שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור

בתי חולים בהודו מרחיבים את היקף החוזים לביצוע ניסויים קליניים במטופלים בתרופות של חברות מערביות, טרם צאתן לשוק; כך העריכה חברת היעוץ מקינזי

נמרוד הלפרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד הלפרן

היקף מיקור החוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו, צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד שנת 2010, לפי תחזית חברת היעוץ מקינזי. כבר היום, מתבצעים כמחצית מהניסויים הקליניים בתרופות חדשות מחוץ למדינות האם של יצרניות התרופות, במדינות דוגמת הודו, סין וברזיל, ואנליסטים מעריכים כי צפוי גידול חד בשוק זה על רקע הנסיקה במספר התרופות החדשות המפותחות.

הגידול בשוק הניסויים הקליניים בתרופות בא גם על רקע עלייה במספר בני האדם הנדרשים לצורך ניסויים בתרופות חדשות, בשל גילוי של תופעות לוואי נדירות של תרופות, ובכלל זה - תופעות לוואי קטלניות דוגמת התקפי הלב שנגרמו כתוצאה מהשימוש במשכך הכאבים ויוקס של חברת מרק האמריקאית. לפי נתוני מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA), תופעות לוואי של טיפול תרופתי גורמות מדי שנה למותם של 106 אלף בני אדם בארה"ב, ולאשפוזם של 2 מיליון נוספים. החשש מפני תופעות לוואי תרופתיות גרם לכך שמספר בני האדם שמשתתפים בניסויים קליניים שעורכות חברות בתרופה חדשה לפני יציאתה לשוק, גדל באופן משמעותי מ-1,300 בממוצע בשנות ה-80' ל-4,200 בשנות ה-90'.

ממשלת הודו, אשר רואה בשוק שירותי הניסוי הקליניים אמצעי לקידום הצמיחה הכלכלית והתקדמות המדע במדינה, מעודדת את התרחבותו של שוק זה, ומדגישה את היתרונות הגלומים בכך שרופאי המדינה הם דוברי אנגלית ואת המספר העצום של חולים במדינה הנכונים להשתתף בניסויים אלו. כך למשל, ברחבי הודו ישנם לא פחות מ-32 מיליון בני אדם הסובלים מסכרת. במקביל, הכניסה ממשלת הודו הקלות לחוק המגביל את סוגי הניסויים שמותר לחברות תרופות זרות לבצע בחולים בהודו.

מבקרי התרחבות מיקור החוץ של שירותי ניסוי בתרופות ממדינות המערב להודו, מזהירים כי התופעה עלולה לערער אף יותר את אמינות בטיחותן של תרופות חדשות היוצאות לשוק. זאת, על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת של חברות תרופות המממנות חוות דעת ומחקרים רפואיים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. כך למשל, כתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", הודה בחודש אוקטובר כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה ויוקס עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ" על ידי מרק תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס, לפני פרסומו. ויוקס, כזכור, הורדה מהמדפים בשנת 2004 בעקבות נתונים שהצביעו על כך שהגדילה את הסיכון ללקות בהתקפי לב.

במקרה אחר, מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מחברת יחסי ציבור של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת - באופן לא מפתיע - גירסה סינתטית של ויטמין D.

במקרה נוסף, פורסם מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמיתקליין ב"בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה. פייזר, חברת התרופות הגדולה בעולם, הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP; וג'ונסון אנד ג'ונסון הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה אפרקס, לקראת פרסומו בכתב העת "קליניקל נפרולוג'י".

מאמרים רפואיים אוביקטיוויים לכאורה, שרופאים מרחבי העולם מבססים עליהם המלצות למטופלים, הפכו לכלי לקידום מכירות מגזר התרופות. חמור מכך - כתבי העת אינם מיידעים את קוראיהם לגבי תופעה זו: ממצאים שהוצגו בכנס מו"לים רפואיים בספטמבר, העלו כי כתבי עת חשפו את העובדה שמאמרים שפירסמו נכתבו בחסות חברות תרופות, רק באחד מתוך עשרה מקרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו