מחקרים: מולטיטסקינג פוגע בפריון העבודה

הערכות: הסחות הדעת בעת העבודה עולה לכלכלת ארה"ב כ-650 מיליון דולר בשנה

סוכנויות הידיעות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סוכנויות הידיעות

מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על העובדה כי יכולת מפותחת לריבוי משימות (multitasking) אינה טובה בהכרח. הממצאים, לפי מדעני מוח, פסיכולוגים ופרופסורים לניהול, מרמזים על כך כי כדאי לאנשים לרסן את התנהלות ריבוי המשימות במשרד, בלימודים או בעת הנהיגה.

"מולטיטסקינג גורם להאטה בפריון ומגדיל את הסיכויים לטעות", אמר דוויד מאייר, מדען מוח ומנהל מעבדת בריין, קוגניטיב ואקשן (Brain, Cognition and Action) באוניברסיטת מישיגן. "הסחות דעת והפרעות מפריעות ליכולתנו לעבד נתונים".

המוח האנושי, המורכב ממאות מיליארדי נוירונים ומאות טריליוני קשרים סינפטיים, הוא תחנת כוח קוגנטיווית, אך "ההגבלה הבסיסית שלו היא חוסר היכולת להתרכז בשני דברים בעת ובעונה אחת", ציין רנה מרואז, מדען עצבים ומנהל מעבדת עיבוד המידע האנושי באוניברסיטת וונדרבילט (Human Information Processing).

במאמר שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת "נוירון", בדקו מרואז ושלושה מעמיתיו מה היקף יכולת היעילות האובדת כאשר מנסים לבצע שתי משימות באותו הזמן. המשתתפים במחקר איבדו שנייה שלמה כשניסו להגיב למשימה השנייה שניתנה להם. איחור של שנייה בזמן התגובה בעת נהיגה במהירות של 100 ק"מ לשעה עקב דיבור בסלולר עלולה להיות קטלנית.

האמונה הרווחת היא כי הצעירים הם המצטיינים במולטיטסקינג. עם זאת, מחקר אחרון מאוניברסיטת אוקספורד מטיל ספק בתפיסה זו. "מבוגרים אולי איטיים יותר אך יש להם תבונה גמישה יותר ויכולת לחסום הפרעות ולבחור במה להתמקד" אמר מרטין ווסטלי, סגן מנהל המכון פיוצ'ר אוף מיינד באוקספורד.

במחקר שנעשה לאחרונה, לקח לקבוצה של עובדי מיקרוסופט 15 דקות בממוצע לחזור לעבודה רצינית לאחר שענו לדואר או למסרים. הסחת הדעת גרמה להם להמשיך ולעסוק בדברים אחרים שאינם קשורים לעבודה. "אם המצב כל כך גרוע במיקרוסופט, הוא בוודאי גרוע גם בחברות אחרות", הדגיש אריק הורביץ, חוקר ומדען במיקרוסופט.

בעידן המחשבים, טכנולוגיה עוזרת להקטין את עומס המידע אך גם משמשת ככלי להתמודד אתו. מחשבים יכולים לעזור לאנשים להתמודד עם עומס עבודה גדול. "אתה יכול להיעזר בטכנולוגיה כתוספת למוח העוזרת לעקוב טוב יותר אחרי כמות גדולה של דברים", הדגיש אריק ברייניולפסון מבית הספר לניהול סלואן מ-MIT.

עם זאת, ההערכות לירידה בפריון העבודה עקב מולטיטסקינג הן גבוהות. ג'ונתן ספירא, אנליסט בכיר בחברת המחקר העסקי באסקס, מעריך כי עלות הסחות הדעת לכלכלת ארה"ב עומדת על כ-650 מיליון דולר בשנה. זאת, על רקע מחקרים וראיונות עם בכירים ועובדי משרד אשר סיפרו כי 28% מזמנם מבוזבז על הפרעות והסחות דעת וזמן התאוששות לפני חזרה לעבודה סדירה. מצד שני, אמר ספירא, הפרעות בעבודה לא יעלמו לעולם מאחר שזוהי הדרך שבה העבודה מתבצעת ורעיונות עוברים. אחרי הכל, מה שנחשב להפרעה לאחד היא שיתוף פעולה עבור השני.

מחקרים עתידיים יכולים לעזור ליצור טכנולוגיה מתוחכמת שתעזור להקל על המצוקה המודרנית של המולטיטסקר. עובדים יוכלו להורות לחיישנים ולתוכנות חכמות מה הן ההעדפות והעדיפויות שלהם על מנת שאלו ישרתו כסוג "אומנת זמנים" שתפקח על חלוקת הזמן בצורה יעילה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי