על חודו של קול: לשכת עורכי הדין הכירה בהתמחותו של משפטן ששדד בנק ב-94'

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אישר באחרונה את תקופת ההתמחות של מועמד שהורשע בביצוע שוד מזוין בחבורה, ב-94'. אם יעבור את בחינות הלשכה, יהפוך לעורך דין מן המניין. זו פעם ראשונה שלשכת עורכי הדין בוחנת את משמעות התיישנותה של עבירה חמורה לצורך התקבלות ללשכה.

כעת, משתמה תקופת ההתיישנות, שב הוועד המרכזי והתכנס לדון בעניינו. בין חברי הוועד ניטש ויכוח, בין השאר, על האפשרות שהלשכה תיסוג בה מהבטחתה למועמד.

עו"ד אורן פרסקי הזכיר כי שופטים בהחלטות שונות הבהירו את חשיבות יצירתו של סף כניסה ראוי למקצוע, כולל מניעת כניסתו של מי שביצע עבירה חמורה, אף אם התיישנה.

עו"ד משה וינברג ציין כי מקצוע עריכת הדין התאבד בישראל. "צריך לעצור את זה. גם מבחינה איכותית וגם מהכל, כי לא יעלה על הדעת, שהרי אף אדם לא יכול לתפוס את הפרינציפ שאדם שהורשע בשוד מזוין יהיה חבר לשכה". לדבריו, אנשים מסוג זה יכולים ללמוד משפטים ולמלא תפקידים שונים, אך לא להיות עורכי דין. "אני לא יודע אם לפני 40-30 שנה האיש היה בכלל פונה ללמוד משפטים, אבל היום הכל אפשר".

לעומת זאת, עו"ד מחמד לוטפי סבר כי אין לשלול את זכותו של המועמד בשל עבירה שעבר לפני 14 שנה. "אנחנו עושים עוול לאיש הזה", אמר. לדבריו, אין להתחשב בעבירה בשל התיישנות. הוא הוסיף כי רצון המתנגדים לאישור ההתמחות לטעון כי משום שהיו לו בקשות קודמות והם מודעים לעברו הפלילי - אינו ראוי ונוגד את החוק. "המצב המשפטי ברור וזועק לשמים", אמר. הוא הוסיף כי השאלה היא אם הלשכה היא מעל החלטות העליון.

לדברי עו"ד אילן בומבך, לא חלף די זמן מעת ביצוע העבירה, בייחוד כשמדובר בעבירה כה קשה.

חמישה חברי ועד הצביעו בעד אישור ההתמחות וארבעה התנגדו. ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, נמנע. באופן עקרוני, הסביר גיא-רון, הכלל צריך להיות שאנשים כאלה לא מתקבלים ללשכה - למעט החלטה מיוחדת של ועדת חריגים.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "ראש הלשכה מסכים עם חברי הוועד המרכזי, שהתנגדו לקבל את המועמד לשורות הלשכה. אולם לנוכח פסיקתו של בית המשפט העליון בדיון נוסף, אשר הורה על קבלתם של מועמדים לשורות הלשכה בנסיבות דומות, לא נותרה בידו הברירה אלא להימנע בהצבעה. הדבר נעשה מתוך כבוד לפסיקתו של בית המשפט העליון ולא בשל ביטויה של עמדה מהותית. בכוונתו של ראש הלשכה ליזום הצעת חוק, שתאפשר ללשכה להגביל את זהותם של המורשים להיכנס בשעריה, כאשר מדובר בעבירות פליליות".

"לשכת עורכי הדין שבה וקוראת לוועדת החוקה של הכנסת לאשר את תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, ולכלול את הלשכה במסגרת רשימת הגופים הרשאים להתחשב גם בעבירות שהתיישנו. במצב המשפטי הקיים היום, רשאית הלשכה להתחשב במסגרת אישור ההתמחות רק בעבירות שטרם התיישנו. הלשכה סבורה, כי התיקון המתבקש הוא חיוני לצורך מילוי תפקידה כשומרת הסף של המועמדים להיכנס לשורותיה".