פרס נובל בכלכלה מוענק לחוקרי מכירות פומביות: פול מילגרום ורוברט ווילסון

החוקרים זכו בפרס על מחקרם שתרם "לשיפורים בתיאוריית מכרזים ומכירות פומביות והמצאת פורמטים חדשים"

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ההודעה על הזוכים בפרס - רוברט ווילסון (מימין) ופול מילגרום
ההודעה על הזוכים בפרס - רוברט ווילסון (מימין) ופול מילגרוםצילום: News Agency/Anders Wiklund via REUTERS

פרס נובל לכלכלה ל-2020 יוענק לפול מילגרום ורוברט ווילסון על מחקריהם בתחום המכירות הפומביות ותורת המכרזים, כך הכריזה היום האקדמיה המלכותית למדעים. החוקרים זכו בפרס על מחקרם שתרם "לשיפורים בתיאוריית מכרזים והמצאת פורמטים חדשים של מכרזים", אמרה ועדת הפרס.

"זוכי פרס נובל השנה לא רק שהבהירו איך עובדות מכרזים ולמה משתתפים בהם מתנהגים בדרך מסוימת, אלא השתמשו גם בתגליות התיאורטיות שלהם להמציא פורמטים חדשים לחלוטין של מכרזים למכירה של מוצרים ושירותים", אמרה הוועדה.

מילגרום, בן 72, מלמד בסטנפורד ומחקריו עוסקים בתורת המשחקים. ווילסון, בן 83, פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת סטפורד וחוקר ניהול ועסקים.

"אנשים מכרו כל הזמן דברים למגיש ההצעה הגבוהה ביותר, או שקנו אותם ממי שהיצע את המחיר הנמוך ביותר. כיום, חפצים בעלי שווי אסטרונומי מחליפים ידיים בכל יום במכירות פומביות, לא רק חפצים בשימוש משקי בית כמו אמנות וענתיקות, אלא גם ניירות ערך, מינרלים ואנרגיה. גם מכרזים ציבוריים ניתן להגדיר כמכירות פומביות", נכתב.

פרסום האקדמיה המלכותית למדעים על הזוכים בפרס
פרסום האקדמיה המלכותית למדעים על הזוכים בפרסצילום: Nobel Prize

עוד כתבה הוועדה כי "באמצעות תורת המכרזים, חוקרים מנסים להבין את התוצאות של חוקים שונים על הצעות ועל המחיר הסופי. הניתוח קשה בגלל שמגישי ההצעות מתנהלים באופן אסטרטגי בהתבסס על המידע הזמין עבורם. הם מביאים בחשבון גם את מה שהם יודעים בעצמם ומה שהם חושבים שמגישי ההצעות האחרות יודעים".

לפי הוועדה, ווילסון פיתח תיאוריית מכרזים של חפצים בעלי ערך משותף – מצב שבו הערך של המוצר אינו ידוע מלכתחילה, אבל הוא זהה לכל המשתתפים. דוגמה לכך הביאה הוועדה לגלי רדיו או נפח של מינרלים באזור מסוים.

לפי ועדת הפרס, ווילסון הראה במחקריו למה משתתפים רציונליים במכרזים נוטים להציע הצעות רכישה נמוכות יותר מהערכות שלהם לערך המשותף של המוצר הנרכש. הם חוששים מ"קללת המנצח" שבגלל הם ישלמו יותר מדי ובסופו של דבר יפסידו.

מילגרום ניסח תאוריה כללית יותר של מכרזים שלא מתייחסת רק לערך משותף, אלא גם לערך פרטי – מצב שבו לכל משתתף יש ערך אישי ידוע אך הוא אינו יודע את ערכיהם של שאר המשתתפים. הוא ניתח את אסטרטגיית הגשת הצעות המחיר בכמה פורמטים מוכרים של מכרזים והמחיש מהו הפורמט שבו יקבל המוכר את ההכנסות הצפויות הגבוהות ביותר כשמגישי הצעות אחרים מגלים יותר פרטים על הערכות השווי של משתתפים אחרים במכירה.

"פרס מאוד ראוי"

פרופ' אייל וינטר מהמרכז לחקר הרציונליות במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, שנחשב לאחד מהחוקרים הבולטים בישראל בתחום תורת המכרזים ותורת המשחקים, אמר על הזכייה: "זה פרס מאוד ראוי בתחום מאוד חשוב. זהו אחד התחומים החשובים בתיאוריה כלכלית ובכלל בכלכלה. זה אחד ממנגנוני השוק החשובים ביותר שבאמצעותו מתבצע מסחר בהיקפים אדירים".

"הם פיתחו את תורת המכרזים וזה חשוב, כי הם ליכלכו את הידיים גם בצד הפרקטי – לא רק בתיאוריה, אלא ממש הציעו שיטות קונקרטיות".

לדבריו, אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשימוש בתיאוריות שפותחו על ידי מילגרום ווילסון היא מכרזי הסלולר שנערכו בכל העולם מאז שנות ה-90 והכניסו לממשלות מיליארדי דולרים.

אחת משיטות המכרזים הנפוצות שפותחו באמצעות תיאוריות של זוכי הנובל היא  מכרז שעון קומבינטורי, הסביר וינטר. במכרז הזה, "מציעים תדרים שונים בעת ובעונה אחת, והחברות צריכות להגיד על אילו תדרים הן מציעות וכמה. לאחר מכן המדינה מחשבת את קומבינציית התדרים שמביאה לה את הרווח הכי גבוה – ומשם נלקח שם השיטה. המדינה למעשה מחשבת את ההצעה הכי טובה בהתאם לשקלול המחיר והכמות שנדרשת במחיר הזה. במכרז שהיה, הוכנסו כל מיני תוספות שנועדו למנוע ממציעים להתנהג בצורה אסטרטגית. לגרום לכך שהם יראו את הרצון האמיתי לשלם על כל תדר שנמכר – את זה קשה לעשות".

ואולם לווינטר יש גם ביקורת על אופן ניהול המכרזים בישראל בהשוואה למדינות אחרות. "כיום מכרזים, ולא רק מכרזי ענק כמו של תדרים סלולריים, אלא כל מכרז של משרד ממשלתי או חברה שהוא יותר משווי של מיליון דולר – נעשה בחו"ל באמצעות יועץ מכרזים מתחום תורת המכרזים או תורת המשחקים - גם בצד מתכנני המכרז וגם בצד של המציעים במכרז. בארץ אנחנו נמצאים 20 שנה מאחור בעניין הזה. מעט חברות מעסיקות מומחה בתחום. גם בממשלה לוקחים פקידים שתופרים את כללי המכרז", אמר וינטר שהיה יועץ לניהול מכרזים רבים בישראל.

לדבריו, פעמים רבות הוא התבקש להעיד בבתי משפט כעד מומחה בגלל מכרזים שכשלו, ועל ישראל לשנות במהירות את הגישה לנושא.

"אתה לא תחליט על דעת עצמך אם החיסון מסין או רוסיה מתאים לחסן את כל אוכלוסיית ישראל – אלא תיקח מומחה, אפדמיולוג שייעץ לך בעניין הזה", אמר. "כך, כשאתה בא לתכנן מכרז על הכנסת חברה חדשה בתחום הסלולרי או חברת ביטוח בריאות חדשה לשוק – לא תעשה את זה בלי מומחה. מדובר במיליוני שקלים שיכולים לרדת לטמיון. צריך לקחת את ההרגל שקיים בארה"ב ובאירופה ולהבין שמכרזים דורשים ידע וניסיון".

אף שמילגרום ווילסון מוזכרים כבר שנים רבות כמועמדים לזכייה בפרס נובל בכלכלה, בחירתם השנה הפתיעה רבים שסברו שעל רקע מגפת הקורונה יבחרו זוכה מתחומים של כלכלת בריאות או כלכלת חינוך. ואולם וינטר לא הופתע מהבחירה בהם גם השנה ולא מסכים עם הביקורת שהבחירה היתה מנותקת.

"בכלכלת בריאות לא נעשו שינויים גדולים בשנים האחרונות ובכלכלת חינוך היו יותר פיתוחים", אמר. "אבל הם לא הולכים לפי אופנה. זה אולי הפרס האחרון שנשאר ביקום שהוא על פי כישרון בלבד. וברגע שהם יסטו מזה הם יהרסו אותו. העובדה שלא נתנו את זה השנה למישהו בתחום כלכלת בריאות או חינוך היא איתות לכך שבכל שנה הם מסתכלים, בלי קשר למשברים, על מי האדם המתאים על פי קריטריונים אובייקטיביים לחלוטין".

פרס נובל לכלכלה מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים לזכרו של אלפרד נובל, ביוזמת הבנק המרכזי בשוודיה, אך הוא אינו חלק מסדרת פרסי הנובל הרשמיים. הזוכים בפרס יחלקו ביניהם 10 מיליון קרונות שוודיות (כ-1.1 מיליון דולר) וכל אחד מהם יקבל מדליה. נגד חלוקת פרסי הנובל נמתחה ביקורת בשל חוסר הייצוג לנשים ולמיעוטים בקבלת הפרס.

מספר הנשים שזכו בפרס נובל עלה אמנם בחדות בשנים האחרונות, אך עדיין רק אישה אחת זכתה מכל 20 זוכים מאז 1901. עד כה זכו השנה ארבע נשים בפרס נובל. מבין 931 אנשים ו-28 ארגונים שזכו בפרס נובל עד כה, רק 16 היו שחורים – 12 מהם זכו בפרס נובל לשלום, שלושה בפרס נובל לספרות ואחד בפרס נובל לכלכלה.

בשנה שעברה זכו בפרס נובל לכלכלה הפרופסורים אבהיג'יט בנרג'י, אסתר דופלו ומייקל קרמר על מחקרים שערכו במטרה לבער את העוני העולמי. "הזוכים בפרס השנה הציגו גישה חדשה להשגת תשובות מהימנות בנוגע לדרכים הטובות ביותר למלחמה בעוני העולמי", מסרה האקדמיה בהכרזה על הזוכים בשנה שעברה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום