן לחברות עצמאיות.

המהפכה של אנדרי דהן

בעקבות עזיבתו של אלכסנדר נכנס אנדרי דהן באמצע 2007 לתפקיד המנכ"ל. הוא נאלץ להתמודד עם הבעיות החשבונאיות שהביאו, בין היתר, לסילוקה של החברה מהמסחר ברשימה הראשית בבורסת נאסד"ק, ועם הכתם שדבק בה בעקבות בריחתו של אלכסנדר לנמיביה. עם כניסתו לתפקיד החלה קומברס במהלכי התייעלות ושינויים מבניים נרחבים, שכללו את פיטוריהם של מאות רבות של עובדים בכמה גלים.

בד בבד עם כניסתו של דהן לתפקיד חל גם שינוי במבנה הדירקטוריון, שקיבל צביון אמריקאי. זאבי ברגמן, מנכ"ל חברת הבת קומברס בישראל, עזב את תפקידו לאחר 20 שנה בחברה ושש שנים בתפקיד המנכ"ל, ודהן הביא לדירקטוריון נציגים חדשים - רובם בעלי רקע של תקשורת והיי-טק.

מאז התפוצצות פרשת הבקדייטינג סבלו מניות קומברס והחברות הבנות מירידות שערים חדות. ב-2007 עוד נסחרה מניית קומברס במחיר של 23.5 דולר, אולם מאז איבדה כ-70% מערכה, והיא נסחרת כיום במחיר של 7.3 דולרים בלבד.

מחיר זה משקף לחברה שווי של כ-1.5 מיליארד דולר - לא הרבה מעבר למזומן שברשותה, אבל הרחק מתחת לשווי השוק של 5.9 מיליארד דולר שבו התגאתה החברה רק בתחילת מארס 2006.

קומברס אינה החברה היחידה בקבוצה שנפגעה. כשדובר בעבר על אפשרות של מיזוג או רכישה בין ורינט לנייס, העריכו בענף כי ורינט תהיה הרוכשת. כיום, כשוורינט שווה רק 12% משוויה של נייס, הדברים נראים קצת אחרת. מאז פברואר 2006 צנח שוויה של ורינט בכ-85%, משווי של 1.2 מיליארד דולר לכ-180 מיליון דולר בלבד. מתחילת 2009, ועם התגברות ההערכות כי החברה תשוב לתפרסם את דו"חותיה בקרוב, טיפס מחיר המניה בכ-16%.

מנסה בכל הכוח

על פניו נראה כאילו קומברס עומדת בפני שינוי לטובה. החברה מנסה בכל כוחה לפרסם את דו"חותיה ולחזור למסלול תקין, דבר שעשוי להשפיע בצורה חיובית על מניותיהן של החברות בקבוצה. עם זאת, יש לזכור כי זו אינה הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה נראה כי החברה עומדת בפני פרסום של דו"חותיה, והמשקיעים כבר חוו אכזבות.

מה אומרים אנשי המקצוע? אנליסטים רבים שסיקרו בעבר את החברה הפסיקו לסקר אותה. מתוך 11 אנליסטים שכן הוציאו סקירות על החברה ב-2009, חמישה מחזיקים בהמלצה חיובית על קומברס (קנייה או תשואת יתר) - כך ששינוי לטובה במצבה של החברה וחזרה לפרסום הדו"חות עשויים בהחלט להתרחש בעתיד הקרוב, אך לפי ניסיון העבר, אין לקחת זאת כמובן מאליו.

החשבונאות שקברה את החברה

<<החל ב-2006 החלה קומברס ב"מירוץ לתחתית", שכלל פיטורים המוניים ובחינה מחדש של כל צורת הפעילות בחברה.

במארס 2006 חשף "וול סטריט ג'ורנל" את פרשת הבקדייטינג בקומברס. העיתון טען כי בכירי החברה, יחד עם בכירים במאות חברות נוספות, שינו מועדי קבלה של אופציות, בהתאם לזמנים שבהם נסחרה מניית החברה בשפל. כך התאפשר לאותם בכירים להגדיל את המרווח שבין המחיר בו קיבלו את האופציה לבין מחיר המימוש. אף שפעולת הבקדייטינג מנוגדת לחוקי רשות ניירות הערך האמריקאית, מדובר היה בנורמה נפוצה בשוק, וב"וול סטריט ג'ורנל" העריכו כי לא פחות מ-2,000 חברות עסקו בכך בצורה זו או אחרת.

עם חשיפת הפרשה החלו לצוץ בעיות חשבונאיות נוספות. בבדיקה פנימית שערכה החברה באמצעות משרד רואי חשבון חשפה החברה שגיאות באופן רישום של הכנסות והוצאות וברישומי חשבונות מס. השגיאות נגעו לרישום צבר ההזמנות של החברה, והביאו אותה לבחון מחדש את כל נתוניה החשבוניים שנים לאחור.

ואם לא די בכך, מאוחר יותר גילתה החברה בעיה נוספת הקשורה לתזמון בהכרה בהכנסותיה. הבעיות החשבונאיות שהתעוררו עם חשיפת פרשת הבקדייטינג הביאו את החברה להקים ועדה פנימית ובלתי תלויה שתבחן את החומר. בעקבות מסקנות הוועדה עזבו את תפקידם היו"ר, המנכ"ל ומייסד החברה קובי אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דיוויד קריינברג, ומזכיר החברה ויליאם סורין. בניסיון להימנע ממשפט נמלט אלכסנדר לנמיביה שבאפריקה, עמה אין לארה"ב הסכמי הסגרה. הוא נעצר שם בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוציא כנגדו האינטרפול. מאז הוא שוהה בביתו במדינה ודוחה את מועד הדיון בבקשת ההסגרה בכל פעם מחדש.

חגי עמית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?