הדרקון הגלובלי של העידן הדיגיטלי

סין יוצרת מערכת תקנים טכנולוגיים מתוצרת בית, המתחרה בתקנים הגלובליים הנמצאים בבעלות חברות מערביות

דן גילמור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דן גילמור

מוקדם יותר החודש, העניקה ממשלת סין תוקף חוקי לתקן הצפנה חדש לתקשורת נתונים באלחוט. ייתכן שמהלך זה ייאלץ חברות אמריקאיות ומערביות אחרות להיכנס בניגוד לרצונן למיזמים משותפים עם חברות סיניות אם ברצונן למכור מחשבים וכלים אחרים המצוידים בטכנולוגיית WiFi במדינה המאוכלסת ביותר בעולם.

ההחלטה גררה קריאות זעם מוצדקות במידה רבה מצד חברות טכנולוגיה בארה"ב, משום שהיו כמה מאפיינים של מדיניות מגן באופן שבו ממשלת סין גיבשה את החוק החדש. עם זאת יש לראות את התקן גם בהקשרו הרחב, אשר לאורך זמן, עשוי להתברר כבעל חשיבות רבה אשר חורגת מעבר לתחום של מאזני הסחר.

תקני הטכנולוגיה החשובים נמצאים כיום בעיקר בשליטת חברות וקונסורציומים מהעולם המפותח. סין ומדינות אחרות נדרשות לשלם לחברות אמריקאיות, יפאניות ואירופיות עבור הזכות להשתמש בתקנים במגוון תחומים בהם מחשבים, תקשורת וטכנולוגיה אישית.

אך סין, בניגוד למדינות מתפתחות אחרות שאינן תופסות מקום גדל והולך על הבמה הגלובלית, אינה מתכננת להמשיך לשלם. הממסד הפוליטי-כלכלי שלה נחוש בדעתו ללכת בדרך משלו בעידן הדיגיטלי.

העניין לא נגמר בכך שסין אינה מתלהבת להמשיך לשלם כסף לבעלי פטנטים מהעולם המפותח עבור השימוש בתקני טכנולוגיה גלובליים. כבעלת השוק המקומי הגדול ביותר על פני כדור הארץ, לפחות בפוטנציה, וכוח עבודה בעל השכלה ויצירתיות הולכות וגדלות, סין יוצרת מערכת תקנים מתחרה מתוצרת בית המיועדת לשוק שלה, אם כי הפוטנציאל הגלובלי שלה ברור.

מתחילה לאמץ קוד פתוח ובגדול

כך למשל, אחרי כמה נסיונות סרק, מתחילה סין לאמץ תוכנות קוד פתוח ובגדול. הממשלה, בשיתוף פעולה עם חברות תוכנה, אוניברסיטאות מובילות וממשלות אחרות מאזור מזרח אסיה, מזרימה משאבים עצומים למערכת ההפעלה לינוקס ויישומים נלווים.

המהלך הסיני הוא הרבה יותר מאשר ניסיון לערער את מעמדה השולט של מערכת ההפעלה היקרה "חלונות" של מיקרוסופט (MSFT:NASDAQ). במסגרתו צפויים תחליפים לתוכנות נוספות המוגנות בזכויות יוצרים, בהן "אופיס" של מיקרוסופט.

דוגמה נוספת: בחודש נובמבר, הודיעה סין על כוונתה לקבוע תקן וידיאו-דיסק מתחרה בתקן DVD, הנמצא בבעלות קונסורציום של חברות מדיה מיפאן ומהמערב. גרסאות מוקדמות של תקן EVD - Enhanced Versatile Disc הסיני כוללות טכנולוגיה של חברות אמריקאיות. אך גורמי ממשל סיניים אמרו כי הם מעדיפים טכנולוגיות תוצרת בית בכל מקום בו הדבר אפשרי.

EVD הרבה יותר קרוב לדור הבא של מכשירי שמע והקלטה בתחום הווידיאו הדיגיטלי, מאשר לדור הנוכחי. מה

יצרניות וחברות מחקר בתחום המוליכים למחצה בסין מפתחות שבבים אשר, באופן תיאורטי, עשויים לצמצם או בסופו של דבר לחסל לחלוטין את הצורך לרכוש שבבים של אינטל
רכיבי חומרה בסיסיים בהיי-טק, ובכלל זה מיקרו-מעבדים, אף הם אינם חסינים מפני מגמה זו. יצרניות וחברות מחקר בתחום המוליכים למחצה בסין מפתחות שבבים אשר, באופן תיאורטי, עשויים לצמצם או בסופו של דבר לחסל לחלוטין את הצורך לרכוש שבבים של אינטל.

