להיות סטיב באלמר

מה הבעיה של האירופאים הקומוניסטים האלה? - פסיקת הנציבות האירופית דרך עיניו של מנכ"ל מיקרוסופט

דן גילמור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דן גילמור

קוראים קבועים של הטור שלי יודעים כי אינני חסיד גדול של מיקרוסופט (MSFT:NASDAQ) ושיטותיה המונופוליסטיות. לכן, במקום לשתף אתכם בהגיגי על פסיקת הנציבות האירופית נגד החברה מיום רביעי, החלטתי לנסות לראות את הדברים דרך עיניו של מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר:

מה הבעיה של האנשים האלה?

אני מביא את העורך דין הכי טוב שלי, בראד סמית, לבריסל, ואנחנו כמעט עוברים לגור אצל מאריו מונטי וצוות ההגבלים העסקיים שלו. אנחנו מבטיחים להם דברים שלא עלו אפילו על דעתנו כאשר אנשי ההגבלים העסקיים של בארה"ב רדפו אותנו בשנות ה-90. אבל לא, זה לא הספיק להם.

האמת היא שלמדנו הרבה מתביעת ההגבלים העסקיים נגדנו בארה"ב, בתקופה שבה ביל עדיין שימש כמנכ"ל מיקרוסופט. הוא לא ממש עשה את זה בכוונה, אבל בזמנו הוא פשוט השתין בקשת על משרד המשפטים של ממשל קלינטון. ולמרות שהעיתונות הוציאה דברים מהקשרם, גם אני לא תרמתי למצב כאשר אמרתי "לעזאזל עם שרת המשפטים ג'נט רנו". למרות זאת, הצלחנו למשוך זמן עד שנכנס לבית הלבן ממשל ידידותי יותר. ההסדר שאליו הגענו עם אנשי בוש לא חייב אותנו לוויתורים משמעותיים, ולא דרש מאיתנו להודות בביצוע עבירה כלשהי.

היינו זורקים גם כמה עצמות למונטי, וסוגרים עניין. אבל הוא השתגע לגמרי אם הוא חושב שאני הולך לוותר לו באותה הקלות שבה ויתר ג'ק וולש כאשר מונטי אסר על ג'נרל אלקטריק (GE:NYSE) לרכוש את האניוול.

עכשיו אני אצטרך לתאר בנימוס בנאומים הקרובים שלי כמה מאמצים עשינו הפעם כדי להגיע להסדר, וקשה רע זה הולך להיות, לא עבורנו, אלא עבור הצרכנים. אני בר מזל. אני יודע עוד מאז ימי בתחום השיווק כי הטענות הכי מוצלחות הן אלה שאיש המכירות באמת מאמין בהן, ואני מאמין בדברים, ועוד איך!

אנחנו נצליח לחיות עם הקנס. לעזאזל, 600 מיליון דולר, או כמה שלא יהיו 497 מיליון יורו בימים אלה, הם כסף קטן. זה בערך מה שאנחנו מרווחים כל 20 יום. היו יכולים להטיל עלינו קנס של 600 מיליון דולר לשנה ולא היינו מרגישים בזה בכלל. מממ... אולי שווה לנו להציע את זה אם זה יפתור לנו את שאר הבעיות.

ההוראה לספק את מערכת ההפעלה ללא נגן המדיה שלנו היא כבר בעיה קצת יותר קשה. לו הייתי בנעלי אולפני הוליווד וחברות המוסיקה הגדולות, הייתי דורש שנגן Windows Media ישמש תמיד כברירת מחדל, נקודה. כמובן שלרוב גלייזר מחברת רילנטוורקס, ולסטיב ג'ובס מאפל יש אינטרסים משלהם, אבל אנחנו לא יכולים לוותר להם אפילו במילימטר כי אחד מהם עוד עלול בסוף לנצח. הדבר המוזר בכל העניין הוא שתוכנת נגן המדיה שלנו היא הטובה ביותר בשוק בכל מקרה. זה היה אחד המקרים היחידים שבהם באמת חידשנו, ובכל זאת התנפלו עלינו.

וההתעקשות הזו שנחלוק את קוד הממשק הסודי של התוכנה שלנו - מה הסיפור הזה? אם אנשים רוצים לעשות שימוש בפלטפורמה שלנו כדי להתחרות בנו, למה שנעזור להם?

אני חייב, עם זאת, לזקוף לזכותו של מונטי דבר אחד. בניגוד לחברים ממשרד המשפטים בארה"ב, הוא מבין שמדובר כאן בסוגיה הקשורה לעתיד, ולא לעבר. כל עוד נצליח למנוע תחרות, לשלם סכומים סמליים כדי ליישב תביעות ולערוך שינויים אחרי שכבר לא תהיה להם כל משמעות, הכל יהיה בסדר. אבל האיש הזה רוצה להכתיב לנו מה מותר לנו לפתח ומה לא. אין שום סיכוי שנסכים לכך.

הם פשוט לא מבינים. ככל שנכניס יותר דברים למערכת ההפעלה חלונות, הצרכנים רק ייצאו מורווחים מכך. עסקים טובים לנו, מוצרים טובים יותר עבורם, ויותר כסף לבעלי המניות. אני מת על החברה הזו!

על מי מנסים לעבוד הבירוקרטים-האירופאים-הסוציאליסטים האלה? אין כזה דבר מונופול אמיתי, לפחות לא בעולם הזה. התחרות נמצאת בכל מקום. לינוקס נמצאת בכל מקום. אנחנו מפסידים כסף כמעט על כל מוצר שאנחנו מוכרים חוץ מחלונות ואופיס.

נכון, אנחנו מכסחים את הצורה של המתחרים שלנו בכל הזדמנות, וכל האמצעים כשרים לכך. אבל כך נראה קפיטליזם. למה איש אינו שואל מה היו עושים סקוט מקנילי מסאן מיקרוסיסטמס או לארי אליסון מאורקל לו הם היו במקומנו? ליד החבר'ה האלה ביל ואני נראים כמו מהטמה גנדי. טוב נו, אולי אני קצת יותר קולני ממנו.

כל העניין הזה של יחסי ציבור פשוט מגוחך. באמת ניסינו כמיטב יכולתנו להותיר רושם חיובי על הציבור - גיבשנו קוד התנהגות חדש, צמצמנו את חלוקת האופציות, איפשרנו לעובדים לכתוב בלוגים קטנים ובלתי מזיקים, ועוד דברים מן הסוג הזה. אבל עכשיו שוב חזרנו לנוהל הישן והמוכר של מיקרוסופט-המרושעת. לפחות נשארו עוד כמה צוותי חשיבה וחסידי בחירה חופשית שעדיין מוכנים להגן עלינו, וביניהם יש אפילו כמה שלא מקבלים מאיתנו כסף. הם פשוט מבינים עניין.

טוב נו, מה הן עוד כמה שנים של מאבקים משפטיים? אנחנו יכולים להרשות לעצמנו יותר הוצאות משפט מאשר אירופה, ואם הדברים יתנהלו כרגיל, עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים ישתנו פני השוק כל כך עד שזה כבר לא ישנה גם אם הם יזכו בסופו של דבר.

חוץ מזה, נראה כי קיימת פרצה בפסיקה שלהם. נאמר בה שאנחנו זכאים ל"פיצויים סבירים" עבור כל קניין רוחני שנאלץ לחלוק עם התחרים. כך שאולי נוכל למנוע מאנשי לינוקס - וכל שאר הקומוניסטים הגורסים כי "תוכנה לחופש נולדה" ואשר מחלקים חינם את הדברים שהם יוצרים - מלעשות שימוש או אפילו לראות את ממשקי התוכנה שאמורים לאפשר למתחרים להתאים את המוצרים שלהם למערכות ההפעלה שלנו.

אה, אני גם חייב לזכור להרים טלפון לאנליסט ריק שרלנד מגולדמן סאקס כדי לומר לו לסתום את פה. בעודנו זועקים כמה נורא מתייחס אלינו האיחוד האירופי, הוא מוציא דו"ח שקובע כי הפסיקה "ככל הנראה אינה מחייבת שינוי במודל העסקי של מיקרוסופט ואינה כוללת צעדים דרקונים אחרים". אולי פשוט נשכח להזמין אותו לפגישה הבאה שלנו עם האנליסטים.

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט