שוק מניות, לא רולטה רוסית

לאחר שלוש שנות פריחה כלכלית ברוסיה ועליות חדות בבורסה, מעריכים אנליסטים כי שוק המניות, ובעיקר מגזר הנפט, ימשוך מעתה גם משקיעים רציניים, לא רק מהמרים

ניו יורק טיימס/ הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מוסקווה. מאז הקמתה לפני שבע שנים, דומה הבורסה הצעירה של רוסיה לקזינו יותר מאשר לשוק מניות. ב-2001 פיגרה התשואה בשוק הרוסי רק אחרי התשואה בשוק הסיני, אבל ב-1998 רשמה את התשואה הגרועה ביותר מבין השווקים המתעוררים.

אך עם כניסתה של רוסיה לשנה רביעית רצופה של צמיחה כלכלית וההתעוררות במגזר הפרטי, אומרים אנליסטים כי השוק עשוי כעת למשוך משקיעים, ולא רק מהמרים. "זה היה מקום לספקולציות, לעתים מוצלחות ולעתים מחרידות", אמר ברנרד סוצ'ר, מנכ"ל בבנק ההשקעות טרויקה דיאלוג. סוצ'ר עבר לרוסיה ב-1993, אחרי תשע שנים בוול סטריט. "סירבתי להשתמש במלה 'השקעה' במשך רוב הזמן שאני נמצא כאן. אבל נראה שעכשיו עומד לקום ברוסיה שוק הון של ממש".

בשביל המשקיע האמריקאי הפרטי, האפשרויות עדיין מוגבלות. הדרך הקלה ביותר להיכנס לשוק היא באמצעות קרן נאמנות הרשומה בארה"ב. שמונה קרנות המושקעות לפחות חלקית ברוסיה נסחרות בבורסה של ניו יורק, לפי חברת ליפר. מתוכן, שתיים הן קרנות סגורות. בנוסף, מניות של ארבע חברות רוסיות - חברות הטלפוניה וימפל קומיוניקיישנס, מובייל טלסיסטמס ורוסטלקום, וחברת הנפט טאטנפט - נסחרות בוול סטריט. בארה"ב ניתן לרכוש מעבר לדלפק גם את מניותיהן של יותר מ-50 חברות רוסיות אחרות, לפי בנק אוף ניו יורק. קרנות הרשומות מחוץ לארה"ב, ואשר תקנות הפיקוח האמריקאיות לא חלות עליהן - מציעות השקעות בסיכון גבוה יותר, כולל הימורים נגד השוק.

צמיחה מהירה בתעשיית הנפט הרוסית הביאה להתעוררות הבורסה במוסקווה. שוק המניות העיקרי הוא "מערכת המסחר הרוסית" (Russian Trading System), המוכר בראשי התיבות RTS. ערך השוק גדל פי ארבעה מאז השפל שאליו הגיע ב-1998 - השנה שבה ממשלת רוסיה שמטה חובות. מחירי איגרות החוב עלו בשיעור גבוה עוד יותר.

סיבה נוספת למחירים הנמוכים היא לדברי בון הסיכון שבהשקעה ברוסיה:. "רוסיה היא עדיין השוק הזול ביותר מבין כל השווקים המתעוררים", אמר בון. "ב-1999 רבים לא היו מוכנים כלל לדבר על רוסיה; כעת רוסיה היא האופנה האחרונה".

למרות זינוק של 80% בערך השוק הרוסי ב-2001, המניות עדיין זולות למדי, אומר פיטר בון, ראש מחלקת המחקר בבנק ההשקעות ברונסוויק UBS ורבורג במוסקווה, חברה בת של UBS ורבורג. אחת הסיבות לכך היא צניחת השוק ב-1998: באוקטובר 1997-אוקטובר 1998 ירד מדד ה-RTS ב-96%, והוא עוד לא הגיע לרמה שבה ניצב בסתיו 1997.

בשנים קודמות, מניות רוסיות נסחרו בתנודות גבוהות בהרבה מהמקובל בשוקי המדינות המפותחות. באחרונה החלו כמה חברות לחרוג מהדפוס הזה, ומורגשים הבדלים משמעותיים בביצועים של המניות השונות, אומרת סילווי ארמאנד-דליל, מנהלת המכירות הבינלאומיות בניקויל, חברת ברוקרים שמושבה במוסקווה.

למשל, מניות יוקוס אויל, חברת הנפט השנייה בגודלה ברוסיה, עלו ב-191% ב-2001, בעוד שלוק-אויל, חברת הנפט הגדולה ביותר, עלתה רק ב-32%. הביצועים הנחותים של לוק-אויל קשורים באופן חלקי לכך שהיא החלה רק בשלב מאוחר מאוד לפרסם דו"חות כספיים לפי תקינה חשבונאית בינלאומית מקובלת. יחס מזלזל כלפי בעלי מניות המיעוט היה נפוץ ברוסיה בשנות ה-90, בתקופת ההפרטה המואצת, שבה רכשו הקפיטליסטים החדשים נכסים מהממשלה בפרוטות. מאז החלו בעלי מניות הרוב, שההון שלהם מובטח יחסית, לשפר את יחסיהם עם המשקיעים, במקביל לניסיון לחדור לשווקים בינלאומיים. יוקוס ביצעה הנפקת איגרות חוב בינלאומית, ואילו לוק-אויל מבקשת להירשם בבורסה של לונדון.

שוק המניות הרוסי קטן; רק כעשר מניות נסחרות באופן פעיל, מתוך 235 חברות שמניותיהן רשומות למסחר, והמחזור היומי הממוצע ב-RTS הוא 50-15 מיליון דולר, לצד עוד 400 מיליון דולר בחו"ל ובבורסה רוסית נוספת, שהמסחר בה מתבצע ברובלים בלבד. עובדה זו מגבילה את אפשרויות ההשקעה של קרנות הנאמנות, שבדרך כלל נצמדות למניות הסחירות ביותר, דוגמת חברות נפט ומפעילות טלפונים סלולריים.

קרן פילגרים (Pilgrim Russia Fund) היתה הקרן המדינתית האמריקאית המשקיעה בשווקים המתעוררים שרשמה את התשואה הטובה ביותר בשלוש השנים האחרונות, עם תשואה שנתית של 56%, לפי הדיווח של ליפר. הקרן נוהלה על ידי טרויקה דיאלוג עד תחילת 2001, כאשר ING ברינגס, שרכש את השליטה בקרן שנה קודם לכן, הביא מנהלים משלו. לשווקים מעטים יש יתרונות רבים כל כך כמו לשוק הרוסי", אמר סמיואל אאובאדיה, מנהל השקעות בכיר ב-ING ניהול השקעות בהולנד. לא כך היה בעבר. בניגוד לתשואה ב-2001, רשמה פילגרים ב-1998 את התשואה הגרועה ביותר בקטגוריה שלה.

בעלי הון עשויים להתעניין בקרנות הרשומות מחוץ לארה"ב. קרן הרמיטאז', המנהלת נכסים בשווי של 425 מיליון דולר, רשומה באיי התעלה ומחייבת השקעה מינימלית של מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים. התשואה של הקרן היתה 71.94% בכל אחת משלוש השנים האחרונות, אך היא רשמה תשואה שלילית של 92.9% בשנה שהסתיימה באוקטובר 1998.

בעבר כבר נהרו המשקיעים לשוקי המניות והאג"ח הרוסים, וראו את השקעותיהם יורדות לטימיון. ב-1997 הביאו השקעות כבדות לעלייה של 184% ב-RTS, עד שהמשבר הכלכלי באסיה עורר חשש משווקים מתעוררים. כעבור חצי שנה ביצעה רוסיה, בלי שום אזהרה, שמיטת חובות בסך 40 מיליארד דולר על אג"ח ממשלתיות.

דברים רבים השתנו מאז, אבל השוק עדיין אינו בוגר, ויש מנהלי קרנות הממליצים להיזהר. "כולם מדברים על חברות נפט רוסיות, ואומרים שהן נסחרות בהנחה לחברות נפט אחרות", אמר אולג ביריולוב, מנהל תיק השקעות בג'יי.פי מורגן פלמינג ניהול נכסים, המפקח על קרן הרשומה בדבלין ומנהלת נכסים בסך כ-500 מיליון דולר ברוסיה. "אני מוכן לקבל את זה; אבל עלינו לזכור שלחברות המערביות יש משאבי ניהול והצלחות מוכחות".

ועם זאת, יש סיבה לאופטימיות. בניגוד ללקיחת ההלוואות ולבזבוז הבלתי מבוקר בשנות ה-90, ממשלת רוסיה משלמת כעת את חובותיה בזמן ונהנית מעודף בתקציב. הכלכלה צומחת - ב-2001 ב-5.2%, ב-2002, לפי התחזיות, תצמח ב-3.5%. למדינה יש עודף בחשבון הסחר של כ-50 מיליארד דולר.

כריס ויפר, ראש מחלקת המחקר בטרויקה דיאלוג, אמר שהפוליטיקה הסוערת של בוריס ילצין פינתה את מקומה להנהגתו היציבה של הנשיא הנוכחי, ולדימיר פוטין. "יש להם תוכנית לכמה שנים מראש", אמר ויפר, "במקום להתנהל משבוע לשבוע".

ברוסיה מסתמנת גם צמיחה של מגזר פרטי ערני. במדינה צצו רשתות סופרמרקט, פרסומות מתנוססות על שלטי החוצות, ורחובות מוסקווה מלאים בתי קפה. בשנה האחרונה התפתח שוק אג"ח קונצרני. החובות של חברות הנפט קטנים משהיו לפני שלוש שנים, והן צימצמו את כוח האדם וביצעו מודרניזציה בתפעול ובקידוחים.

"מצבה של רוסיה טוב יותר, ומתאים יותר לצמיחה כלכלית, משהיה בעשר השנים האחרונות", אמר כריסטוף רוהל, כלכלן הבנק העולמי ברוסיה. ובכל זאת, זהו מקום מסוכן להשקעות. השחיתות רווחת בממשלה ובבתי המשפט. ועם תמ"ג של 302 מיליארד דולר - 80% מהתמ"ג של הולנד - הכלכלה הרוסית עדיין קטנה. חשדנות כלפי הבנקים גורמת לרוסים רבים לשמור על החסכונות מתחת למזרנים. "אם תשאלו את רוב הרוסים על תוכניותיהם לעשר השנים הקרובות, לאיש לא תהיה תשובה", אמר ביריולוב. "כשתשאלו את השאלה הזאת בכל מדינה מערבית, תהיה לתושבים תשובה ברורה הרבה יותר. זה הבדל משמעותי, והוא בא לידי ביטוי גם בשוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker