הוקפא הניסוי בחיסון המוביל לקורונה של קבוצת אוקספורד: אחד המשתתפים חלה

יצרנית התרופות הבריטית, שמפתחת חיסון בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, מסרה כי הניסויים הופסקו לאחר שאדם שקיבל את החיסון פיתח תגובה בעייתית

לוגו בלומברג
בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיתוח חיסון פוטנציאלי לקורונה במעבדה
פיתוח חיסון פוטנציאלי לקורונה במעבדהצילום: Hans Pennink/אי־פי

יצרנית התרופות הבריטית אסטרה זנקה הפסיקה לחלק מנות של החיסון הפוטנציאלי שהיא מפתחת לווירוס קורונה, הניתנות בזריקה, לאחר שאדם שהשתתף בניסוי חלה. אחת הסברות היא שמדובר בתגובה לחיסון הפוטנציאלי - מה שעשוי לעכב את המאמצים בעולם לפיתוח מהיר של חיסון לקורונה.

אסטרה זניקה מסרה כי הפסקת הניסוי נובעת מנוהל סטנדרטי של בדיקות במקרה שאדם פיתח מחלה בלתי צפויה לאחר שקיבל חיסון. הפסקת הניסויים נועדה לתת למדענים זמן לבדוק את נתוני בטיחות השימוש בחיסון ולשמור על אמינות הניסויים, מסרה החברה.

החיסון שמפתחת אסטרה זניקה עם אוניברסיטת אוקספורד הוא אחד המועמדים המובילים להיות הראשון שיגיע לשווקים. ההחלטה של אסטרה זניקה להפסיק את הניסוי מזעזעת את המשקיעים, ומניית החברה ירדה אמש בוול סטריט לאחר נעילת הבורסות ב-8%.

"מדובר בפעולה שגרתית שחייבת להתרחש בכל מקרה שבו יש פוטנציאל לא ברור למחלה באחד הניסויים. החברה חוקרת את הנושא", אמרה מישל מייקסל, דוברת אסטרה זניקה. היא אמרה כי מוקדם מדי לקבוע מהי האבחנה של האדם שחלה.

ההתפתחות עשויה לשבש את המרוץ לפיתוח חיסון קורונה. יותר מ-27 מיליון בני אדם בעולם נדבקו בווירוס קורונה, ויותר מ-894 אלף מתו מ-Covid-19 – מחלת דרכי הנשימה שגורם הווירוס.

גורמים בממשל ארה"ב, כולל הנשיא דונלד טראמפ, חזרו פעמים רבות על הטענה כי ניתן לפתח חיסון עוד לפני סוף השנה, ואפילו עד החודש הבא. גורמים בממשל טראמפ האחראיים על מבצע וורפ ספיד – תמיכה ממשלתית בפיתוח מהיר של החיסון – אמרו כי הפסקת הניסויים בבריטניה נעשתה בתיאום עם גורמים בארה"ב.

מונסף סלאווי, ראש יוזמת וורפ ספיד, אמר כי הוועדות המפקחות על בטיחות החיסונים בארה"ב ובבריטניה מבצעות בדיקה מקיפה של החיסון הפוטנציאלי.

הוועדה המפקחת על בטיחות החיסון היא ועדה חיצונית של מומחים שבודקת אפשרות לנזק שגורם החיסון במהלך הניסויים. התנאים לעצירת ניסוי הם בדרך כלל נמוכים, מכיוון שהמשתתפים הם אנשים בריאים שייתכן שלעולם לא יצטרכו את החיסון. חברי הוועדה מקבלים מידע שלא ניתן לרופאים או לחוקרים אחרים, כמו מי מהמשתתפים קיבל את החיסון הפוטנציאלי ומי קיבל חיסון דמה (פלסבו).

אריק טופול, קרדיולוג ומומחה לניסויים קליניים במכון המחקר להשתלות בסן דייגו, אמר כי הפסקת ניסוי במחקרים גדולים היא אירוע שכיח למדי. לדבריו, יש סיכוי כי ייתכן שהמחלה ממנה סובל המשתתף בניסוי אינה קשורה כלל לחיסון. "זה אמצעי בטיחות", הוא אמר.

פול אופיט, רופא ילדים ומומחה לחיסונים מבית החולים לילדים בפילדלפיה, אמר כי החיסון של אסטרה זניקה מכיל כמות גדולה של אדנו-וירוס שהונדס, כך שלא יוכל להשתכפל. לדבריו יש לבדוק אם המחלה לא נבעה מתגובת נגד של הגוף לכמות הגדולה של הווירוס הזה. "כמות גדולה של וירוס יכולה לגרום לתופעות לוואי", הוא אמר.

הפסקת הניסוי מעלה מחדש טענות של מדענים בעולם נגד הפיתוח המהיר של חיסון לקורונה, כמו החיסון המפותח ברוסיה, שלדברי מדענים התוצאות שהוצגו במחקרים על החיסון הרוסי נראות בלתי סבירות. בנוסף, קיים חשש כי ממשל טראמפ מנסה לקדם פיתוח חיסון מהיר מסיבות פוליטיות כדי להציג חיסון כהישג לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר.

לכתבה המלאה בבלומברג

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker