יעקב פרנקל אופטימי בפעם השישית ברציפות: 2007 שוב תהיה שנה טובה

נגיד בנק ישראל לשעבר במושב הפתיחה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס: "אני מאמין שהשווקים יכולים לספוג כמעט כל אירוע קשה"; "הכלכלה היום היא כמו שאמר מרק טווין על מוסיקה של ווגנר - כנראה טובה יותר ממה שהיא נשמעת"

איתן אבריאל
דאבוס
איתן אבריאל
דאבוס

דאבוס.

נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, במושב הפתיחה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס: "אני אופטימי ל-2007, אבל לא בצורה קיצונית. אני מאמין שהשווקים הפיננסיים יכולים לספוג כמעט כל אירוע קשה". בניגוד לכלכלנים רבים, שבמהלך השנים פירסמו תחזיות שחורות וצפו משברים - פרנקל כמעט תמיד צדק בתחזיות האופטימיות שלו. גם הכלכלנים האחרים במושב הפגינו אופטימיות לגבי 2007.

"הדולר לא קרס, הין לא עלה, הנפט לא הגיע ל-100 דולר, הפרוטקציוניזם לא ניצח. התחזיות השחורות לא התממשו. אי אפשר להגיד שמשבר לא יכול לקרות, אבל העולם הוא גלובלי, שווקים פיננסיים רחבים ועמוקים מאפשרים לתיקונים להיות יותר רגועים ומסודרים, וכמעט אפשר להגיד שאנחנו מחוסנים מניהול מדיניות כלכלית כושלת, בגלל החוזק של השווקים הפיננסיים", אמר פרנקל.

לאורה טייסן, כלכלנית בברקלי אמרה כי, "שאר העולם מאיץ וארה"ב מאיטה - כך שכולם צומחים היום באותו קצב. על ארה"ב להתמקד יותר בהשקעות". לדבריה, 2006 היתה שנה חזקה של גידול במסחר העולמי, העולם ספג מחירי נפט גבוהים והתמודד איתם - מה שהפך את השנה לנהדרת.

אולאללה מונטק, סגן הוועדה לתכנון כלכלי בממשלת הודו, חוזה כי הודו תצמח בשנה הקרובה ב-9%-8%. הכלכלן היחיד שהסתייג מהתחזיות האופטימיות הוא נוריאל רוביני, כלכלן ב-NYU, אשר הדגיש כי המצב בשוק הנדל"ן האמריקאי הוא כבר שפל ולא סתם האטה, וכי 16 בנקים למשכנתאות כבר פשטו את הרגל. רוביני טוען כי אם כלכלת ארה"ב תבצע נחיתה רכה, אזי תישמר הצמיחה המהירה בשאר העולם, לרבות אירופה. אולם, אם תירשם נחיתה קשה באמריקה - היא תשפיע על כל העולם:

"האיום העיקרי הוא האטה כלכלית אמריקאית - שתהפוך לנחיתה קשה. דובים רעים אורבים לה: שוק הדיור, עליית הריבית על ידי הפד, התחלת מחנק אשראי של שוק המשכנתאות, הנפט במחיר של 55 דולר שיעלה ל-60 דולר ¿ זה מקשה על הכלכלה. המיתון בשוק הדיור מחמיר, זה יביא לאובדן של כחצי מיליון משרות. אנחנו על סיפו של מיתון בשוק הרכב ובתעשייה. לחברות יש המון רווחים צבורים - אבל הן לא משקיעות".

פרנקל התייחס למצבה של כלכלת ארה"ב ואמר כי "אני לא רואה תסריט של נחיתה קשה, ואני בכלל לא בטוח שתהיה נחיתה כלשהי. הנתונים של הכלכלה הם הטובים ביותר מזה יותר מעשור, וגם אם יש האטה בתחום הנדל"ן למגורים - השווקים יספגו אותה".

"כדי 'לעשות שמח'", אמר פרנקל, "אני ממש ממש לא מסכים עם רוביני. אנחנו רואים הרבה דובים מגדלים קרניים והופכים לשוורים. בשנה שעברה דיברנו על נחיתה קשה בסין - ובפועל היתה המראה קשה בסין". פרנקל הוסיף כי "יש הרבה סכנות, הדיור אכן מואט, אבל ההאטה בדיור הפך למיתון, כאשר הסקטור הפיננסי הוחזק וכאשר המאזנים של הבנקים היו חלשים. זה לא מתכון לנחיתה קשה".

עוד אמר פרנקל כי "המפתח הוא האם אנשים מאמינים בשורה התחתונה של התחזית. חברות מודרניות עוסקות בתמחור נתונים וניהולם, AIG עובדת בכל העולם. אנחנו רואים סיכון בכך שמדינות נסוגות ממנגנונים של שוק פתוח ותמחור חופשי. אנו רואים מדינות שמנסות להגן על חלקן בתעשיות שלהן - וזו שגיאה".

לדבריו, המדיניות הנכונה בהודו צריכה להיות פתיחה גדולה יותר להשקעות והשתתפות של חברות זרות בכלכלה ההודית. לכך השיב מונטק, כי "זו הגישה שלנו, וכך עשינו. יש לנו בכל זאת תחושה שאין נזק במדיניות זהירה טבעית, לפיה אפשר לעשות את הדברים האלה בצורה איטית. המדיניות הזו תמשיך. יש לנו כבר דו"ח המדבר על פתיחה מלאה של השווקים, אבל אנחנו מאמינים שניתן לעשות את זה בקצב זהיר".

טייסן התייחסה לאוכלוסיה האמריקאית ואמרה כי, "האמריקאי הממוצע מרגיש היום שהוא לא נהנה מהגלובליזציה. הרווחים הגיעו, אבל הם נשארו ב-10% העליונים של האוכלוסיה. אין בעיה עם ה-10% התחתונים, כי הם מועסקים בתחום השירותים, והבעיה היחידה שלהם היא הגירה. הבעיה היא באמצע". בתגובה אמר מונטק כי, "נראה לי שמקבלים את ההנחה שהודו וסין לוקחות משרות מארה"ב - אבל אני חושב שיש מחקר מראה שהסיבה לכך היא דווקא טכנולוגיה".

מונטק סבור כי "כולם מקבלים את ההנחה שהודו וסין גוזלות משרות מארה"ב, אבל אני חושב שיש מחקר המראה כי הסיבה לכך היא דווקא טכנולוגיה".

בהתייחסה לסוגיית העוני וחוסר השיווין, אמרה טייסן כי הנושא הופך לפוליטי, ואם חלק גדול מאוכלוסיית העולם המפותח כבר לא משוכנע ביתרונות של הגלובליזציה - הדבר ישפיע על הבחירות הפוליטיות של אנשים. לדבריה, "בקונגרס יש היום הרבה אנשים שישמחו לבטל את נפטא".

רוביני טוען כי יש ביטחון יתר בשווקים. "במניות יש מצב שמתקרב לבועה, במונחים של יחסים פיננסיים. באיגרות חוב רואים שפרמיות הסיכון בשפל היסטורי - אנשים לא מתמחרים את הסיכון בצורה טובה", טוען רוביני. "במצב כזה, כאשר יש הפתעות, יש לזה מחיר".

לדברי פרנקל, "כולנו מרגישים שהמצב טוב מדי מכדי להמשיך לתמיד, אבל אנחנו לא יודעים היכן השמיים. הכלכלה היום היא כמו שאמר מרק טווין על מוסיקה של ווגנר - כנראה טובה יותר ממה שהיא נשמעת".

» לוח השידורים החיים מדאבוס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"