"שבב הדרקון" (Dragon Chip) - מעבד תוצרת בית עליו פועלת לינוקס - רשם את הופעת הבכורה שלו בשנה שעברה. מאז לא שמעו עליו כמעט, ויצרניות מוליכים למחצה כמו אינטל ממשיכות לרשום השקעות ומכירות רחבות היקף בסין. אך שבב הדרקון ומעבדים שמפותחים כעת בסין נועדו לצמצם אם לא לחסל לחלוטין את התלות בטכנולוגיה חיצונית, ואת עלותה.

תוכנית ארוכת טווח נוספת לפיתוח טכנולוגיה מתוצרת בית היא תקן הסלולר של הדור הבא של סין, המוכר בשם TD-SCDMA. לדעת רבים הוא נחות ביחס לתקנים מתחרים ולא הצליח לבסס את מעמדו מחוץ לסין. אפילו ספקיות שירות סיניות מהמרות על טכנולוגיות אחרות.

אך אימוץ הטכנולוגיה (אשר פותחה במשותף על ידי חברות הטלקום הסינית דאטאנג (Datang) ויצרנית הציוד הגרמנית סימנס) הייטיב עם סין בכל מקרה, אמר פיטר לאבלוק, מנהל חברת המחקר MFC אינסייט מבייג'ינג. לאבלוק ועמיתיו עוקבים מקרוב אחרי שוקי הטלקום של סין.

TD-SCMA היה הרבה מעבר לניסיון להימנע מתשלום תמלוגים מיותר. הוא סייע לסין להכיר לעומק גופים עולמיים לקביעת תקנים כמו איגוד הטלקום הבינ"ל (ITU). הוא עזר לקדם מגוון תעשיית מקומיות הקשורות לתחום, ובכלל זה ייצור ערכות שבבים לטלפונים ניידים, ניהול תדרים והתפתחויות נוספות "לכל אורך שרשרת הערך של התעשייה", אמר לאבלוק.

תקן ההצפנה לאלחוט שקבעה סין החודש נובע, בין השאר, מהכישלון המתמשך של תעשיית תקשורת הנתונים בתחום האלחוט. רמת הבטיחות של טכנולוגיית WiFi - רשתות אלחוטיות בפס רחב - ידועה לשמצה, ולמרות שחברות WiFi מנסות לספק לכך פתרון, אי אפשר לפסול על הסף את היוזמה הסינית בטענה כי היא מיותרת - במיוחד במדינה ההולכת ומגבירה את התבססותה על תקשורת נתונים אלחוטית בתשתיות התקשורת שלה.

זריקת מרץ, גם אם לא מוצדקת, לתעשייה המקומית

אני מהמר שחוקי הסחר העולמיים יפסקו נגד חלק ממרכיבי תקן ההצפנה של WiFi שהציגה סין. אך בינתיים, הוא עשוי להעניק זריקת מרץ, גם אם לא מוצדקת, לתעשייה המקומית. מדובר בשיטות פעולה מחוספסות, אבל מצד שני גם ארה"ב מעולם לא התביישה לנקוט בצעדי מגן בוטים ובלתי חוקיים כאשר נדמה היה כי הנסיבות הפוליטיות מחייבות זאת.

בקרב החברות שפעלו במשך שנים כדי לגרום לסין לציית לחוקי זכויות היוצרים והפטנט של המערב, יש קרוב לוודאי מידה לא מבוטלת של אירוניה כואבת לנוכח ההתפתחויות האחרונות המתחוללות במדינת הענק. כאשר סין היתה נמל מבטחים לזייפנים, לפחות הם זייפו את התקנים המערביים.

מדובר במאבק שצפוי להיות ארוך ביותר. בסופו, סביר להניח שיהיו מספר תקנים גלובלים מקובלים.

ייתכן שזה יהיה מעט פחות יעיל מנקודת מבט טהרנית. אך בכל מקרה תהיה תחרות, ומצב הצרכנים הוא תמיד יותר טוב כאשר יש להם יותר בחירה.

הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט